הקדמה הטכנולוגית מוחקת את מעמד הביניים

בכתבה הקודמת הדגמנו כיצד חרף הצדדים החיוביים שלהן - ההתפתחויות הטכנולוגיות גם מרסקות ענפי תעשייה שלמים ויוצרות אבטלה כרונית בקרב מגזרים נרחבים. הפעם נברר מה ההשפעות השליליות על הכלכלה ועל המשק הישראלי.

טורים נוספים של אדם רויטר :

• עו"ד ודוור: מקצועות שנמחקים בגלל הטכנולוגיה
• אפקט פסיכולוגי: המשק דווקא נפגע מהעלאות מס
• דרכו של פרנקל לא תהיה שונה משל פישר
  

ישראל, שנחשבת למובילה עולמית בענפי ההיי-טק, נתקלת לפני כולם בבעיות כלכליות מסוג חדש: בזמן שלהייטקיסטים יש המון עבודה - פועלי ייצור, מנהלות חשבונות, מתווכי נדל"ן, עובדי חברות השמת כוח אדם, פקידי בנק זוטרים, מזכירות, קלדניות, עורכי דין זוטרים ועוד רבים אחרים, מפוטרים ומוצאים עבודות בשכר נמוך יותר, אם בכלל.

התוצאה היא, שפער ההכנסות במשק מתרחב והמדינה נאלצת להוציא יותר על תנאים סוציאליים ודמי אבטלה. כדי להוציא יותר, המדינה זקוקה ליותר כספי מסים ונאלצת למסות יותר את העובדים במשכורות גבוהות.

פער ההכנסות נוצר מכיוון שעובדי ההיי-טק נהנים מביקוש רב ומשתכרים שכר גבוה בהרבה מן הממוצע במשק. מצד שני, העשירונים הנמוכים יותר משתכרים פחות מבעבר, כי הביקוש בענפים בהם הם מועסקים יורד.

אין ספק כי הקדמה הטכנולוגית מועילה לעוסקים בתחום, אנשי ההיי-טק, אך היא גם מאיימת על קבוצה שלמה של מקצועות, שעלולים להעלם בעוד זמן לא רב. ככל שמתפתחת הבינה המלאכותית וככל שתוכנות יכולות להחליף את האדם העובד מאחורי שולחן משרדי בתחומים שגרתיים החוזרים על עצמם - כך גוברת הסכנה.

מי שחשוף יותר מכל לפגיעה ממגמה זו, הם מי שמוגדר כמעמד הביניים, המדובר באנשים שיצאו לרחובות וזעקו את זעקת מעמד הביניים אך לצערנו, הם חשופים לא רק ליוקר המחיה אלא גם לסיכונים מקצועיים עתידיים שהם אינם בהכרח מודעים להם.

מי שכבר עובד במקצועות הללו עשוי לשרוד את הגל המתקרב, מכיוון שאלו תהליכים שלוקחים שנים רבות. עם זאת, ארגונים רבים כבר מתחילים להפנים שיש טכנולוגיות שיכולות להחליף את העובדים הללו וייתכן שלצעירים שבהם, לא תהיה עבודה בעתיד. לפיכך, כל מי שמתכנן לעבוד במקצועות הללו או שרק החל לעשות זאת, צריך לשקול כבר עתה הסבה מקצועית.

סחר חליפין: כלכלה סמויה מהעין

תהליכים אלה מתרחשים על רקע תופעות כלכליות נוספות , בהם התפתחות סחר בין הצרכנים לבין עצמם. כך למשל, האינטרנט מאפשר בין היתר לאנשים פרטיים, להשכיר את הדירה שלהם לאורח המזדמן לעיר ללילה. מדובר ביצירת הכנסה חדשה למשכירים, אך גם בבשורה רעה לבתי המלון, שכן תופעה זו מקטינה את הביקוש אליהם ועובדים בענף זה יפוטרו.

אז נכון - אנשים פרטיים ייהנו מהכנסה צדדית, צרכנים ישלמו פחות כסף על בתי מלון, יהיה להם יותר כסף פנוי ולכן הביקוש שלהם למוצרים ושירותים אחרים יגדל. מצד שני, בתי המלון ייאלצו להתייעל ולהוריד מחירים. זה טוב, אך זו לא יותר ממילה מכובסת שמשמעותה פיטורי עובדים וגידול באבטלה.

