בדרכו שלו / טור
גל מקל לא מושפע מיועצים או לוחשים על האוזן. הוא הולך בדרכו שלו. כך היה כשבחר את הקולג' בו ישחק, כך כשעזב את מכבי תל אביב והלך לגלבוע/גליל כדי לקחת אליפות עם קטש, וכך גם בבחירה שלו עכשיו
גל מקל הולך בדרכו. לאורך כל המסלול המפותל והמעניין בו פסע, הוא תמיד עשה את זה בדרכו שלו. הוא אף פעם לא התרשם מיועצים שטרחו ללהג באוזניו מהי הדרך הנכונה להגיע לפסגה. פשוט יודע שאין דרך נכונה מוחלטת. יש רק דרך שנכונה עבורו. בין אם תוביל אותו לצמרת, או תשאיר אותו מחוץ למשחק, זה הוא שיבחר לאן לפנות, בעמדו בכל פרשת דרכים במסעו. כי הוא לא מחפש את המקום הכי טוב. רק את המקום הכי טוב בשבילו. תמיד הלך למקום בו ילמד, יקבל וייתן אהבה, ובעיקר ייהנה מהדרך.
עוד ב-ynet ספורט:
הבחירה לנסוע לוויצ'יטה סטייט, קולג' קטן יחסית בקנזס, לא באה רק מהרצון להתקדם ביסודות המשחק, אלא מהשאיפה להיחשף לעוד תרבות, לקבל עוד כלים אישיים, לחדד את החוויות והרגשות ולדבר על כדורסל בשפה אחרת. עוד לבנה בחומת העוצמה.
מכבי תל אביב תמיד מנסה לייצר סביבה הילה של "המקום הקרוב ביותר ל־NBA" באירופה.
אבל כשמקל חזר, הוא לא התרשם מהדיבורים ובחר לשחק עבור עודד קטש, אחד שהיה הכי קרוב ל־NBA בלי לשחק בה, והכשיר במו ידיו את שני השחקנים שלנו שהגיעו לשם. כששב בקיץ למכבי, שוב לא התרשם מההבטחות של פדרמן והבומבסטיות של פיני. אחרי שהביא מגבות לאנדרסון ומים לפרקינס, דפק קרוס־אובר, חזר אל קטש, והניח זר אליפות על ראשו של הגלבוע. בלי שום רגש נקם, בלי שנאה או קנאה למכבי. הוא פשוט בחר להתמחות במשחק שלו, ולא לשחק במשחק שלהם.
מכל מלמדיו השכיל, אפילו מהמאמן של בנטון טרביזו שלא שידר על אותו גל. וגם מארז אדלשטיין איתו בחר להתאמן כשלא מצא קבוצה בתחילת העונה. אין לחץ, לא חייבים לבחור עכשיו משהו רע רק כדי לבחור. כי "משהו נפלא עומד להתרחש", היא האמונה שמניעה את הטובים באמת. והמשהו הנפלא הזה אכן קרה בחיפה, והשירה של גל למיקרופון עם האוהדים בסיום סדרת חצי הגמר והגמר לימדה שהוא שוב בחר נכון, קרוב ללב שלו, נכון עבורו.
בוודאי שלשחק תחת קואוץ' גרינברג עוזר כשחושבים עליך ב־NBA, אבל זה היה תוצר לוואי שאיכשהו מצטרף לפאזל הגדול, כמו גם לבחור בסוכן שאין לו עדיין שחקני NBA, ולהגיד לו, אני אהיה הראשון שלך. בין ג'רי מגווייר לדני רוז, זה אתה שעושה את הסוכן, לא הוא אותך.
גל מקל הוא תקווה לכדורסלן ישראלי טוב יותר, שהולך עם עוצמה בדרך מקורית שרק הוא בחר לעצמו, ויודע וגם מצהיר שיש חיים מחוץ למכבי ת"א. זו הצהרה שבה טמון השינוי בחוסר האיזון של הכדורסל בארץ. ששחקנים ילכו בדרכם, יבחרו רק מקום שבו יממשו את עצמם באופן המלא, השלם והמתאים להם ביותר. מקל היה שמח היום גם אם לא היה בדאלאס, כי הוא שלם לגמרי עם דרכו. אבל הוא בדאלאס, מקום מושלם עבורו, לפחות כרגע על הנייר. הוא מבין שעשויים להיות קשיים. אבל הוא גם יודע שמשהו נפלא עומד להתרחש. והמסע שלו לאיתקה רק מתחיל.