הקפיצה לחיים: סיפורה של קסידי קאהן
הקופצת למים סבלה ממחלות עור זיהומיות ולפני ארבע שנים נאבקה על חייה בבית החולים. אחרי תהליך החלמה ממושך, היא חזרה לבריכה וכעת ייצגה את ישראל באוניברסיאדה
עוד ב-ynet ספורט:
- איך נפתחה העונה האירופית של הפועל ת"א?
- מיהו איש השעה של מכבי חיפה?
- רייזמן מדליקה את הלפיד, המכביה נפתחת
פעולה זו, שעד לא מזמן נחשבה כפשוטה עבור קאהן, אותה ביצעה אולי אלפי פעמים באימונים, הפכה למלחמה. מלחמת הישרדות שנמשכה מעל לשנתיים. מלחמה שהובילה בסיומה לנקודה המרגשת ביותר בחייה של הקופצת למים בת ה-25, בתחרות לפני שנתיים במכללה שלה, באינדיאנה שבארצות הברית.
כדי להגיע לשם, צריך לחזור אחורה בזמן לנובמבר 2009. קאהן התעוררה בבוקר שבת בביתה שבניו יורק, כשהיא סובלת מחום. בהמשך היום נוספו לכך גם סימני פריחה ברגליה. למרות זאת, היא המשיכה לשגרת יומה ולמחרת הופיעה לאימון כרגיל.
מי שלא יכול היה להתעלם מכך היה מאמנה, ג'ף הובר, שהבחין באחת מנקודות הפריחה, שהלכה וגדלה במהירות מסחררת. הוא הפנה אותה לרופא מומחה למחלות זיהומיות, שמיד החליט לשלוח אותה לבית החולים, שם נקלטה במיון.
קאהן אובחנה כחולה בכמה מחלות עור זיהומיות, הגורמות להרס השרירים ויוצרות חורים ברגליים. "זה נראה כאילו מישהו נתן לי ביס", סיפרה בעליצות. אבל כל הסיפור הזה בכלל לא היה מצחיק, כאשר נכנסה לסדרת ניתוחים במטרה להציל את חייה.
המצב היה כל כך חמור, שבאחד הימים נכנסו הרופאים לחדר שלה ושאלו מה הדת שלה. לאחר שענתה יהודיה, הביאו לה רב כדי שיתפלל לשלומה. "הייתי מבועתת", אמרה קאהן. "בשלב זה כשהגיע הרב, אולי לא הבנתי את החומרה של מה שקורה לי. ההורים שלי היו שם כל הזמן לצידי, ולמרות שהכול היה מטושטש לי בגלל התרופות שקיבלתי, הצלחתי להבין את הרופא שאמר לי שאני במאבק הקשה ביותר שלי חיי".
אגב, אותו רופא שטיפל בה, סיפר מאוחר יותר למשפחתה, למאמנה ולחבריי הצוות שלה במכללה, כי אם קאהן היתה מתעכבת להגיע לבית החולים בכמה שעות, היא לא היתה שורדת אפילו יום אחד נוסף.
במשך שנה שלמה קאהן, שהיתה מרותקת למיטה בבית החולים, עברה סידרה של 20 ניתוחים. היא עברה אותם בלי להתלונן, כשהיא יודעת שהמטרה שלה ברגע שתצא ממנו, תהיה שוב לחזור ולעמוד על המקפצה.
וכן זה קרה. כוח הרצון החזיר אותה מהר מאוד לעניינים. צעד ועוד צעד – זה התחיל עם אימוני הליכה, עבר לקפיצות על טרמפולינה, ומשם פעמיים לאליפות המדינה, שם דורגה במקום הרביעי והשביעי. מה גם שהרקע מההתעמלות, שם התחילה כשהיתה קטנה, עזר לה בתהליך השיקום המהיר. כך היא מספרת.
הטיול ששינה את הכול
כמו כמעט כל יהודיה, קאהן החליטה ב-2011, להצטרף לטיול ברחביי הארץ עם 'תגלית', הארגון שמחזק את הקשר בין יהודי התפוצות לישראל. תוך זמן קצר התאהבה בישראל והחליטה לעשות עליה.
"היה לי תמיד מקום מיוחד בלב ליהדות ולישראל", סיפרה קאהן בראיון ל"ידיעות אחרונות". "הלכתי לטיול של תגלית והתאהבתי בישראל. במהלך הימים האלה בישראל, לקחו אותנו למוזיאון החוויה האולימפית בתל אביב, ונדהמתי לראות איך הספורט בארץ התפתח וכמה מרגש לייצג את ישראל. אחרי זה פשוט לא יכול להפסיק לדבר על החוויה של הנסיעה והשהות בישראל. כאשר הבנתי שאני רוצה לייצג את ישראל, רק ידעתי שאני צריכה את ההזדמנות הזאת כדי להוכיח". והיא אכן קיבלה אותו.
הקופצת למים שלחה מייל לאיגוד השחייה, בו היא מגוללת את סיפורה וחתמה אותו בכך שהיא מאחלת ליום בו תגיע לתחרויות, כשעל גבה מתנוסס דגל ישראל. מי שקיבל את אותו המייל, היה יו"ר האיגוד נעם צבי – "ניצבט לי משהו בלב", סיפר. ומאז הכול היסטוריה.
קאהן קיבלה את הדרכון, עמדה בקריטריון שהציבו לה וכבר השבוע השתתפה במשחקי האונברסיאדה (המכונה גם אולימפיאדת הסטודנטים) בקאזאן, כדי לייצג את ישראל, שם קפצה במקפצה של מטר ושלוש שם גם עלתה לחצי הגמר.
"זה כבוד גדול עבורי לייצג עכשיו את ישראל", הוסיפה קאהן. "אני לא יכול אפילו לומר באופן מלא עד כמה זה חשוב עבורי. זה היה חלום שלי במשך זמן רב ולכן העובדה שיש לי את ההזדמנות לעשות את זה עכשיו, זה אולי פיצוי על כל מה שעברתי".
ענף הקפיצות למים הוא אחד הענפים הלא מפותחים בארץ. חוץ ממקפצות של מטר, לא ניתן למצוא תשתיות נוספות בארץ ואין בו ספורטאים פעילים. באיגוד השחייה יודעים לספר שלאחרונה התקבלו פניות נוספות מחו"ל, אפילו מכדורסלן מכבי תל אביב לשעבר, קונסטנטין פופה, המחזיק אזרחות ישראלית ובתו מתחרה בקפיצות למים.
אולי עכשיו, כשקאהן מתחילה לזרוע את הזרעים הראשונים של הענף חזרה בארץ, נזכה לראות ייצוג אפילו באולימפיאדה בו זה לא קרה מאז עשה זאת יואב רענן במשחקי הלסינקי 52 ומלבורן 56.
לפנייה לכתב/ת 
