אוליבר סטון: "העולם צריך מצרים ואיראן חזקות"
הרוגע והשלווה האופייניים לפסטיבל קרלובי וארי הופרו במהלך ביקורו של הבמאי האמריקני השנוי במחלוקת אוליבר סטון, שנתן שיעור בהיסטוריה לעיתונאים, במקום לענות על שאלות. בין התובנות שהציג: "האימפריה האמריקנית קורסת אל תוך עצמה"
בין גבעות מוריקות ומעיינות טבעיים, שוכנת לה קרלובי וארי - עיירה צ'כית ציורית פסטורלית שלווה, ולה פסטיבל קולנוע יוקרתי שמתקיים מזה 48 שנים. אירוע תרבותי סימפטי. הוא אינו נוצץ כמו הפסטיבלים הגדולים בקאן ובוונציה, וגם אינו מורגל בשערוריות שהיו מנת חלקם. לפחות עד להגעתו של הבמאי האמריקני השנוי במחלוקת אוליבר סטון, לרגל קבלת פרס מפעל חיים.
לצד קבלת הפרס, סטון בן ה-66 הגיע לקרלובי וארי כדי להציג את גרסת הבמאי החדשה של "אלכסנדר" - סרטו ההיסטורי מ-2004, אותו הוציא מחדש ב-DVD - וכן פרקים מסדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית שלו "ההיסטוריה הסודית של ארצות הברית". בהזדמנות זו נפגש עם נציגי התקשורת המקומית והעיתונאים הזרים המתארחים בפסטיבל - רבים מהם היו מאוחדים בזעמם כלפי הבמאי המוערך, שנודע מסרטיו "פלאטון" זוכה האוסקר, "נולד בארבעה ביולי", "הדלתות", "JFK", "רוצחים מלידה", "ניקסון" ועוד. היו מי שדיווחו על כך שנרמז להם כי האורח לא מעוניין לענות על שאלות כאלו או אחרות, דבר שהוכחש על ידי סטון הזועם במהלך מסיבת העיתונאים שנערכה בהשתתפות העיתונות הזרה: "אפשר לשאול אותי כל שאלה, ואם ארצה אענה".
ובכן, במהלך מסיבת העיתונאים סטון אכן ענה על השאלות, אך הציג פיליבאסטר לתפארת בו תשובה לשאלה פשוטה הפכה להרצאה על קורות מדיניות החוץ של ארצות הברית, מעורבותה באירופה וכדומה. הוא הפגין ידע עצום ומרשים בדיבורו המתמשך ומתמשך - הוא לא נתן לאף אחד להפסיק אותו בתשובותיו המתארכות והולכות מול העיתונאים הנבוכים. כך קרה שבמסיבת עיתונאים שנמשכה כ-40 דקות ענה לארבע שאלות בלבד - ולא תמיד לעניין. ומה שהוא כן אמר, היה שנוי במחלוקת לא פחות.
אוליבר סטון בפסטיבל קרלובי וארי(צילום: Film Servis Karlovy Vary)
בתשובתו לעיתונאי יווני שתהה על ההשוואה בין דמותו של אלכסנדר מוקדון למנהיגים של היום, אמר: "מה שאני מנסה לעשות זה ללמד את ההיסטוריה כפי שהממסד מסרב להציג אותה, ועכשיו עלה בידי לעשות מה שלא היה ניתן לעשות בהפקה המקורית של 'אלכסנדר' - להציג גרסה מועשרת וארוכה יותר על סיפורו, כזו שתתאר את חייו האישיים אבל בעיקר את המדיניות שלו. וזו שונה בתכלית ממנהיגי האימפריות המודרניות.
"אלכסנדר רצה בטובת האימפריה כולה, הוא הפיץ את התרבות היוונית בשטחים שכבש ועודד את חיילים להתחתן עם נשים מקומיות. זה שונה מאוד מג'ורג' וו. בוש שפלש לעיראק כדי לאנוס, לנצל ולשדוד את המדינה תוך שהוא גורם לה אסון. הוא דפק וזרק. ובניגוד לאלכסנדר, כל מה שעניין אותו זה לעשות קופה ולחזור הביתה. לכן, יש הבדל גדול - אלכסנדר אינו דיקטטור מהסוג של נפוליאון, היטלר ובוש".
בתגובה לשאלה הנוגעת לאפשרות שיפנה לפוליטיקה, אמר סטון כי אין בכוונתו לעשות כן מכיוון שהוא "לפני הכל מספר סיפורים, וגם התחקיר ההיסטורי הוא בסופו של דבר סיפור", ומכאן הרחיב את היריעה להצגת הזווית שלו על מדיניות החוץ האמריקנית בשבעים השנים האחרונות.
