מבחן הבגרות האמיתי: איך מתכוננים נפשית לצבא

המפגש עם המערכת הצבאית עלול להיות מטלטל עבור כל מתבגר: המעבר מהקן הביתי המוגן, מהחברים ומהלימודים אל קלחת של מדים, פקודות ומשימות שונות לחלוטין מאלו המוכרות מבית הספר מעמיד במבחן לא פשוט את יכולת ההסתגלות של נערים ונערות צעירים - ולא כולם חווים זאת בצורה חיובית.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

עוברים את השירות בשלום: 

• חייל, שפר תזונתך: איך לאכול בריא בשירות הצבאי
• מדריך לחייל: איזה פטורים אפשר להוציא מקופ"ח?
• נפצעת או חלית בצבא? המידע שלפני התביעה 
  

מה הם המכשולים העיקריים שכדאי להיערך אליהם מראש, מי עלול להיתקל בקשיי הסתגלות משמעותיים יותר ומה אפשר לעשות עוד לפני שעולים על מדים?

נעזרנו בד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה ומנהל קליניקה לתמיכה רגשית ונפשית, כדי להבין כיצד יכולים גם בני 18 לשאוב מניסיון החיים הקצר שלהם כדי להתמודד טוב יותר עם העתיד הצבאי.

• מתגייסים 2013? היכנסו לעמוד המיוחד שלנו
  

ביי להורים, שלום למפקדים

מה הם הקשיים שכל חייל טרי מתמודד איתם במידה מסוימת? אלו נוגעים בשבעה תחומים עיקריים:

1. אובדן משמעותי של אינדיבידואליות. "לאחר שבמשך השנים אנו מגדלים את הילדים שלנו להיות כמה שיותר אינדיבידואלים, לקחת אחריות על ההחלטות שלהם ולבחור בעצמם", מסביר ד"ר טל, "הם נכנסים פתאום למערכת שבוחרת עבורם, ולעתים גם נראה שהיא עושה זאת באופן שרירותי".

אמנם יש למתגייסים הטריים השפעה מסוימת על הבחירה בתפקיד שאותו יבצעו, בבסיס שבו יוצבו וכן הלאה, לעתים קרובות השפעה זאת זניחה במערך השיקולים הצבאי.

"לפעמים חייל חושב שהוא מוכשר ב-X ושיבצו אותו דווקא ב-Y", אומר ד"ר טל, "ואז הוא מבין פתאום שהצבא לא בהכרח רוצה למצות את הפוטנציאל הכללי שלו, אלא למצות את הפוטנציאל בתפקיד המסוים, והוא עלול להיות מתוסכל מהמערכת".

2. התמודדות עם סמכות. מהחממה הביתית עוברים הצעירים למערכת שבבסיסה שרשרת פיקוד, והיא אינה פועלת בהכרח בקודים של כבוד. "הכוח נגזר מזה שלמישהו יש סמכות עליך", מסביר ד"ר טל, "ולא כי אתה בהכרח מכבד אותו. המתגייס נאלץ לעשות מה שהמפקד אומר לו גם אם הוא לא רוצה. הוא פשוט חייב לקבל את הסמכות.

"זה בכלל עניין עקרוני בהתמודדות עם השירות הצבאי: איך אני מסתדר עם סמכות? האם אני מסוגל לבצע פקודה גם אם היא לא נראית לי הגיונית? האם אני חייב להיות חלק ממקבלי ההחלטות או מספיק שבעל סמכות אמר לי לעשות כך? כל אחד מכיר את עצמו מסיטואציות דומות בעבר עם ההורים, המורים או המנהלים ויודע איך הוא מגיב במקרים כאלה".

3. מעבר לסביבת מגורים משותפת. ממגורים בבית שבו נשמרה פרטיות יחסית, עוברים הצעירים למגורים בחדרים המשותפים לכמה חיילים, למקלחות משותפות ולאכילה יחד בחדר האוכל. רואים אותם בכל רגע נתון - ובכך הם עלולים לחוש שהם גם חשופים לביקורת בכל שעות היום.

