תוכנית ויסקונסין: טוב או רע למובטלים?

התוכנית לעידוד יציאה לעבודה , שמחייה למעשה את תוכנית ויסקונסין , עברה היום (ב') בקריאה ראשונה במליאה. 56 ח"כים הצביעו בעד התוכנית, ו-32 נגד. התוכנית אושרה חרף אזהרות ששיגרו לח"כים ארגונים חברתיים, בטענה כי היא כוללת שורה ארוכה של סעיפים פוגעניים. התוכנית עוברת כעת להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

• יו"ר ועדת העבודה: אעצור את חידוש ויסקונסין
• תוכנית ויסקונסין חוזרת; לשכות התעסוקה ישבתו
• סוגרים חשבון: שובה של תוכנית ויסקונסין
  

התוכנית נועדה להגדיל את שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה של מובטלים כרוניים, באמצעות הפעלת מרכזי תעסוקה על ידי זכיינים שיעניקו הכשרות, קורסים ושירותי השמה בעבודה. התוכנית, שגובשה בשיתוף משרד הכלכלה ובתמיכת בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה, מחייה למעשה את תוכנית ויסקונסין שהפעלתה הופסקה לפני כ-3 שנים, לאחר שספגה ביקורת ציבורית נוקבת.

התוכנית החדשה נקראת "יוצאים לעבודה" וכוללת מספר שינויים שנועדו לפתור את כשלי ויסקונסין. בין היתר, היא צפויה להיות מופעלת גם על ידי עמותות ולא רק חברות פרטיות, כאשר התגמול למפעילי מרכזי התעסוקה לא ייקבע על פי שלילת קצבאות הבטחת הכנסה כפי שהיה בעבר - אלא בהתאם לאיכות ההשמות, כלומר משך הזמן שיחזיק העובד במשרה וגובה השכר שישולם לו.

הליקויים תוקנו?

עוד הם טוענים, כי חרף השינויים בתוכנית - הרי שמדובר בהצעת החוק זהה ברובה להצעת החוק הקודמת בנושא, שנדחתה בכנסת ב-2011.

כך למשל נטען, שהיא עדיין כוללת מתן סמכויות נרחבות לעובדי החברות שיפעילו את התוכנית, בין היתר בשלילת קצבאות (הנושא מצריך את אישורו של נציג ציבור - אולם על פי העמותות מדובר ב"חותמת גומי" – ב.פ), מתן פטורים מהתוכנית ובדרישה מהמשתתפים בה להציג מסמכים רפואיים ולעבור בדיקות רפואיות, תוך פגיעה בפרטיותם.

בנוסף קובלים בעמותות, כי המשתתפים יחויבו שרירותית לתוכנית אישית בת 35-30 שעות שבועיות, "שמשמעותה לעתים קרובות היא סגירת המשתתפים במרכזים ללא תועלת ותוך פגיעה בזכויותיהם".

עוד טוענים אנשי העמותות, כי ניתן יהיה לקבל פטור מהתוכנית רק כעבור חצי שנה. "גם אותו יצטרכו המשתתפים לחדש כל מספר חודשים", טוענים הארגונים. "המשמעות - טרטור אינסופי ללא צורך".

שירות התעסוקה ישתלב במהלך?

מנגד, ועל אף שהצעת החוק אינה מציינת זאת כעת מפורשות - במשרד הכלכלה הודפים את הטענות ומצהירים שכעת בוחנים כיצד שירות התעסוקה ישתלב בתוכנית. גם שר הכלכלה נפתלי בנט הכריז לאחרונה, כי התוכנית תיושם דרך שירות התעסוקה.

"אנחנו מאוד תומכים בפעילות השירות ומשיגים עבורו משאבים", אומר גורם בכיר במשרד. "אנחנו בוחנים את כל האפשרויות כדי לראות איפה הם משתלבים. אין ספק שהצעת החוק תעבור עוד שינויים".

אותו גורם הוסיף והדגיש כי התוכנית החדשה אינה מעניקה סמכות לחברות לשלול גמלה בלי אישור מעובד ציבור. באשר להיקף השעות במסגרת תוכנית הוא ציין כי "המטרה היא לא לכלוא את המשתתפים, אלא באמת לשפר את יכולותיהם, לספק הכשרות מקצועיות ולהסיר את החסמים".

לדבריו, "אלו שינויים מאוד משמעותיים, שיחזקו את הנוכחות של המדינה במכרזים ושסוכמו מול היועץ המשפטי של הכנסת. התכונית אמורה להושיט יד עם מעטפת רחבה של משאבים ויכולות למובטלים כרונים ששנים ארוכות לא עובדים. המעבר מעולם הקצבאות לעולם התעסוקה אינו קל ואנו שם לסייע להם".

