קרב הגאווה של תומכי מורסי
הדי הזיקוקים מהחגיגות בכיכר תחריר התחלפו בקולות נפץ אחרים לגמרי. "נחזיר את מצרים לבעליה החוקיים", אמר אחד מתומכי "האחים המוסלמים" - שהסתערו בזעם על הרחובות שנצבעו בדם. הרוגים, פצועים ומשוריינים. קהיר, סרט מלחמה
בהתחלה זה נשמע כמו חלק מחגיגות זיקוקי הדינור והחזיזים של מתנגדי האחים המוסלמים בכיכר תחריר. אבל יותר ויותר נשמעו קולות הנפץ החזקים והתכופים כמו משהו אחר לגמרי. כשהכבישים הראשיים והגשרים המובילים לכיכר המהפכה בלב קהיר התרוקנו בבת אחת ממכוניות ומתהלוכות המפגינים, כבר היה ברור שמשהו בלתי שגרתי מתרחש.
הפיכה שנייה במצרים - דיווחים נוספים ב-ynet:
מאות הפגינו בסכנין ובכפר כנא בעד מורסי
אובמה מתעורר: לא תומך באף מפלגה במצרים
ההדחה: "תנסה ללכת בכבוד", אמר א-סיסי
שעתיים לפני כן עמדתי סמוך לכיכר א-נהרה הנמצאת בכניסה לאוניברסיטת קהיר. בימים האחרונים התמקמה כאן שביתת שבת נוספת של קבוצת נאמני האחים המוסלמים. ה"אחים"- מזוקנים, חמורי סבר, זועמים, נושאים בידיהם אלות מאולתרות ותמונות של נשיאם המודח מוחמד מורסי - החלו להתארגן לחציית הגשר הסמוך, בדרכם להתעמת עם יריביהם הפוליטיים המכונסים בכיכר תחריר. אחד מהם מזהה אותי כזר ומפטיר לעברי באנגלית בכעס "מצטער מאוד אדוני, אבל זו ארצנו שלנו, ואנחנו הולכים להחזיר אותה לבעליה החוקיים".
מסוק קרב של חיל האוויר המצרי, מאלו שחגו כל שעות היום בשמיה של קהיר, הנמיך טוס מעל לגשר, בשגרו מעין התראה. כמה מה"אחים" מצאו אבנים והחלו ליידות אותן לעברו. הם נראו נחושים לצאת לקרב, עם הנשק הדל שבידיהם. בשלב זה עוד לא ניתן היה להבחין ברובים ובמקלעים.
כוחות הביטחון הבהירו שלא ייתנו ל"אחים" להתקרב לכיכר. אבל בשטח לא ראיתי כל נוכחות משטרתית או צבאית שחסמה את הגשרים והכבישים בפניהם. בסופו של דבר ידם של הקיצונים הייתה על העליונה. תרם לכך נאומו של המנהיג הרוחני של "האחים", ד"ר מוחמד בדיע, שהופיע באופן מפתיע בהפגנת התמיכה בנשיא המודח שנערכה בסמוך למפקדה הראשית של "המשמר הרפובליקני" - שם עצור ככל הנראה מורסי. ביממה שלאחר הדחתו של מורסי דווח על מעצרו של בדיע בעת שביקש לברוח ללוב.
העצור המדומה נשא ביום שישי נאום לוחמני שקרא לג'יהאד עד להשבת שלטונם של "האחים" במצרים - והקריאה הזו הדהדה בכל רחבי המדינה. בסיני תקפו קיצונים מוסלמים מחנות צבא ותחנות משטרה ורצחו איש דת קופטי. באלכסנדריה התעמתו רבבות "אחים" באלימות קשה ביותר עם מתנגדיהם ובמקרים אחדים אף השליכו אנשים מגגות בתיהם. בקהיר סימנו "האחים" את כיכר תחריר, סמל המהפכה המצרית.