4. התמקדות ביכולות הפיזיות. במקרים רבים, במיוחד עבור מתגייסים בנים, נבחנים בצבא כישוריהם הגופניים ולא האינטלקטואליים דווקא - במיוחד בטירונות. לעתים קרובות עליהם להפגין יכולות בתחום זה, שלא עמד אולי עד כה במוקד ההתעניינות שלהם.

5. התרחקות מההורים. אם ההורים היו עד כה כתף להישען עליה, מישהו שאפשר לברוח אליו כשיש בעיה, הרי שכעת הם כמעט לא יכולים לעזור. על המתגייס לסמוך על עצמו בתוך סיטואציה שנכפתה עליו, למעשה, ולהפיק ממנה את המיטב.

6. נשיאה בנטל מול קבוצת השווים. "עם החייל הטרי מתגייסים עוד הרבה צעירים", אומר ד"ר טל, "וההשוואה בלתי נמנעת. חלק מהחברים קיבלו אולי תפקיד שרצו בו, חלק שובצו קרוב לבית, מישהו אחר אולי עבד על הרופא והשיג פרופיל נמוך, וכל אחד חושב לעצמו אם הוא יצא 'פרייאר'".

תחושה כזאת, של מאמץ או סבל גדול יותר מאחרים, עלולה להקשות על ההסתגלות לשגרה החדשה.

7. עייפות, עייפות, עייפות. "בסופו של דבר כל הקשיים קשורים ביכולת להתמודד עם קונפליקט פנימי", אומר ד"ר טל. "חיילים נמצאים כל הזמן בקונפליקטים מול חיילים אחרים, מול המפקד, מול הגוף שלהם. ואם כל אלה לא מספיקים - יש פחות שעות שינה ופחות ריכוז, וצריך להמשיך לתפקד ללא דופי, כך שמגיעים לנקודות קיצון בנפש".

המערכת קובעת איפה תוצב, גם אם רצית דבר אחר(צילום: אוהד צויגנברג)

מבחן בגרות אמיתי

צעירים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז קשות, אנשים אימפולסיביים המתקשים לווסת ולמתן את התגובות שלהם, כאלה שמתפרצים בקלות או שמתקשים להמתין עתידים כנראה לסבול יותר מבעיות בתוך המערכת הצה"לית, לפעמים בסיטואציות שעלולות להידרדר עד כדי כניסה לכלא צבאי, פשוט כי אמרו את הדבר הלא נכון בזמן הלא נכון.

"ככל שנפגין יותר בגרות כך נהיה יותר מוכנים לשירות הצבאי", אומר ד"ר טל. "עלינו ללמוד להיות פחות אימפולסיביים ולהסתכל על המצב בראייה אינטגרטיבית יותר, כזאת שלוקחת בחשבון גם את שיקולי המערכת.

"עלינו להבין שאנו אמנם כועסים, אבל גם אסור לנו להתפרץ כרגע. אפשר להיות מתוסכלים מכך שנעשה לנו עוול כלשהו, אבל גם להבין שטבעי שלא תמיד הכל יענה על צרכינו בתוך המסגרת הזאת.

"עבור הרבה מתגייסים היבט השליטה בהחלטות משמעותי מאוד, ועליהם להבין שחוסר השליטה שלהם בסיטואציה מוטבע מאוד בתוך השירות והוא חלק בלתי נפרד מההתמודדות. אם נדע להגיד את הדברים בצורה מותאמת יותר ומווסתת יותר, גם אם אנחנו עייפים מאוד, או להיות תוקפניים רק ברגע הנכון, יהיה לנו הרבה יותר קל - וזאת ההכנה הנפשית האמיתית לשירות".

הסוד: ללמוד מהעבר

להתבגר בבת אחת ולהשיל מעלינו את גינוני הילדות לא נשמע כמו משימה פשוטה במיוחד, אבל מסתבר שגם שנות בית הספר פיתחו בנו מנגנוני התמודדות שאפשר לנצל בשלב החדש בחיים.

