כל מתנגדי הנשיא. הכירו את השלטון המצרי החדש
הנשיא הזמני שרק השבוע החל לכהן כנשיא בית המשפט החוקתי העליון, הפעיל הצעיר שגייס 22 מיליון חתימות ורופא השיניים שמנהיג את האיסלאמיסטים. שנה שלמה הם מתחו ביקורת על הנהגתו של מוחמד מורסי - ועתה הם קוצרים את הפירות
המבדיל ביניהם אולי רב מן המשותף, אך זה לא מנע מהם להתאחד אל מול אויב אחד - מוחמד מורסי. היום (ה') יושבע בקהיר נשיא בית המשפט החוקתי העליון עדלי מנסור לתפקיד נשיא מצרים הזמני, אולם לצדו יציינו את ההישג שורה של גורמים שהתבלטו בשנה האחרונה כמבקרים חריפים של הנשיא הנבחר. מייסד תנועת המחאה הצעירה, מנהיג המפלגה האיסלאמיסטית ומועמד לשעבר לנשיאות שעושה קאמבק – אלו הם המנהיגים החדשים של מצרים.
הפיכה במצרים - כתבות נוספות:
הפיכה שנייה: צבא מצרים הדיח את מוחמד מורסי
שליח ynet עם החוגגים בקהיר: "הסיוט נגמר!"
מורסי: אני הנשיא הנבחר - וזאת האפשרות היחידה
עדלי מנסור
הרשות השופטת במצרים, שהתעמתה עם מורסי פעמים רבות במהלך כהונתו הקצרה, היא ללא ספק המרוויחה הגדולה מהדחתו - ומי שייהנה מכך באופן ישיר הוא עדלי מנסור, שרק ביום שני השבוע נכנס לתפקידו באופן רשמי כנשיא בית המשפט החוקתי העליון. בכלי התקשורת במצרים הוא הוגדר כ"דמות מעורפלת" וברשת ניתן למצוא תמונות בודדות שלו. ניכר כי מדובר בטכנוקרט במלוא מובן המילה והוא ידוע בחוגים מקצועיים כ"איש משפט מהדרג הראשון".
מנסור בן ה-68 בילה רוב חייו בעיסוק במשפט וכהונתו כשופט היא בין הארוכות בתולדות המדינה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת קהיר וקיבל רישיון לעסוק במשפטים ב-1967. הוא התקדם אט-אט בסולם הדרגות והפך ב-1992 לסגן יו"ר מועצתה המדינה, שהוא אחד משלושת הגופים של הרשות השופטת במצרים. באותה שנה הוא גם מונה לסגן נשיא בית המשפט החוקתי. באופן כללי, נראה כי בתקופת מובארק דרך כוכבו של מנסור.
ב-19 במאי החליטה העצרת הכללית של בית הדין החוקתי למנות את מנסור לנשיא בית המשפט העליון במקום השופט מאהר אל-בחירי, שפרש לגמלאות ב-30 ביוני. בחירתו היוותה תקדים, שכן ב-22 השנים שקדמו לה נבחר נשיא בית הדין שלא נמנה קודם לכן עם שופטיו. מנסור החל רשמית לשמש בתפקיד זה רק ביום שני, והחל מהיום הוא כבר יישא תואר שונה – הנשיא הזמני של מצרים. יש לציין כי מנסור יהיה השני שיחזיק בתואר זה, לאחר סופי אבו טאלב, יו"ר מועצת העם שכיהן כנשיא זמני בעקבות ההתנקשות בנשיא מצרים דאז, אנוואר סאדאת.
מוחמד בדר
אדם נוסף שניתן להכתירו כמנצח אחרי מאורעות אמש הוא מייסד תנועת "תמרוד" ("מרד" בערבית), שניהלה את הקמפיין להדחתו של מורסי והחתימה לשם כך 22 מיליון אזרחים על עצומה להקדמת הבחירות – לרבות בדרכים יצירתיות. מוחמד בדר נחשב לפעיל אופוזיציה מוכר, ועוד בתקופת מובארק הוא שימש מתאם מטעם אחת תנועות האופוזיציה המוכרות "כפאיא" (בעברית "די"), שגם התנגדה לכל נורמליזציה של היחסים עם ישראל.
לאחר מכן הוא נהיה שותף בקואליציה הפוליטית של צעירי המהפכה, שהשתתפה באופן פעיל במהפכת ה-25 בינואר להדחת מובארק, ופורקה אחרי הבחירות לנשיאות מצרים. בדר מייצג למעשה את אותה שכבה לא קטנה של צעירים שחשו כי תנועת "האחים המוסלמים" לקחה מידיהם את המהפכה, ועתה הם שבו לזירה.
