בלוקסמבורג רוצים חדשנות ישראלית
ביקור בכנס חדשנות שנערך בדוכסות הזעירה בלב אירופה, מגלה כלכלה יציבה, תושבים זרים רבים ורצון למשוך יזמים צעירים ובמיוחד ישראלים. 7 פיתוחים ישראליים שהוצגו בכנס ותמריצים כספיים שמעניקה הממשלה, עשויים לסמן אותה כעמק הסיליקון האירופי. "יש מקום לחברות ישראליות להשתלב בכלכלה שלנו"
המבקרים בכנס החדשנות שנערך בשלהי חודש יוני בעיר לוקסמבורג, היו יכולים לטעות בקלות ולחשוב שהגיעו לסיבוב בארץ הקודש. כשבחוץ שרר מזג אוויר שרבי של 31 מעלות שלא אופייני למדינה הזעירה במערב אירופה, הציגו יזמים ממזרח אסיה, אירופה, צפון אמריקה וגם מישראל את מיטב הפיתוחים בנושא מידע, טכנולוגיה ותקשורת תחת הכותרת ICT Spring. המארגנים אף דאגו לצייד את אנשי העסקים ושאר המבקרים במניפות, שכן מזגן עדיין נחשב כמילה גסה בדוכסות העשירה בעולם.
העיר לוקסמבורג, הגדולה ביותר במדינה, נחשבה לאורך השנים כמרכז פיננסי הודות למספר הרב של הבנקים האירופיים שקבעו בה את מושבם. מצד שני היא זכתה לעדנה באיחוד האירופי, שכן מוסדות רבים השייכים לאיחוד האירופי נמצאים בה.
עם זאת, ממשלת לוסמבורג ואנשי העסקים רוצים חדשנות, חדשנות ועוד פעם חדשנות. עד כדי כך, שבכנס שהציג מיזמים שונים מעולם הטכנולוגיה, לרבות לפטופ עם מקלדת מגע, מכונית שמדמה נסיעה אמיתית על כביש מהיר ומערכת לניהול יעיל יותר של הוצאות הבנק - הציגו גם 7 יזמים ישראליים את הפיתוחים האחרונים שלהם.
אלה כללו 2 אפליקציות של דייטינג למכשיר החכם, מערכת לניהול עובדים בשטח ויכולת לשמר עבודה בדף אינטרנט במעבר ממחשב למכשיר נייד ולהיפך.
בכירי התעשייה במדינה היו שמחים לראות את החברות הישראליות משתלבות בשוק המקומי. "אני חושב שיש מקום לחברות ישראליות להשתלב בכלכלה שלנו", הסביר רוברט דינוולד, נשיא פדיל, פדרציית החברות התעשייתיות בלוקסמבורג. "היתרון המשמעותי שלנו הוא המיקום. מבחינה גיאוגרפית, אנחנו נמצאים ממש כמו שער למערב אירופה, והמדינה שלנו משמשת גשר בין צרפת, גרמנייה, בלגיה ושאר אירופה.
"רוב האנשים מדברים 3 שפות (גרמנית, צרפתית ולוקסמבורגית - א"ב)", הוסיף דינוולד. "אפשר לומר גם, שלא תמצא מדינות מערביות רבות כמונו שהן פתוחות לגבי הנושאים של ישראל. יש פה גם תשתית מאוד טובה של ה-ICT (מידע, תקשורת וטכנולוגיה - א"ב) בזכות הממשלה. חברה ישראלית שתחליט לצאת מגבולות המדינה, לבחון מדינה אחרת, כדאי לה לחשוב עלינו".
יבשה עם כמה שווקים
כיום פועלות בלוקסמבורג מספר חברות ישראליות בהצלחה, כשהבולטת ביניהן היא Raval - חברה ישראלית לשיווק מוצר למיכלי הדלק, הפועלת בתעשיית כלי הרכב. לשאלת ynet מדוע לבחור בלוקסמבורג על פני השוק האמריקאי למשל, השיב דינוולד כי "ממשלת לוקסמבורג הקימה חממות. בנוסף לכך, הקהילה העסקית מוכנה לעזור לחברות ישראליות ואני באופן אישי מתחייב לעשות זאת.
