כך "סוללים" כבישים ליזמים בעידן ההיי-טק

באחד ממפגשי ה-Garage Geeks (מפגש חברתי קבוע של אנשי היי-טק ישראלים) נשאל מרואיין מפורסם, כיצד הוא מתאר את ישראל בפני עמיתיו האמריקאיים. ועל כך הוא השיב: "אם אתם יודעים את התשובה וצריכים רק לפתח אותה, פנו להודו. אם אתם עדיין מחפשים את התשובה - ישראל היא הכתובת".

• איך תהיו גדולים ביפן? קומו מוקדם בבוקר
• הכירו את טיוואן - קרש קפיצה עסקי לענק הסיני
• תושבי אסיה מזדקנים, והמדינות זקוקות לטכנולוגיה
• 5 כללי אצבע להבנת השוק הסיני
  

כשיזם ישראלי חושב על עסקים בחו"ל, עולה השאלה איזה מוצר הוא מעוניין לייבא או לייצא והיכן כדאי לו לייצר אותו? אך למרבה הצער, הטרנדים העולמיים לא מחכים לאף מוצר ישראלי. אם כבר, אחת מהתוצאות הישירות של היותנו כפר גלובאלי מאופיינות, לטוב ולרע, בנדידת הייצור אל הכלכלות המתפתחות בעיקר מטעמי עלויות ופחות מטעמי איכות.

עם זאת, מוקדם לומר כי כל הייצור העולמי עובר לאותן כלכלות מתפתחות; לעתים הייצור נשאר בארץ המקור, לאו דווקא בגלל שהייצור המקומי מאופין באיכות כל כך טובה, אלא כי הוא זכה למיתוג כייצור מדויק ואיכותי (גם אם כבר לא כזה), או לחילופין ממותג עם יוקרה ורמת שירות (גם אם למעשה שירות הלקוחות מבוצע במוקדי שירות ענקיים בהודו).

העולם של המסחר בשירותים תופס נפח משמעותי יותר ויותר בפעילות הסחר הבינלאומי. אותן השקעות מחו"ל בטכנולוגיות ישראליות, כמוהן כהצבעת אמון מדוייקת וברורה ביכולתה של ישראל לספק פתרונות שירות כאלה ואחרים למוצרים שלמים המיוצרים בכל העולם. חוזקה העיקרי של ישראל מגיע מאותו "משהו" שניתן לאפיין כרוח ישראלית של מציאת פתרונות לבעיות, תוך שימוש בכלים הקיימים, ובהיעדר כאלו - בניית כלים חדשים.

אחת מהדרכים בהן אנו דואגים למנף את חוזקנו היצירתי הוא בהחלט בתחום המגרד את הייצור והתעשייה, אך מתמקד יותר בתחום השירותים והטכנולוגיות. אחת הדוגמאות היא מערכות ניהול מים ואנרגיה, אשר נמכרות לא מעט לחו"ל כשירותים נלווים/משלימים (דוגמא: בידי חברת מקורות המתמחה בניהול מים) לתאגיד גדול (לרוב חברות תשתית עצומות) המציע שירותיו ברחבי העולם.

אם בעבר חברות היו מבקשות לפעול על אדמת המדינה עצמה, פיתוחי SAAS  (פיתוחי Software As A Service) או Platforms As A Service מייצרים מציאות חדשה: למעט מקרים מסויימים - לא חייבים.

חברות ישראליות מקבלת ומעורבות מדי שנה בעוד ועוד הצעות למציאת פתרונות, מתן שירותי ייעוץ, ליווי חברות בחו"ל ומחו"ל. מגוון התחומים מתחיל במובנים מאליהם, כמו ביטחון, חקלאות, אבטחת אינטרנט ומכשירי מובייל (חשיפת נקודות התורפה באייפון ע"י חברת אבטחה ישראלית הינה דוגמא טובה) וממשיך בפרוייקטים חדשניים או שירותי ניו-מדיה הנמכרים בכל העולם.

אז איך כל זה קורה?

בעולם גלובאלי ישנם לא מעט תהליכים שיתרחשו במעין מודל ביולוגי-אבולוציוני. זיהוי עליונות טכנולוגית מצד מתחרה קטן ממך, ורכישתו או שיתוף פעולה עימו, הוא אחת הדוגמאות לכך. אך בכדי שרכישות אלו יגיעו לידי מימוש, וכדי שפעילות עסקית ישראלית תתקיים עם מדינה אחרת, בין אם מדובר בייבוא או ייצוא של מוצרים או שירותים, חייבת להיעשות לא מעט עבודת תשתית.

לצורך הקמת תשתית זו הוקם ופועל צוות של המינהל לסחר חוץ במשרד הכלכלה. הצוות מבצע פעילות בינלאומית נרחבת, כדי להוריד חסמים ישירים (חוקים) ועקיפים (הטבות מס, הכרה בהכשרות ותעודות) במדינות השונות.