יונס מחיון
מנצח נוסף מגיע דווקא מהמחנה האיסלאמיסטי, והוא ראש מפלגת א-נור הסלפית שזכתה במקום השני אחרי "האחים המוסלמים" בבחירות אשתקד לבית התחתון ולבית העליון של הפרלמנט. יונס מחיון, רופא שיניים במקצועו מהעיר אבו חומס שבמערב הדלתה, היה פעיל גם הוא במהפכת ה-25 בינואר והיה מעורב בעיקר במחאה נגד מובארק באזור מגוריו. ב-2012 הוא כיהן גם כחבר הפרלמנט, וכשהיו"ר הקודם של מפלגת א-נור, עימאד א-דין עבד א-רפור, פרש משורותיה בינואר השנה – נבחר מחיון להיכנס לנעליו.
בחודשים האחרונים הסתכסכה מפלגת א-נור עם "האחים המוסלמים", בעיקר על רקע הדרך שבה מורסי ניהל את המדינה, וכבר שלשום הצטרף מחיון לקריאות האופוזיציה לערוך בחירות מוקדמות לנשיאות מצרים, לאחר שהצבא הציג למורסי אולטימטום בן 48 שעות. אתמול הוא ומפלגתו מצאו עצמם בחברת הצד המנצח, ונראה כי זו תהיה הזדמנות פז עבורם להציג עצמם בפני הציבור כאלטרנטיבה ל"אחים המוסלמים".
מוחמד אל-בראדעי
הדחתו של מורסי משרתת גם את מנהיג האופוזיציה ומי שהתמודד מולו בבחירות לנשיאות עד שפרש. מוחמד אל-בראדעי, חתן פרס נובל לשלום ולשעבר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שב למצרים בפברואר 2010, לאחר שהתגורר שנים באוסטריה ובארה"ב, ונטל חלק פעיל במהומות הנרחבות שהובילו להדחתו של מובארק. הוא גם מתח ביקורת חריפה על "האחים המוסלמים", ובאפריל אשתקד הוא הקים מפלגה חדשה, שלדבריו נועדה לאחד את העם המצרי ולשמור על הישגי אותה הפיכה.
עד כה הוא עמד בראש האופוזיציה למורסי, והביע התנגדות חריפה לרבים ממהלכיו השנויים במחלוקת. אחרי הדחתו הוא הצהיר כי המתווה שגובש עם הצבא להעברת השלטון הוא תיקון של הכשלים שנפלו אחרי הדחתו של מובארק, והוסיף: "מפת הדרכים מספקת את הדרישה האמיתית והבסיסית של העם המצרי והיא בחירות לנשיאות". לדבריו, "במהלך תקופת המעבר תתוקן החוקה וייערך תהליך פיוס לאומי".
עבד אל-פתאח א-סיסי
אולם האיש שמזוהה יותר מכולם עם ההפיכה אתמול הוא זה שהציב את האולטימטום בפני מורסי וזה שבסופו של דבר הכריז על הדחתו. עבד אל-פתאח א-סיסי בן ה-58 מונה באוגוסט הקודם לשמש מפקד הצבא החדש ושר ההגנה המצרי, ומבקריו טענו כי יש לו קשרים עם "האחים המוסלמים".
בעת מינויו היה סיסי הצעיר בחברי המועצה הצבאית העליונה, ובהשוואה לאחרים הוא לא הרבה להופיע בתקשורת והיה יחסית אלמוני לציבור הרחב. עם זאת, שמו של סיסי עלה לאחר המהפכה שהביאה להדחתו של מובארק, בעקבות התנגדותו הנחרצת לטיפול האלים במפגינים ובעצורים.
אתמול בערב הוא הפך ליקיר ההמונים, לאחר שהודיע בטלוויזיה הממלכתית המצרית כי "מורסי אינו עוד הנשיא".
בכיכר תחריר בקהיר צהלו המוני בני אדם לשמע הודעתו, נהגים רבים צפרו במכוניותיהם לאות תמיכה במפקד הצבא ודגלי מצרים התנופפו בגאון בכל מקום. "רד אלינו סיסי, מורסי הוא לא הנשיא שלנו", צעקו מתנגדיו של מוחמד מורסי. מפקד הצבא השיב להם אהבה בדמות מסוקים צבאיים שחגו מעל שמי קהיר ועליהם תלויים דגלי הרפובליקה – כיאה לפנים החדשות של ההפיכה השנייה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
