נסתמת פרצת מס בתעשייה שמגלגלת מיליארדים
ועדת הכספים צפויה לאשר תיקון לחוק, שיבטל את הפטור ממס ממנו נהנו אלפי ישראלים שניהלו חשבונות נאמנות עבור תושבי חוץ. ברשות המסים מעריכים כי ההכנסות הצפויות מהתיקון יהיו בסדר גודל של לפחות עשרות מיליוני שקלים בשנה
בוועדת הכספים הולכת ונסתמת פרצת מס ב"תעשיה המגלגלת מיליארדים", כהגדרת מנכ"ל רשות המסים משה אשר. בוועדה הסתיים היום (ה') הדיון בהצעת האוצר לתיקון נוסף בפרק המסים שבחוק ההסדרים, לבטל את הפטור ממס שממנו נהנים עד כה אלפי ישראלים על מיליארדי שקלים שתושבי חוץ העבירו במשך שנים לניהול חשבונות נאמנות. משה אשר הסביר כי מהסידור הזה הרוויחו הון עתק פטור ממס לא רק תושבי החוץ אלא גם הישראלים שניהלו עבורם את חשבונות הנאמנות.
- האוצר יוזם עוד מסים על חברות הגז והנפט
- התנגדות מבית: במקום גזירות, לטפל בהון השחור
- בדרך לעלייה משלמים מס: באוגוסט יבוטלו הטבות
התיקון המוצע בפקודת מס הכנסה מצמצם את הגדרת הנאמנות כך שהנהנים מהפטור ממס יהיו רק תושבי החוץ. הנהנים הישראליים יידרשו לשלם מס בשיעור 25%-30% מהכנסותיהם לאחר אישור התיקון במליאת הכנסת. ועדת הכספים צפויה לאשר אותו בעוד כשבועיים ובמליאת הכנסת הוא יאושר סופית עד סוף החודש עם כל סעיפי חוק ההסדרים. ברשות המסים מעריכים כי ההכנסות הצפויות מהתיקון יהיו בסדר גודל של לפחות עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"התופעה של החזקת כספים בנאמנות הפכה לתעשייה שמגלגלת מיליארדים בעוד שהמדינה איננה נהנית מהם עקב הטבות המס הרבות הקיימות לגבי חשבונות מסוג זה, במיוחד כשמדובר בנאמנות של תושבי חוץ", הסביר אשר לוועדה. לדבריו, "הסיבות לשימוש בנאמנות הן מגוונות ובכללן, העברת עושר בתוך המשפחה מדור לדור, דאגה לטובת ילד, ולעתים עקב סכסוכים בתוך המשפחה. אבל יש גם סיבות הנובעות מענייני מיסוי.
"חשבונות נאמנות, משמעותם שמישהו מנהל כספים של אדם אחר והכסף יכול לחזור אליו בכל רגע. למעשה הוא הנאמן שלוח של הבעלים. בישראל מדובר בנכסים גדולים של מיליוני דולרים ואפילו מאות מיליוני דולרים וגם יותר מזה. לפעמים גם כדי להימלט מתשלום מס, כגון מס ירושה במדינתו של התושב הזר, שמוכיח שם כי הרכוש כבר לא בידיו וכך הוא פטור מהמס על הירושה.
"אבל לא מדובר רק בכסף מזומן אלא גם בהעברת נכסים", ציין אשר. "כיום, תושב ישראל שמחזיק למשל בנכס נדל"ני שניתן לו מתושב חו"ל, מחויב בתשלום מס על פירות הנכס, כלומר מעליית ערך הנכס בעת מכירתו, או מרווחים בגין השכרתו. אבל אם תושב חוץ, שהוא בעל הנכס, מעביר אותו לתושב ישראל דרך נאמנות, הישראלי שקיבל את הנכס פטור מהמס על פי החוק הקיים ועומד להשתנות, כך שבשנת המס כל יוצרי הנאמנות וכל הנהנים ממנה יהיו אך ורק תושבי חוץ".
"עושר יהודי אגדי"
לשכות עורכי הדין ורואי החשבון התנגדו לתיקון המוצע וקראו לחברי הוועדה שלא יתמכו בו. נציג לשכת עורכי הדין, עו"ד מאיר לינזון, ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, אמר: "מדובר בעושר יהודי אגדי; טריליוני דולרים, שלמחזיקים בהם יש דור שני או שלישי בישראל. אלו משפחות אולטרה-עשירות ואנחנו רוצים שהם יעבירו כספים לישראל 'מעל השולחן' וכמובן שהכספים הללו יישארו בישראל".ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) דחה את רוב טיעוניהם: "אני מכיר את הטענות הללו. אף פעם לא ראיתי גורמים שמייצגים גופים עשירים, בארץ או בחו"ל, אשר מודים שצריך להטיל עליהם מסים. אני גם לא מצפה שיודו כי ברור לכל מה המקצוע של כל אחד. איש לא עובד בחינם ובהיבט הזה, מה שמשלמים לי שונה ממה שמשלמים לכם. אני מייצג את הציבור שנושא בנטל כבד של מסים ועלי ועל חברי לדאוג שיתקיים איזשהו שוויון, כך שכל החייבים ישלמו מס".
ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד-ביתנו) אמר ש"תיקון החוק אמנם היה צריך להיעשות מזמן אבל גם עתה, אין זה נכון לשלב את הנושא הזה בחוק ההסדרים אלא היה ראוי להעביר אותו בהליך חקיקה נפרד שיאפשר טיפול ראוי בכל השינויים הנדרשים".
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) חזר ואמר כי הזמן שהוועדה מקדישה לתיקונים לא נופל מזמן הדיון בהם לו הוגשו בנפרד בהליך החקיקה הרגיל.
סלומינסקי ציין כי גם החוק הזה לא יצא מהוועדה כמו שנכנס. "לאט לאט ובעקביות נסתום את הפרצות בגדר המס של ישראל. אבל גם בחוק זה ייעשו שינויים, כך שיחד עם המטרה של סתימת פרצות המס, לא נפגע בהשקעות זרות בישראל", אמר והדגיש כי "במיוחד היום יש חשיבות רבה מאוד להעמקת הגבייה ומיגור התופעות של מקלטי מס ותכנוני מס, כדי להפחית את הצורך בהעלאות מסים לכלל הציבור".
לפנייה לכתב/ת 