כמעט כל קושי שעולה בצבא ניתן למצוא לו מקבילה בעבר: בני נוער מתמודדים עם מרחק מהבית ושינה בתנאי שדה בטיולים שנתיים, למשל; עליהם לווסת את תגובותיהם מול מורים ומנהלים; הם נאלצים לעתים לקבל שיבוץ במגמה או במספר יחידות מסוים לבגרות וכן הלאה.

מכאן, על המתגייס לבחון את הדרכים שבהן התמודד עד כה עם קשיים, ולהבין מה שירת אותו היטב ומה פשוט לא עבד. "עליו לחשוב על מצבים דומים בעבר", מסביר ד"ר טל, "להיזכר כיצד הגיב במצבי קיצון רגשיים והאם זה עזר להשפיע באופן חיובי או שלילי על הסיטואציה.

"צריך לחזק את מנגנוני ההתמודדות שהוכחו כיעילים וטובים עד כה, ואם מזהים בעיה ספציפית שחוזרת על עצמה, למשל קושי בקבלת סמכות, כדאי לחשוב יחד עם חברים, המשפחה או איש מקצוע כיצד אפשר יהיה להתנהג אחרת ולהכיל את המצבים העמומים, חסרי השליטה, שבהם רמת האינדיבידואליות שלנו נמוכה יותר".

גם המפגשים הראשונים עם הצבא, עוד טרם הגיוס הרשמי, הופכים משמעותיים בהסתגלות למערכת. "המבדקים בלשכת הגיוס ובמיונים אחרים ליחידות השונות חשובים", אומר ד"ר טל, "כיוון שכבר שם אולי מקשיבים לרצונותיך ואולי לא, והשלבים השונים בתהליך הזה דומים מאוד למה שיקרה אחר כך במהלך השירות הצבאי.

"הכרת המערכת מראש ומה שצפוי במהלך השירות עשויה לעזור במידה רבה, כיוון שידע מוקדם מוסיף לתחושת השליטה שלנו. עם זאת, יכול להיות שידע שנקבל משיחות עם חיילים ותיקים, למשל, לא יהיה רלוונטי דווקא לתפקיד או לבסיס שלנו, כך שצריך להתייחס אליו בפרופורציות הנכונות.

"באופן כללי כדאי פשוט ללמוד להתמודד עם סמכות ולתפקד בתוך מערכת מבלי להיעלב או לצאת מהכלים, כיוון שזה חיוני גם לשלבים הבאים בחיים".

כל מפגש עם המערכת הצבאית הופך משמעותי(צילום: ירון ברנר)

סימני אזהרה - מתי לפנות לעזרה?

אם קשיי ההסתגלות למערכת הצבאית חורגים מגדר הנורמה ותופסים נתח משמעותי מאוד בחיי המתגייס, יש לפנות לקבלת סיוע מקצועי מגורמים במערכת או מחוצה לה. לאילו שינויים צריך לשים לב?

• שינוי במצב הרוח. אם מצב הרוח מתחיל להשתנות באופן חריג, לטוב ולרע (אך בעיקר מצב רוח ירוד), וכולל גם שינויים בתיאבון ובשעות השינה.
  

• פגיעה בתפקודים בסיסיים. אם ניכר חוסר ריכוז מיוחד, קושי לתקשר עם אחרים כמו בעבר, קושי לבצע את המשימה כהלכה (פספוסים פתאומיים במטווח, למשל), תפקוד חברתי לקוי וכן הלאה.
  

• בעיות משמעת חוזרות. אם המתגייס מסתבך שוב ושוב עם מפקדיו ואינו מתמודד היטב בסיטואציות מסוימות, כנראה ישנה בעיה המצריכה התייחסות.
  

• כשאחרים שמים לב. אם בני משפחה או חברים מעירים למתגייס על התנהגות מסוימת, ראוי לשים לב לכך. "אם גורמים חיצוניים חשים שמשהו אינו בסדר - בדרך כלל משהו לא בסדר", מסכם ד"ר טל.