לרדת מהמיטה ולא לזוז: דו"ח צפיפות תאי הכלא
הדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית מצביע על תנאי כליאה בלתי אנושיים במתקנים, על עלייה דרסטית במספר האסירים הפליליים ועל הפרות חוק כנורמה
תנאים צפופים ובלתי אנושיים, פער גדול מהתקנות ודריכה במקום בכל הקשור לזכויות האסירים. זוהי תמונת המצב שעולה מדו"ח תנאי הכליאה של הסנגוריה הציבורית, שהתמקדה השנה בצפיפות במתקני הכליאה.
עוד בערוץ החדשות:
קנדה: 60 נעדרים בפיצוץ רכבת שירדה מהפסים
אובמה מתעורר: לא תומך באף מפלגה במצרים
הדו"ח מתאר מצב שבו חלפו שני עשורים ללא שיפור בגודל התאים ובממוצע הארצי של שטח המחיה לאסיר - כ-3-3.5 מ"ר, פחות משטח המחיה המינימלי שהוגדר בתקנות של מתקני כליאה חדשים (4.5 מ"ר) והרבה פחות מהמקובל במערב (8.8 מ"ר בממוצע).
על פי הנתונים, ברוב המכריע של תאי הכליאה (85%) ישנם יותר משני אסירים, וב-75% מהתאים יש יותר מארבעה אסירים, למרות שתקנות בתי הסוהר קובעות כי בכל תא לא יהיו יותר מארבע מיטות לכלואים. ב-43% מהתאים שוהים תשעה אסירים ומעלה. על פי פילוח האסירים לפי שטח המחייה בו הם שוהים, רק 11% מהם שוהים בשטח מחייה העולה על 4.5 מ"ר. למעלה ממחצית מהאסירים (59%) שוהים בשטח מחייה של 3 מ"ר ומטה.
אין מקום לרדת מהמיטות
ברוב המכריע של המתקנים שבהם ביקרו אנשי הסנגוריה הציבורית, שהו אסירים בתנאי צפיפות "קשים ובלתי אנושיים", בשטחי מחיה בגודל שני מטר ואף למטה מכך. בתאים הצפופים נרשמו תלונות רבות של אסירים בנוגע לחום כבד ותחושות מחנק. בבית המעצר ניצן, לדוגמה, סיירו המבקרים באגף טעוני הגנה וזיהו שם תא זעיר עד כדי כך שכאשר האסיר ירד מהמיטה ונעמד, לא נותר עוד מקום לזוז בפנים. בחלק מהתאים הללו מוחזקים שני אסירים.
באגף 1 במתקן גודלם של התאים המיועדים לשישה עצורים הוא כ-12 מ"ר, ולמבקרים נמסר כי בתאים קיים מחסור במקומות ישיבה בשל הצפיפות. בשל כך הם נמנעים מהצבת כיסאות בתא, ונאלצים לשהות כל העת על גבי המיטות. בכלא סהרונים נמצא כי הממוצע למוחזק בחדר באחד האגפים עומד על כ-2.1 מ"ר בלבד. המתקן מכיל תושבי אפריקה שלא מאושמים בפלילים, וביניהם פעוטות וילדים עם אמהותיהם, קטינים בלתי מלווים, נשים ולעתים משפחות.
בסוף 2012, ביקרה הסנגוריה במתקן המעצר המחוזי בירושלים "מגרש הרוסים", וגילתה כי במשך כמה שבועות נאלצו עצורים במקום לישון על לוחות עץ, בניגוד לחוק ולפסיקת בית המשפט העליון.
"פגיעה בסיכויי השיקום"
על פי הדו"ח, בעיית הצפיפות במתקנים קשורה קשר הדוק למחסור במקומות כליאה ולהיעדר תקציב מתאים לבניית מקומות כליאה בעלי תנאי מחיה הולמים. סיבה נוספת שהועלתה היא שיעורי הכליאה "ההולכים וגדלים" במדינה, שהם "גבוהים באופן משמעותי מאלה של כל מדינות מערב אירופה, והם מהגבוהים בעולם כולו מבין המדינות המפותחות בעלות משטר
דמוקרטי-ליברלי".
בכפוף לכך, מצביע הדו"ח על "מגמה מטרידה" של עלייה במספר האסירים הפליליים - בין 1996 ל-2013, הוכפל מספרם, מכ-7,300 לכ-14,800. עלייה גדולה חלה גם בגזרת העצורים.
הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אמר לאור ממצאי הדו"ח כי "מדובר בתופעה שכרוכה לא רק בפגיעה בכבודם, בבריאותם ובשלומם של האסירים והעצורים ובזכויותיהם הבסיסיות, אלא שיש לה גם השלכות על הציבור הרחב. החזקת אסירים בתנאים לא אנושיים פוגעת בסיכוי שהם יחזרו למוטב עם שחרורם".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה לדו"ח כי "השירות מברך את אנשי הסנגוריה
הציבורית על הצפת בעיית הצפיפות במתקני הכליאה שמעבר לפגיעה באיכות חיי האסירים, פוגעת גם ביכולות הניהול, בשמירה על ביטחון בתי הסוהר ובתנאי העבודה של אנשי הסגל".
עוד נמסר כי "במסגרת התוכנית הרב שנתית לשיפור תנאי המחיה, שופצו ורווחו בשלוש השנים האחרונות 1,100 מקומות מחיה ושטחם גדל ב-1.3 מ"ר בממוצע לאסיר. בימים אלה נערכת מדידה מחודשת של האגפים ואנו בטוחים כי הנתונים יהיו שונים מאלו שהוצגו בדו"ח. חשוב להדגיש כי לצורך תהליך השיפוץ, אנו נדרשים לסגור אגפים, דבר המצמצם באופן מיידי את מקומות הכליאה. בעשור האחרון נבנו והורחבו מספר בתי סוהר כששטח המחיה בהם עומד על 5 מ"ר בממוצע".
לפנייה לכתב/ת 