במסגרת פעילות זו, הוא סולל ליזמים הישראלים "כבישים" מסחריים שלעתים נראים לנוסע בהם כי "תמיד היו שם". בנוסף הוא בונה מערכת קודים עסקיים אשר מגנים על פעילותם בחו"ל, במסגרת של מגרש משחקים מאוזן מול מתחרים ממדינות אחרות המסומנות ככח עולה בתחום אספקת השירותים הטכנולוגים (לדוגמא: הודו).

"ישנם מספר עקרונות מנחים בקביעת תשתית יחסים מסחריים בין מדינות", אומר עמי לוין, מנהל תחום ארגון הסחר העולמי במינהל לסחר חוץ, "אחד מהבולטים שבהם הוא עיקרון ההדדיות, כשזה מושפע באופן ישיר מחוזק הכלכלה אליה או ממנה מועברים השירותים".

לדברי לוין, "אנחנו פועלים בעיקר בתחום הסכמי הסחר, כשלמעשה אנו עובדים גם מול ארגון הסחר העולמי (WTO). הסכמי הסחר בעבר עסקו בעיקר בהורדת מכסים על סחורות כדי שיהיה יותר קל לישראל למכור את מוצריה בשווקים המפותחים.

"אירגון הסחר העולמי נכנס בשנות ה-90 במסגרת מה שנקרא "סיבוב אורוגוואי" לתחומים שהם מעבר להורדות מכסים וייצוא סחורות. הבולט שבתחומים אלה היה הסכם עקרונות על סחר בשירותים, אשר עוסק בהגדרת הכללים לאופנים בהם חברות יכולות לעשות עסקים בתחום השירותים האחת עם השנייה... בגדול, מדובר ברגולציה והסרת חסמים ברמה המשפטית-חוקית, לדוגמא בשאלה האם מדינה מתחייבת שלא תעשה כללים המתעדפים חברה מקומית על פני חברה זרה".

שם המשחק: אי אפלייה ושקיפות

כך למשל, חברות טכנולוגיה, בנקאות וביטוח יכולות לפעול מעבר לים לא מעט בשל הסכמי סחר בשירותים אשר נערכים ברקע.

"אנו פועלים, בין אם במסגרת ה-WTO ובין אם במסגרת הסכמים בילטראליים, כדי לוודא ולקבל התחייבויות ממדינות אחרות שלא תהיה אפליה ושהסביבה העסקית תהיה ברורה, שקופה מבחינת דרישות הסף או רמת ההכרה בתעודת הסמכה ממדינת המקור.

"כאמור, קיים עקרון ההדדיות ולכן גם מאיתנו יש דרישות. ישראל גם חתומה על הקודים לליברליזציה של ה-OECD, וכך לדוגמא אנחנו מחוייבים לסטנדרט של ליברליזציה מסויימת בתחום הבנקאות והשירותים הפיננסיים באופן כללי. שם המשחק הוא אי אפלייה ושקיפות", מסכם לוין.

ומה ברמה הקונקרטית ?

פתיחת שווקים לנותני שירות ישראלים יוצרת בתמורה פתיחה של השוק הישראלי לצד השני להסכם. לכן, כאשר חותמים על הסכם סחר יופעלו לא מעט איזונים תוך מבט לעתיד.

על האיזונים לגעת בכל התחומים הרלוונטיים, החל מסוגי טכנולוגיות ושירותים מתחרים ועד מעבר עובדים בכלל ועובדים מיומנים בפרט. דוגמא בולטת בישראל היא כמובן חברות הסטארטאפ הישראליות אשר מגייסות לא מעט כספים ולכן נדרשות לעיתים לנדוד מערבה לכיוון ארה"ב. אותו מעבר נראה לכאורה טבעי, אך הוא מתאפשר בין היתר בזכות אותם הסכמים.

לדבריו, "אחד ההסכמים החשובים, למשל, הוא הסכם סחר עם כוח עולה כמו הודו, אשר נמצא כיום במו"מ. בדומה לישראל, הודו מספקת שירותי תוכנה לעולם. פה למעשה אתה מחפש את התחומים בהם נוכל להשלים האחד את השני.

"מחד, אנחנו לא מנסים להערים קשיים על חברות מחו"ל שרוצות לפעול בישראל. מצד שני, ישנם שיקולי מדיניות ושיקולים של שוק העבודה. כך למשל, חברה שמעוניינת לפעול בחו"ל או לחילופין מחו"ל ומעוניינת לעבוד בישראל, כמו TATA ההודית אשר פועלת בארץ, יכולה להביא ארצה שכבה ניהולית אך מחוייבת להשתמש בכוח אדם ובמהנדסים מקומיים. בכך היא תחזק את שוק העבודה המקומי תוך שימוש בשירותי החברות הישראליות בפרוייקטי ענק, שבכל דרך אחרת לא היינו מגיעים אליהם". 

למידע נוסף על סחר בינלאומי ומדיניות סחר - היכנסו לבלוג של מינהל סחר חוץ .