דוגמה נוספת היא הפגיעה בענף השכרות הרכב, בשל אנשים שמשכירים את מכוניותיהם לאנשים אחרים למספר ימים. היכולת לשכור כלי רכב בזול למספר ימים ובאופן גמיש, תגרור ירידה בביקוש לרכישה והשכרת מכוניות באופן שולי אמנם, אך עובדי יצרני רכב, חברות ליסינג והשכרת רכב עדיין יפוטרו.

האינטרנט גם מעודד את העוסקים בכלכלת חליפין (בארטר) במסגרתו אנשים מציעים באינטרנט סחורות ושירותים. כאן העניין אפילו יותר מורכב, מכיוון שכסף אינו מחליף ידיים. כך למשל, תמורת השקיית הגינה פעמיים בשבוע תקבלו צביעה של הדירה פעם בשנה, תמורת תרגום לאנגלית של המאמרים מהאוניברסיטה תקבלו בייביסיטר לילדים פעם בשבועיים ותמורת תספורת פעם בחודש תקבלו מנת פלאפל פעם בשבוע - כל זאת מבלי שכסף יחליף ידיים כלל.

כלכלה שחורה ברשת

תופעה נוספת שמאפשרת הרשת היא נסיעה שיתופית (קאר פול). כך למשל, קבוצות סטודנטים סוחרות באמצעות פייסבוק בטרמפים לאוניברסיטאות השונות ומגבירה את הכדאיות של נסיעה בכלי רכב פרטי מחד, אך פוגעת בחברות האוטובוסים מאידך. האם יש כאן צמיחה כלכלית? האם הסעת 40 סטודנטים בעשרה כלי רכב יעילה יותר מאוטובוס אחד?

אין ספק שזה יותר נוח לסטודנטים, אך לא בהכרח יעיל ברמת כלכלת המדינה. ההכנסה שמקבל סטודנט המסיע לאוניברסיטה ברכבו הפרטי שלושה סטודנטים המשלמים 20 שקל כל אחד, אינה נרשמת בשום מקום. אילו ארבעתם היו משלמים עבור כרטיס אוטובוס או רכבת, ההכנסה היתה נרשמת והיו משלמים עליה מסים.

קשה מאד לעקוב אחר המספרים והכסף המחליפים ידיים בתעשייה הפרטית של השכרת הדירות והמכוניות, כמו גם ב"תעשיית" הטרמפים. קרוב לוודאי שזו תהיה "כלכלה שחורה", שתלך ותגדל תודות לפייסבוק ולאתרי אינטרנט יעודיים.

למעשה ניתן להניח, שכלכלה זו תגדל בלי שתופיע בסטטיסטיקות מכיוון שאין עליה דיווח מסודר לשלטונות, אפילו לא בארה"ב - ארץ שבה תשלומי המסים נחשבים למקודשים. מצד שני, ענפי מלונאות, רכב, תחבורה ציבורית ועוד, יפסידו בוודאות ואת זה בהחלט ירשמו בסטטיסטיקות. בהמשך המדינות ימצאו בוודאי דרכים למסות את הכלכלה החדשה והסטטיסטיקאים ימצאו דרכים לאמוד אותה, אך בשלב זה היא כאוטית למדי בכל העולם מבחינת הסטטיסטיקה הלאומית.  

אין ספק שכלכלה זו מייעלת את השימוש במשאבים ועוזרת מאד לצרכנים הקטנים, כאשר האינטרנט הוא הגורם המתווך והדוחף לביצוע העסקאות. עם זאת היא אינה ניתנת לכימות ולמדידה ולכן מבחינה סטטיסטית היא למעשה אינה קיימת. זוהי כלכלה סמויה מהעין, שגם פוגעת בעובדים. אז האם מדובר ברגרסיה או בקדמה? תחליטו לבד.

הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכל חב' הייעוץ חיסונים פיננסים. סייעו בהכנת הכתבה עובדי חברות חיסונים פיננסים ורויטר מידן בית השקעות