כוח האדם בוויסקונסין גדל פי 8 

אולם דברים אלה לא מנחמים את ניצן תנעמי מעמותת "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם". "הממשלה שוב מקדמת את אותה תכנית, שיוצאת מההנחה כי מחוסרי העבודה הינם 'בטלנים' ו'פרזיטים', וכי יש לדחוף אותם בכוח אל שוק העבודה", היא אומרת. "חוסר ההשקעה בהכשרות, ביצירת מקומות עבודה, ובטיפול בשוק העבודה הפוגעני, לצד מתכונת ההפרטה אשר מעבירה הון ציבורי לידיים פרטיות, הפכו זה מכבר לסימן ההיכר של 'תכניות חברתיות' מבית היוצר של האוצר".

עו"ד טלי ניר, מהאגודה לזכויות האזרח, מסרה כי "הפגם המרכזי בתוכנית ויסקונסין לדורותיה הוא הפקעת סמכויות שלטוניות מידי הגוף הציבורי שאמון על טיפול בדורשי העבודה והעברתם לידי גופים המונעים משיקולים כלכליים.

"אם אכן בכוונת הממשלה לשנות את הכשל המהותי הזה, נברך על כך. אבל בינתיים אנו רואים, שבניגוד מוחלט להצהרות, הממשלה מבקשת מהכנסת להצביע בעד הצעת חוק שמוציאה את שירות התעסוקה מהמשחק כליל".

הביקורת נגד ויסקונסין הושמעה בין היתר באשר ליעילותה לעומת עלויותיה הגבוהות. לפי ארגונים חברתיים, התוכנית קיבלה תקציב גבוה פי 14 לטיפול בכל מובטל ביחס לשירות התעסוקה, והעסיקה באמצעותו כוח אדם גדול פי שמונה. למרות זאת - אחוז ההשמה של המובטלים בעבודה במסגרת התוכנית היה גדול רק פי שניים מאחוזי ההשמה של השירות.

עוד נטען כי החברות שהפעילו אותה הרוויחו משלילת הקצבאות מבלי שסיפקו הכשרות מקצועיות כנדרש והשמות איכותיות למובטלים. טענה נוספת היתה, כי בפועל מובטלים רבים לא החזיקו מעמד בעבודה. בנוסף נטען כלפי המפעילים, כי לא קיימו הכשרות מקצועיות כנדרש והקשו על משתתפים שסיכוייהם למצוא עבודה היו נמוכים. זאת, במטרה שיפסיקו להגיע ולדרוש את הבטחת ההכנסה, דבר שהניב להם רווח עקב שלילת הקצבה.  

"חברות פרטיות יכולות להשקיע יותר"

עם זאת חיים בר, בכיר לשעבר בשירות התעסוקה שפרש לאחר 44 שנה, מעיד כי ראה מקרוב את השפעותיה החיוביות בתפקידו האחרון, כמנהל מחוז שרון והעמקים של השירות. "הבטחת ההכנסה בישראל גדלה במאות אחוזים והאמת היא שלא הצלחנו להשתלט על זה כארגון", הוא מעיד. "היו אצלנו אנשים שלא הצלחנו להוציא לעבודה למעלה מ-10 שנים, ואילו התוכנית הצליחה להוציא אותם".

לדבריו, העברת הטיפול במקבלי אבטחת הכנסה לידיים פרטיות, יוצרת גם שינוי פסיכולוגי. "הבטחת הכנסה זה בדרך כלל לכל החיים", הוא מספר, "אנשים עשו חשבון והגיעו למסקנה שעדיף לא לעבוד, ודווקא הזכויות של אנשים שעובדים ומשלמים - נפגעות. המטרה האמיתית של התוכנית היא לדאוג שאנשים שלא רוצים לעבוד לא יקבלו כסף ולתת כסף למי שרוצה לצאת לעבודה".

"חברי העמותות הללו לא ישבו מול מובטל ששובר שולחן ולא קיבלו מכות", הוא מוסיף. "מדובר באנשים שהפכו את אי-העבודה לדרך חיים ואי אפשר לטפל בהם בפעם בחודש או בשבועיים. צריך תמיכה ומעקב.

"לו היה מדובר ב-10 אלף איש ייתכן שאפשר היה לטפל בהם, אך מה עושים כשמדובר ביותר מ-100 אלף איש? מממנים עוד אלף עובדים לשירות? חברות פרטיות יכולות להשקיע יותר באנשים ולארגן דברים שגוף ממשלתי לא יכול, למשל הסעות לעובדים".