טוב שיש מגדל מאחוריך? לא כשאתה זקוק לביטוח

באחד מלילות החורף הסוערים, פגעה מכת ברק בלוח החשמל בדירתו של אברהם לקן. הלוח נשרף ו-15 מכשירי חשמל שהיו מחוברים בעת הסערה לרשת החשמל נפגעו.

• הקטר לצמיחה: הצריכה הפרטית
• הביטוח טען: הסתרת את "תסמונת מחנות הריכוז"
• הפיקוח על הבנקים מחזיר את סל העמלות
• לקריאת טורים נוספים של "תיק ביטוח"
  

לקן פנה לחברת הביטוח שלו מגדל ודיווח על האירוע. בדירתו הופיע שמאי. זה הנחה את לקן לתקן את מה שניתן לתקן ולרכוש מכשירים חדשים במקום אלה שלא ניתן לתקן. לקן פעל על פי הנחיות השמאי והמתין להמחאה על הסכום שהוצא על ידו.

עברה שנה, עברו גם שנתיים. ההמחאה לא הגיע. זמן מה לפני תום שלוש שנות ההתיישנות, הבין לקן כי בלי עזרת המערכת המשפטית, הוא לא יראה דבר. הוא הגיש תביעה בבית משפט השלום בתל אביב.

"התרופפות נקודת האפס בפס האפסים" 

התנהלותה של מגדל קוממה את השופט ספיר. השמאי שנשלח אל המבוטח, לא כפר בגרסת המבוטח כי לוח החשמל נפגע ממכת ברק. רק לקראת שמיעת המשפט, 5 שנים לאחר השריפה, "נזכרה" מגדל, כך כלשון השופט, לשכור שירותיו של מומחה שישלול את טענת המבוטח כי הנזק נגרם ממכת ברק. "אני קובע, כי מגדל התנהלה בחוסר תום לב בכל הקשור לטיפול בתביעה זו".

אבל השמאי לא מחייב אותנו, הסבירה מסלקת התביעות במגדל, הוא "נשלח לאמוד את הנזק בלבד".

הניסיון לגמד את השמאי, עורר מורת רוח אצל השופט. הבעיה היא לא בכך שהשמאי לא מחייב אתכם, אלא בתחושה שהשמאי נטע בלב המבוטח שלכם כי הוא יקבל את כספו. בעקבות תחושה זו, המבוטח לא פנה למומחה משלו. כיום, לאחר שתיקן את מכשירי החשמל, הוא אינו יכול להמציא חוות דעת התומכת בגרסתו.

חברת ביטוח המציגה בפני מבוטח מצג לפיו היא מקבלת את גרסתו, אינה יכולה להביא בשלב מאוחר יותר חוות דעת הסותרת את המצג שהציגה. הדבר גם נוגד את האינטרס הציבורי. התנהלות כזו גורמת להתדיינות מיותרת בבית משפט.

טענות "בוקי סריקי"

האם נציגי מגדל ויתרו? לא. הם נאחזו כעת בסעיף בפוליסת הדירה הקובע כי "חברת הביטוח לא תהיה אחראית בגין נזק תוצאתי כלשהו שיגרם למבוטח". הנזק שנגרם למכשירי החשמל, טענו, לא מכוסה כי הוא "נזק תוצאתי", שהרי קודם נפגע לוח החשמל ורק אחר כך נפגעו מכשירי החשמל.

חכמי התלמוד היו מכנים טענה שכזו בשם "בוקי סריקי", כלומר דברי הבל. מדוע? פוליסת ביטוח הדירה מכסה כל נזק שנגרם לרכוש המבוטח, הן נזק שנגרם ברגע הראשון של מקרה הביטוח והן זה שנגרם מאוחר יותר.

מהו אם כן "נזק תוצאתי" אותו הפוליסה אינה מכסה? הכוונה להפסד כיס שנגרם למבוטח כתוצאה מהשריפה. למשל, אם כתוצאה מהשריפה המבוטח נכנס לדיכאון וחדל לעבוד. הוא לא יוכל לתבוע את חברת הביטוח על אובדן כושר עבודתו.

דברים אלה הסביר נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, לחברות הביטוח כבר לפני יותר מעשרים שנה בפרשת מוריאנו. למרות הלכה מושרשת זו של בית המשפט העליון, ממשיכות חברות הביטוח להתחמק מתשלום נזקים הנגרמים לרכוש המבוטח עצמו בטענה שהם נזקים תוצאתיים. חברות הביטוח מקוות כנראה שאולי יימצא שופט שייפול בפח הטענה.

זה לא קרה לשופט ספיר. הוא הבין מיד כי אין לטענה רגליים. "לו השעון המעורר שהיה מחובר לחשמל לא היה מצלצל והמבוטח היה מפסיד טיסה", הסביר השופט, "מדובר היה בנזק תוצאתי והייתי מבין את טענת מגדל. המקרה שלפנינו, אפילו אינו מהווה מקרה גבול. מדובר במקרה קיצוני שבו חברת הבטוח טוענת לנזק תוצאתי, כאשר גם היא לא יודעת להסביר מדוע היא סבורה כן. השופט היה תחת הרושם כי "חברת הבטוח משתמשת במונח נזק תוצאתי כנימוק לחוסר רצונה לשלם במועד את הנזק שנגרם למבוטח".

בסופו של יום, השופט חייב את מגדל לשלם למבוטח את מלוא תגמולי הביטוח ובנוסף הפעיל את מלוא סמכותו להטיל על מגדל סנקציה עונשית וחייב אותה בתשלום ריבית מיוחדת מקסימלית ובהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.