כשקבוצות "האחים" התקרבו ברגל וברכב לכיכר, שבה כבר היו מכונסים רבבות, הם התחלקו לכמה צירי תנועה. בעוד כמה קבוצות ניסו לחדור לכיכר דרך הכניסות השונות אליה, המשיכה במפתיע קבוצה גדולה לעבר בניין הטלוויזיה והרדיו, המרוחק מהכיכר כמה מאות מטרים ונמצא תחת שליטת כוחות מיוחדים של הצבא מאז יום רביעי. גלים-גלים החלו "האחים" לתקוף את אנשי כוחות הביטחון שהוצבו מסביב לבניין הטלוויזיה. הכביש לאורך גדתו של נהר הנילוס, המגיע לבניין הטלוויזיה, וגשר שישה באוקטובר הבנוי מעליו הפכו בתוך זמן קצר לשדה קרב.
"האחים" שברו מדרגות ומרצפות, עקרו לבנים מגדרות והשליכו אותן בזעם לעבר החיילים - ואלה הגיבו בירי האוויר וברימוני עשן. בינתיים בכיכר תחריר החלו מתנגדי "האחים" להתארגן להגנה עצמית והצטיידו בזיקוקים, באבנים ובמוטות ברזל שנתלשו מהגדרות. במקביל הפיצו בפייסבוק ובמסרונים קריאות מצוקה להגיע לכיכר "כדי להגן על הישגי המהפכה השנייה".
לא חלף זמן רב עד שבידי כמה מ"האחים" הופיע גם נשק חם, והם החלו יורים לכל עבר. בקבוקי מולוטוב החלו להתעופף, ומכונית אזרחית שנקלעה לאזור הלחימה עלתה בלהבות. לפתע נראתה הכיכר הראשית הזו כמו בימי תחילתה האלימה של המהפכה המצרית, לפני שנתיים וחצי: דם, אש ותמרות עשן. בזמן שהאמבולנסים פינו הרוגים ופצועים, במרחק כמה מאות מטרים בלבד המשיכו ההמונים להפריח באוויר זיקוקים.
קרוב לשלוש שעות נמשכו קרבות הרחוב, עד שהופיעו טנקים של הצבא והתייצבו בסמוך לבניין הטלוויזיה, מתקבלים בתרועות שמחה וריקודים של מתנגדי "האחים". "הם הגיבו באיחור, כי הם רצו לתת ל'אחים' הזדמנות להרוס עוד יותר את מעמדם בעיני העם ולהציג אותם כטרוריסטים האמיתיים", העריכה באוזניי אחת מפעילות המחנה האזרחי, המתנגד ל"אחים".
ככל שהמצב בשטח הלך והתלהט, מאבטחי המלון שבו אני מתאכסן לא אפשרו ליושביו לצאת החוצה, מחשש לניסיון פריצה למלון ופגיעה באורחיו מצד האחים המוסלמים שהשתוללו בחוץ. בשלב הזה לא נותר לי אלא לעלות לחדרי באחת הקומות
העליונות של המלון ולהשקיף על אזורי הלחימה הבוכריים שלמרגלותיו, על חילופי האש הכבדים, על השלכת בקבוקי המולוטוב והאבנים המתעופפות, כאשר בכל כמה דקות חולף ליד חלון חדרי מסוק צבאי, שפיקח על התפתחות המאבק ברחובות.
מספר הרוגי ליל האלימות בין שישי לשבת בכל מצרים עומד על 45. הפצועים נאמדים במאות. שני המחנות הבהירו כי זו רק תחילת המערכה וקראו להתגייסות מלאה בשורותיהם. רוב עיתוני מצרים פירשו את האירועים הטרגיים כ"הכרזת מלחמה של האחים המוסלמים נגד העם". מה שבטוח, הקרב על עתידה של מצרים עדיין רחוק מהכרעה.
לפנייה לכתב/ת 