"הטרגדיה הגדולה היא הטלת פצצת האטום על הירושימה ונגסקי. אם הנשיא רוזוולט היה חי עוד שלושה חודשים זה לא היה קורה, אבל הארי טרומן היה אדם קטן, והוא קיבל את ההחלטה הנוראית הזאת שבעצם הביאה לפתיחת המלחמה הקרה. זו היתה תצוגת תכלית של הדומיננטיות האמריקנית בעולם, וגם אזהרה לסובייטים. כדי להצדיק את זה, לימדו אותנו - האזרחים התמימים - שהיפנים לעולם לא יכנעו, ושצפויים מאות אלפי קורבנות אמריקנים אם המלחמה לא תיפסק. זו היתה שטות גמורה, אבל השלטון היה זקוק לצידוקים למדיניות הכוחנית שלו ויצר פרנויה בקרב הציבור. גם אני האמנתי בזה בצעירותי, והלכתי לווייטנאם.
"השלטון האמריקני כל הזמן חינך אותנו שאנחנו נלחמים על קיומנו, שאנחנו תמיד צעד אחד אחורה אחרי אויבינו - בין אם זה הסובייטים בעבר, או במלחמת הסייבר עם סין. אבל האמת היא שארצות הברית היא הכוח הכי גדול בעולם ללא מתחרים". רבים מבין העיתונאים המקומיים נעו באי נוחות, ואף היה מי שאמר שהעם הצ'כי, שסבל רבות מהסובייטים, לא שותף לדעתו. "הייתי בצ'כוסלובקיה ב-1979 וזה היה נורא. הקומוניזם היה רע וכשל, כי הוא נהיה כוחני. אבל צריך לבדוק מי גרם לו להיות כזה - ארצות הברית התחילה בזה".
אוליבר סטון. "אמריקה צריכה איזון"(צילום: Film Servis Karlovy Vary)
סטון קשר את שיעורי ההיסטוריה שלו למצב כיום, ואף לפרשת אדוארד סנואודן, אותו הגדיר הבמאי כגיבור. "הוא הוכיח שהממשל האמריקני מפר מזה שנים את התיקון הרביעי לחוקה, ופולש לפרטיות האזרחים", הסביר סטון, והתייחס לכך שאף מדינה בעולם אינה מוכנה לקחת אותו תחת חסותה - בשל חששה מכוחה של ארצות הברית.
"למה אין מקלט בשבילו בכל העולם? כולם מפחדים", הסביר סטון, "בשנות ה-60 זה לא היה קורה - הסובייטים היווה משקל נגד לארצות הברית, והיו גם אומות נייטרליות. מישהו שאל למה היום כבר אין דבר כזה? כי ארצות הברית רואה נייטרליות כחטא. מי שלא איתנו, נגדנו. ולכן, אין פלא שכל מנהיג בעולם נמצא תחת מעקב תמידי של לוויינים. וכשצריך לעשות את העבודה המלוכלכת, הם כבר דואגים ללחוץ שמישהו אחר יעשה אותה בשביל ארצות הברית".
הפתרון המפתיע על פי סטון למצב זה, הוא עמידתן של מדינות עצמאיות ועיקשות מול הדומיננטיות האמריקנית. בין המדינות שהוא מזכיר: ברזיל, ונצואלה, רוסיה, סין, וגם טורקיה, מצרים ואיראן. למרות שהודה שהממשלים במדינות אלה אינם מההוגנים והמוצלחים, לטעמו לפחות הם עשויים לאזן את כוחה הבינלאומי של המעצמה האמריקנית.
"העולם צריך טורקיה, מצרים ואיראן חזקות", הצהיר, "ההיסטוריה לימדה אותי שאין אימפריה שמחזיקה מעמד לאורך שנים. זה קרה לנאצים, וזה קרה לסובייטים, וזה יקרה גם לאמריקנים בקרוב מאוד - עם כל הבעיות הסוציו-אקונומיות, הרדיפה אחר ההון והניצול של האזרחים, ארצות הברית תקרוס לתוך עצמה". סטון, שהצביע על פי הצהרתו לברק אובמה, הביע את אכזבתו ממנו: "הוא לא התשובה לצערי. הוא לא הרפורמט שקיווינו שהוא יהיה. גם הוא רודף אחרי סנואודן במסורת הביטחון הלאומי של ג'ורג' וו. בוש. אין לו אומץ לעשות את השינויים הנדרשים".
את מסיבת העיתונאים ההזויה, סיכם סטון בתגובה עוקצנית כלפי נציגי התקשורת: "אני לא עיתונאי. כדי לעשות סרט על סנואודן אצטרך להעמיק, לחקור, ליצור ולצלם. זאת העבודה שלי, ואני תמיד צעד אחד אחרי החדשות. בניגוד לעבודה שלכם, העבודה שלי דורשת זמן. הרבה זמן".
אוליבר סטון. לא מרוצה מאובמה
צילום: Film Servis Karlovy Vary
מומלצים
