"רבע מאנשי הקבע מקבלים הבטחת הכנסה"

"רבע מכל משרתי הקבע בצה'ל מקבלים השלמת הכנסה, פחות משכר המינימום, וזה כולל את מחצית משרתי 'הקבע הראשוני' שהם נגדים עד דרגת סמל ראשון וקצינים עד דרגת סרן" – נתונים מפתיעים אלה נחשפו היום (ב') על ידי ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף אורנה ברביבאי, בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

עוד על שכר אנשי הקבע - בערוץ קריירה

• טוב לי בקבע? שליש מהמשרתים מחפשים עבודה
  
• אלופים במיל': לא יכולים לחיות בכבוד מהפנסיה
  
• אנשי הקבע: תוספת שכר ומענק של 2,000 שקל
  

ברביאי התפרצה לדיון בהרמת קול ובסערת רוח כואבת, כשאמרה כי מדובר בהשלמת השכר החודשי של משרתי הקבע הללו ל-4,300 שקל בלבד. הדיון עסק בפיגור הממושך של כמעט שנתיים וחצי, ביישום התחייבות האוצר וצה"ל לגבש את הסכם "אופק השירות" של משרתי הקבע.

ההסכם, הכולל תוספות שכר ותנאי שירות מוטבים, הובטח עד חודש מרס 2011 בעקבות אישור שנתנה הוועדה להעלות את גיל הפרישה משירות הקבע ל-50 בממוצע. האישור ניתן בדצמבר 2010, בתנאי שתוך 3 חודשים יגובש הסכם "אופק השירות".

בהיעדר ההסכם אמר היום יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (ליכוד-ביתנו), כי "אני מרגיש מרומה. אני אומר בדיעבד כי לא הייתי מאשר את העלאת הגיל לו ידעתי אז שלא תעמדו במילה שלכם בפיגור כל כך ממושך. זה מבטא התייחסות לצבא כאילו הוא אויב העם וכל משרתי הקבע הם מיליונרים. האמת היא כי 80% מגמלאי השירות חיים על פנסיה עד 5,000 שקל לחודש".

המכשול: גמלאי השב"כ והמוסד

לדיון הוזמן גם קובי אמסלם, הממונה על השכר באוצר, שנשאל על ידי כץ: "כמה ממשרתי הקבע פוטרו אחרי 15 שנות שירות בגלל קיצוצי התקציב, בלי שיוכלו לקבע סעד אפילו מבית הדין לעבודה, כי הם לא במעמד של עובדים אלא משרתים שתלויים בחסדי האוצר?".

אמסלם אמר בתגובה, כי עם כניסתו לתפקיד החליט להאיץ ככל האפשר את חתימת הסכמי השכר עם צה"ל. לדבריו, ההסכמים נחתמו וקבעו גם את "אופק השירות" ואת תנאי הגמלאים, כאשר כל חבילת ההסכמים, כולל הצמדת התנאים למדד, אמורה לקבל את אישור הממשלה בסוף יולי.

עם זאת הוא ציין כי קיים רק מכשול אחד: גמלאי השב"כ והמוסד, הצמודים לשכר משרתי הקבע דורשים להצמיד גם את התנאים שלהם. האוצר מנסה להגיע איתם להסדר, אחרת ספק אם יוכל להביא לאישור הממשלה את כל ה"חבילה". כאן אירעה ההתפרצות הראשונה של האלוף ברביבאי. "זו פשוט בדיחה שמשרתי הקבע לא מקבלים את המגיע להם בגלל דרישה של גמלאי גופים אחרים".

היו"ר כץ הצטרף למחאתה ואמר: "מדוע אתם קושרים צד שלישי לסיפור? מה אשם אותו קצין ששוכב במארבים בלילות שבת? מה יקרה אם לא תשלימו את החבילה עד סוף החודש או אם הממשלה לא תקבל אותה"? אמסלם השיב בקור רוח, "אז נמשיך לדון בזה בראשית אוגוסט".

"החוליה האחרונה בשרשרת המזון"

בהמשך אמר ח"כ כץ לברביראי, "אני נחרד מההשתלחות בכם ולא נראה כי שתקבלו שקל אחד תוספת לשכר של משרתי הקבע אם ההסכמים לא ייושמו". 

ברביראי השיבה בצעקות: "יש פה ניצול ציני מביך, כשהאוצר לא נותן ליישם את הסכמי השכר על פי התחייבות מפורשת, אחרי שממש זחלנו מול האוצר כדי לממש את ההסכמות. כך הופכים את משרתי הקבע להיות החוליה האחרונה בשרשרת המזון, כשרבע מהם מקבלים השלמת הכנסה, בתוכם מחצית ממשרתי 'הקבע הראשוני', כולל קצינים בעורף. אני לא יודעת אם מה שהאוצר עושה זה בכלל חוקי".

לבסוף דחה היו"ר כץ את המשך הדיון ל-1 באוגוסט, יום לאחר המועד האחרון שבו האוצר יביא את הסכמי השכר לאישור הממשלה, כדי לקבל תמונת מצב עדכנית. לדיון יוזמנו שרי הביטחון והאוצר. "הפעם לא אתן לאוצר לקחת את הצבא בשבי", אמר כץ.  

קודם לדיון הסוער אישרה הוועדה את הסעיף בחוק ההסדרים לפיו הקפאת תוספת השכר של 1% לעובדי המגזר הציבורי תחול גם עם משרתי הקבע. האלוף ברביראי ביקשה את האישור הזה בשם הרמטכ"ל רא"ל גנץ. ראש אגף כוח אדם אמרה: "אנחנו לא נקבע תנאים טובים יותר מהמגזר הציבורי אבל מקווים שמשרתי הקבע יקבלו לפחות גם את ההטבות שמקבלים העובדים האזרחיים, אחת לאחת".

מנתונים שמסרה האלוף ברביבאי בדיון, עולה כי שלב שרות "הקבע הראשוני" מוגבל לתקופה של 7 שנים, כאשר שיעור המשרתים בשלב הזה הוא כ-45% ממשרתי הקבע. בנוסף, 66% לא מוכנים לחתום לתקופה נוספת, במסגרת מגמה של גידול מתמיד במספר המשרתים שעוזבים מרצונם.

עוד עולה מהנתונים, כי מסתמנת ירידה בתחושת היציבות התעסוקתית ובתפיסת צה"ל כארגון הדואג למשרתים בו וכי 80% חושבים שבאזרחות הם יכולים להשיג עבודה יותר רווחית ויוקרתית. בנוסף, שיעור משרתי הקבע בדרגות אל"מ ומעלה, בעלי השכר והפנסיה הגבוהים,, עומד על 1.4% בלבד.