"גאה להיות החייל ההומו הראשון שתרם מח עצם"
"תרומת דם לא מוכנים לקחת ממני, אבל מח-עצם כן", כך אומר עופר רוטשילד, חייל הומו, שלפני 7 שנים נתן דגימת דם בבקו"ם, ועכשיו התבשר שנמצא מתאים לתרום מח-עצם לחולה. "זה היה אחד הימים המאושרים בחיי"
הטלפון ששינה את החיים: באמצע יום עבודה לחוץ ביחידה הצבאית שבה משרת עופר צלצל לפתע הטלפון. על הקו הייתה מיכל, נציגת "עזר מציון". "אתה רשום במאגר שלנו ונמצאת מתאים להציל את אחד החולים", אמרה.
"זה היה אחד הימים המאושרים בחייו", מספר אביו, מיכאל. "עופר הרגיש כאילו אראלה ממפעל הפיס התקשרה אליו ובישרה לו שזכה בפרס גדול. הוא אמר לנו שהגאווה גדולה עוד יותר בשבילו לדעת שאמנם כהומו אסור לו לתרום דם, אבל הוא יכול לתרום מח עצם ולהציל חיים".
עוד כתבות
- "זכינו להציל חיים": 19 תרמו מח עצם בחודש אחד
זה התחיל ביום הגיוס בבקו"ם. במסגרת פרוייקט חדש של עזר מציון וצה"ל הוקמה נקודה למתן דגימות דם לתרומת מח עצם בתום שרשרת החיול. "לא היה לו ספק שהוא תורם" משחזר אביו של עופר, שלא קיבל אישור מצה"ל להתראיין לכתבה בעצמו. "הוא כל כך קיווה שיימצא מתאים".
"לא הופתעתי שעופר החליט לתרום"
עופר המשיך לשירותו הצבאי כעתודאי, עד שלפני כחודש הגיעה הבשורה שהוא נמצא מתאים לתרומת מח העצם. עופר נשאל האם הוא מוכן לתהליך במהלכו יוודאו שוב ושוב את התאמתו המלאה לתרומה.
מספר ימים לאחר שנתן את הסכמתו החל המסע. עופר הוזמן לבית החולים שניידר בפתח תקווה, שם עבר בדיקות נוספות והסברים על תהליך התרומה. לאחר מכן עבר עוד מספר מפגשי הדרכה ובדיקות וארבעה ימים לפני התרומה החל לקבל שתי זריקות ביום, שנועדו לשחרר לזרם הדם עוד ועוד תאי מח עצם. הזריקות גורמות לכאבים קלים בעצמות, החולפים מאליהם, "כאלו שאפילו עם אקמול לא מרגישים אותם", מספר האב את שתיאר בפניו עופר.
ביום ההתרמה התייצב עופר ביחידה להשתלות מח עצם, שם הוא חובר בעירוי למכונה שתשאב את דמו, תפריד אותו למרכיביו, תסנן את תאי מח העצם, ותחזיר לגופו בצינורית נוספת את שאר מרכיבי הדם. מהלך התרומה נמשך כשש שעות במהלכן הוא יכול היה לצפות בטלוויזיה, לגלוש במחשב ולשהות במחיצת יקיריו.
במקביל, עבר החולה המיועד, שפרטיו עדיין חסויים, תהליך ארוך של הכנה לקליטת מח העצם, הכולל כימותרפיה במטרה להרוג את כל התאים הסרטניים בדם. מדובר בתהליך קריטי ורגיש, בסופו נותר החולה כמעט ללא מערכת חיסונית.
"עופר פחד מאוד שהחולה לא ישרוד עד שהוא יקבל את התרומה ושהיא לא תצא לפועל", מספר האב. "החיים של מישהו פתאום היו תלויים בו לחלוטין, והוא כל כך רצה להצליח".
ימים לאחר התרומה התבשר עופר שמנת מח העצם שלו הועברה לחולה, אולם שאר הפרטים לגבי מצבו ופרטיו נותרו חסויים. רק בעוד חצי שנה יהיה עופר רשאי לדעת האם החולה החלים, ורק בעוד שנה יוכל לפגוש אותו.
"כאשר עופר סיפר לי שהוא עומד לתרום מח עצם לא הופתעתי", מספר מיכאל. "מאז ומתמיד הוא התבלט במעורבותו החברתית וברצונו לפעול למען הכלל, כמו גם ביושרו שלא יתיר לו לפעול באופן שאינו תואם את הצהרותיו. לא הופתעתי אבל התמלאתי בגאווה.
"אין לי ספק שעופר היה תורם בכל מצב, וחשוב לו שידעו שמדובר בתהליך פשוט מאוד, שדומה לתרומת דם. הוא ואני מקווים שכל ישראלי ימצא לנכון לתת דגימה, ולהעניק חיים למישהו אחר".
לפנייה לכתב/ת 