"אנחנו לא ידועים כמו עמק הסיליקון ואין לנו את הזוהר הזה. התשתיות שלנו השתנו בעיקר השנים האחרונות. אני מציע את השירותים של החברה שלי במשך שנה, לסייע לחברות צעירות להשתלב בשוק, מעבר לעזרה לוגיסטית. כלומר, ליצור קשרים ורשת חברתית פה. אני בהחלט מזמין חברות ישראליות אלינו לשוק ובטוח שלא יתחרטו".
היזמים הישראלים שהגיעו לראשונה למדינה והציגו בכנס, נשמעים נלהבים. שי וולקומיר, מקים haystack, אפליקציה שמאנדקסת את המידע ברשת החברתית למטרת היכרות, אמר בהתלהבות כי "אנחנו חולמים על בסיס באירופה. יש משהו מגניב בלהיות ביבשת שיש בה כמה שווקים ותרבויות שונות".
"למרות שאנחנו עובדים מהארץ, אנחנו כבר מייסדים שותפויות במקומות רבים בעולם", הוסיף אופיר רון, מבעלי APPLICAT, אפליקצייה לניהול משימות לעובדי שטח. "בארץ אנחנו עבר עובדים עם הוט ובזק, אבל הגענו לפה וכבר בנק מקומי גילה עניין במוצר שלנו. אנחנו מכוונים לעסקים כמו בנקים וחברות ביטוח ולא שוללים עבודה עם השוק המקומי פה".
יציבות כלכלית ושקט יחסי
ימים לא פשוטים עוברים על הדוכסות בעלת הכלכלה היציבה, שכמעט מחצית מתושביה הם זרים ומגיעים מהמדינות השכנות. בכירים במשטרה נחקרים בחשד למעורבות בסדרת פיגועים שהסעירו את המדינה בתחילת שנות ה-80 ועובדים במגזר הציבורים חשודים בהאזנות ובהקלטות של ראש הממשלה.
למרות זאת, מדובר במדינה בעלת חצי מיליון תושבים שנהנית משקט יחסי ובעלת משאבים כלכליים רבים והון זמין להשקעות. על מנת למשוך יזמים וחברות שונות, עובדים בכירי הממשל ימים כלילות. כראיה לכך, הם מאפשרים הגירה של בעלי מקצוע מוסמכים גם מחוץ לאיחוד האירופי, מעניקים הטבות סוציאליות רבות וכמובן תמריצים לעסקים חדשים וביניהם ישראליים.
על מנת לגוון את הכלכלה, שמבוססת בעיקר על המגזר הישרותי והעסקי, החליטה משרד הכלכלה והמסחר על 4 אפיקים מרכזיים: אקו-טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה, ICT ולוגיסטיקה.
בנוסף, בנק שנמצא בניהול משרד הכלכלה נותן הלוואות זולות במטרה למשוך סטארטפיסטים מכל העולם לבות ישראל. לצורך כך הוקמה גם סוכנות בשם Lux Innovation, שמסייעת ליזמים צעירים לתרגם רעיונות חדשים לעסק ממשי וחממות פרטיות וציבוריות. בנוסף לכך, מעניקה הממשלה מענקים עד מיליון אירו לשנה ללא החזרים לעסקים צעירים.
"יש לנו מחסור בטכנולוגיה", הסביר שר הכלכלה והמסחר אטיאן שניידר. "אנחנו מפתחים את התחום אבל אין לנו כוח עבודה. אנחנו מנסים למשוך אנשים מכל אירופה לפה ולכן השקנו לאחרונה תדמית חדשה של לוקסמבורג. המשכורות פה גבוהות ובינינו, אתה יכול לדבר כל שפה שאתה רוצה וכולם יבינו.
