מה הקשר בין המזון שאנחנו אוכלים לעששת

מה כדאי לאכול כדי לשמור על השיניים? מתברר שהשפעת התזונה אינה מסתכמת אך ורק באיך שהגוף שלנו נראה ומרגיש, אלא קשורה בקשר הדוק גם לבריאות השיניים והחניכיים שלנו.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

לא רק זאת. הקשר פועל בשני הכיוונים – בראש ובראשונה התזונה משפיעה על בריאות הפה, ואם זו נפגעת, הרי ששיניים פגועות ומחלות חניכיים מאלצות אותנו לבצע שינויים בסוגי המזון שאנו יכולים לצרוך.

עוד על שיניים בריאות

• שיניים מקולקלות: 93% מהישראלים חלו בעששת
• יוצאים לחופשת קיץ: תחשבו קודם על השיניים
• יש צורך לצחצח שיני חלב? מיתוסים על בריאות השן
  

המיתוס הגדול הרווח בקרבנו הוא שצחצוח שיניים ואביזרים בין-שיניים (כמו, חוט דנטלי) הם הדרך היחידה לשמור על בריאות הפה שלנו. בפועל, לא מספיק רק להקפיד על ניקיון הפה, אלא חשוב גם לשמור על תזונה נכונה ומאוזנת.

 הרגלי אכילה נכונים לצד שמירה על היגיינת הפה, יגנו עלינו לא רק מפני בדיקות דם מדאיגות אלא גם מבעיות בריאותיות בפה והוצאות כספיות גבוהות שבעיות אלו גוררות בדרך-כלל.

הקשר שבין תזונה לעששת

הגורם העיקרי ליצירת עששת הוא הסוכר שבמזון. עששת הינה מחלה חיידקית הנוצרת מהצטברות של 'פלאק', רובד חיידקי הנראה כשכבה דקה ולבנבנה. החיידקים מפרקים את הסוכר מהמזון שאנו אוכלים לחומצות פשוטות. החומצות גורמות להוצאת מינרלים מהשכבה החיצונית של השן וממיסות את חומר השן.

לשמחתנו, תהליך זה הינו תהליך הפיך בשלב ההתחלתי. הרוק מנטרל את החומצה, המלחים חוזרים ושוקעים באמייל ומשלימים בהדרגה את השכבה המומסת. פגם עששתי יוצר כאשר תכיפות ואורך מתקפת החומצה עוברים את יכולת הגוף לבנות מחדש אמייל.

עצות לשילוב נכון בין תזונה ושיניים בריאות

שמירה על הגיינה טובה: צחצוח במברשת טובה, מומלצת מברשת חשמלית (לדוגמא: מברשת חשמלית של ORAL – B). שימוש במשחה המכילה פלואוריד, ושטיפות פה יגנו על השיניים מפני מתקפת החומציות ויעזרו בהסרה של מזונות "שנדבקים" לשיניים.

הפחתת סוכרים: הגורם העיקרי ביצירת עששת הוא הסוכר שבמזון. לכן, צריכת סוכר בתדירות ובכמות נמוכה מורידה את הסיכוי להיווצרות עששת.

פחמימות עדיף לאכול בארוחות עיקריות: פחמימות מרכיבות מזון בריא וחשוב כמו: לחם, פסטה, תפוח אדמה ופירות.

יחד עם זאת, פחמימות מתפרקות לסוכרים. לכן, מומלץ לאכול פחמימות בארוחות גדולות ו/או עיקריות ולא בין הארוחות.

בארוחות גדולות כמות הרוק המשתחררת גדולה, והיא מסייעת ב'שטיפת' השאריות ונטרול החומציות בצורה טובה יותר.

שתייה: העדיפו תמיד מים! שתייה ממותקת ומוגזת שוטפת את השיניים בסוכרים ועלולה לגרום לשחיקה של חומר השן (ארוזיה). אצל תינוקות, לא מומלצת שתייה מתוקה בלילה. אם בכל זאת התינוק שותה בלילה, יש לנקות את השאריות בעזרת גאזה רטובה או מברשת.

הפרעות אכילה והשפעתן על השיניים: השמנת יתר יכולה להצביע על צריכה מוגזמת של מזונות מתוקים או מזונות ללא ערך בריאותי. כל אחד מהם עלול ליצור סביבה נוחה לעששת.

במקרים של אנורקסיה או בולימיה, תזונה מעטה ולקויה וריבוי ההקאות יוצר סביבה חומצית בפה הפוגעת בשיניים ועלולה לגרום לעששת וארוזיה (שחיקה חומצית).

הקשר בין תזונה וריח פה: לעיתים מזונות מסוימים יוצרים ריח פה לא נעים. ריח זה ניתן לנטרל על-ידי צחצוח יסודי, עם משחה המנטרלת ריח (כמו במשחה של Oral B), שטיפה עם מי פה, אכילת עשבי תיבול (פטרוזיליה, נענע) ולעיסת פולי קפה.

אבל! יכול להיות שמדובר בבעיה המצריכה טיפול. הליטוזיס, ריח רע מהפה, היא תופעה שכיחה, שמופיעה אצל 25% מהאוכלוסייה. התופעה נובעת בדרך כלל מבעיות שיניים או דלקות חניכיים. במקרים פחות שכיחים יש לפנות לייעוץ גסטרו-אנטרולוגי, ולבדוק אפשרות לבעיה שמקורה בוושט ובמיצי העיכול או לייעוץ בדבר ריחות ממעברי האוויר האף והריאות.

הכתמת שיניים על-ידי מזון: ידוע כי סיגריות וסיגרים עלולים לגרום להכתמה ואף לשינוי פנימי בגון השן, אך גם מזונות המכילים צבעי מאכל, קפה וסוגי תה שיש בהם אחוז קפאין גבוה עלולים לצבוע את השיניים.

גם שטיפות פה מסוימות עלולות להותיר כתמי צבע, כך שמומלץ להתייעץ עם רופא השיניים והשיננית לגבי שטיפות פה מתאימות וזמן שימוש שלא יגרום להכתמת שיניים. כמו כן, על גבי שיניים נקיות מפלאק ואבנית "תתפס" פחות צביעה.

תזונה אצל תינוקות וילדים: מומלץ לתת ממתק צמוד לארוחה ולא לפזר אכילת ממתקים לאורך כל היום, העדיפו פירות על ממתקים, מומלץ לבחור ממתקים, שנאכלים יחסית מהר ונשטפים (קוביית שוקולד מריר, כדור של גלידת שמנת איכותית), על פני חטיפים דביקים שנצמדים למשטחי השן ונאכלים לאורך זמן משקית.

לסיכום: בחרו תזונה מאוזנת המספקת את כל אבות המזון. איכלו פירות, ירקות, לחם, חלב ומוצריו, דגים, בשר וביצים. הפחיתו במאכלים המכילים סוכר וכמובן הקפידו על הגיינת הפה.