"כולם דוברי אנגלית (למרות שנהגי המוניות והמוכרים בחנויות דוברי צרפתית בעיקר-א"ב) ורמת החיים גבוהה", הוסיף. "האמת היא שנסעתי לארץ כמה פעמים וניסינו ליצור שיתוף פעולה עם חברות ישראליות בעיקר בתחום הביו-טכנולוגיה. בקנדה למשל, אם אתה לומד ומצליח להקים עסק אתה מקבל אזרחות. זה משהו שאנחנו מנסים לעבוד עליו".
שר הכלכלה יקיר הקהילה הגאה בארץ
אטיאן שניידר, 42, הוא שר הכלכלה החדש של לוקסמבורג ודמות צבעונית במיוחד בעל חיבה לארץ הקודש. בן זוגו לשעבר עבד במשך תקופה ארוכה בעיר לוד בבנק לאומי ושניידר מרבה לבקר בארץ גם במסגרת ביקורים לא רשמיים במקומות בילוי המזוהים עם הקהילה הגאה בתל-אביב. לדידו יש ללוקסמבורגים ממה ללמוד מהמדינה היהודית.
"אתם מאוד מתקדמים בכל הקשר להיי טק", הוא אמר בחיוך. "במיוחד בכל הקשור לרפואה ואיכות הסביבה. לכן, אני מתכנן להגיע לארץ. מה שכן, החיסרון הגדול ביותר שלכם הוא שלוקח 3 שעות להיכנס ולצאת מהארץ בגלל הסדרי הביטחון. אני יכול לומר לך, שלמדנו מכם איך להתייחס לסטארט אפ".
מה אנחנו יכולים ללמוד מכם?
"גמישות וגישה קלה לפוליטיקה. אנחנו מנסים לנהל את המדינה שלנו כחברה ולכן האזרחים הם בעלי מניות בהקשר זה. לכן אם לכל חברה שהיא במדינה יש בעיה אנחנו מנסים לעזור לה, גם לחברות קטנות. הקשר עם הפוליטקאים זהה; אתה יכול ללכת בלוקסמבורג ברחוב ולפגוש את ראש הממשלה ולדבר איתו. ברוב הדיונים שלנו עם חברות ישראליות הן פחות מעוניינות לבוא ללוקסמבורג, אלא יותר כשער לאירופה".
מה שקצת קשה כשאין אפילו טיסה ישירה מהארץ.
"יש כבר קו מאיסטנבול שאנחנו נשיק בקרוב וגם ממוסקבה ואולי מתל-אביב. חסרים לנו הרבה מאוד אנשים בעלי ידע, כמו מהנדסים וחוקרים בתחומים שציינתי. מאוד נשמח לראות חבר'ה ישראלים שבוחרים לבנות את הקריירה שלהם פה".
"בהחלט יש מקום לאנשי מקצוע ישראלים להשתלב בשוק האירופאי", אמר איתי הורשטוק, דירקטור המשרד הכלכלי של לוקסמבורג בישראל. "כחלק מהרצון להתאושש ולצמוח כלכלית מציעות חלק ממדינות אירופה דוגמת לוקסמבורג, בלגיה, הולנד ואירלנד חבילות סיוע ותמריצים לחברות זרות שיגיעו לפעול בתחומן, ואף תמיכה כלכלית למי שתקים פעילות במדינה הזרה.
"עבור המדינה האירופאית, פעילות כזאת מייצרת מקומות עבודה נוספים לתושבים, התוצר גדל והכנסה ממיסים", הוסיף. "עבור החברה הישראלית מדובר בהזדמנות נדירה לכבוש פלח שוק רחב ומגוון תוך שדרוג איכות החיים וקבלת סיוע והכוונה לצד הטבות משמעותיות בתהליך הקמת המטה האירופאי וההתרחבות".
הכותב היה אורח לשכת המסחר ישראל-לוקסמבורג
לפנייה לכתב/ת 
