התביעה: להרשיע את ליברמן גם בלי עדות אילון
לטענת הפרקליטות, הרשעת שר החוץ לשעבר בעבירת מרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר אינה חייבת להסתמך על עדותו של סגנו לשעבר. "היועץ המשפטי לממשלה ביקש להעמיד אותו לדין עוד לפני שאילון נחקר במשטרה", הסבירו
פתיחת שלב הסיכומים במשפטו של אביגדור ליברמן הביאה עמה הבוקר (יום ג') הצהרה נחושה מצד התביעה: הרשעת שר החוץ לשעבר במרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת השגריר אינה צריכה להתבסס בהכרח על עדות סגנו לשעבר דני אילון. "היועץ המשפטי לממשלה ביקש להעמיד אותו לדין עוד לפני שאילון נחקר במשטרה", הסבירו.
לעיון במצגת הסיכום של התביעה - לחצו כאן
על פי כתב האישום, פעל ליברמן באופן פסול למינוי זאב בן אריה לתפקיד שגריר ישראל בלטביה. הפרקליטות טוענת שבעת שבן אריה כיהן כשגריר בבלארוס ב-2008, הוא העביר לליברמן פתק עם פרטי חיקור דין נגדו בפרשת "חברות הקש", ומבקשת להוכיח שהתערבות לכאורה של הנאשם לטובת מינוי בן אריה לשגריר בלטביה באה על רקע האירועים בבית המלון בבלארוס.
פרשת השגריר - כתבות אחרונות ב-ynet:
- גאולה אבן במשפט ליברמן: "לא תיאמתי שאלות"
- ליברמן מעיד: מידרתי את אילון, מדליף אובססיבי
- אילון: "ליברמן אמר לי שצריך למנות את בן אריה"
- חבר ועדת המינויים: ליברמן לא הנחה אותנו
"ליברמן הפר את התחייבותו לשמור אמונים למדינת ישראל והפר את האמון שהציבור שבחר בו נתן בו", הצהירה התובעת מיכל סיבל דראל, סגנית ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. היא תיארה את השתלשלות העניינים בפרשה - ביקורו של ליברמן במינסק והשמדת פתק עם מידע סודי שהעביר לו השגריר בן אריה - ואמרה כי "ליברמן הבין שמדובר במעשה חמור מאוד של השגריר, הוא ביצע וידוא הריגה לפתק, הוא היה מצוברח ברמה כזו ששותפתו לנסיעה פאינה קירשנבאום הבחינה בכך. הוא אמר לה שבן אריה יסבך את שניהם, אירוע שלא יכול היה שלא להיצרב במוחו של הנאשם. כל טענה אחרת מנוגדת לשכל הישר".
לדבריה, חודשים ספורים לאחר מכן "יזם" ליברמן את מינוי השגריר לתפקיד יועץ במטה המדיני. "תוך חצי שנה הנאשם היה מעורב במינוי שגריר שמעל בצורה כה קשה באמון הציבור הישראלי, שוב לתפקיד של שגריר". היא הבהירה כי מבחינת התביעה, "לצורך הרשעת הנאשם בית המשפט איננו נדרש בהכרח לקבוע שהוא ביקש מדני אילון לפעול למינוי בן אריה כשגריר. די בהוכחת האירוע בבלארוס, היותו של האירוע חריג, כדי להראות שחלה על הנאשם חובה לא לאפשר מינוי של בן אריה לתפקידים נוספים בשירות החוץ".
סיבל דראל הוסיפה כי פעולותיו של ליברמן מול ועדת המינויים של משרד החוץ - "הוא לכל הפחות שמע את רשימת המועמדים, אפשר שהתבטא בזכותו של בן אריה באותו מעמד, והשניים שוחחו לפני המכרז" - די בכך כדי לבסס עבירת הפרת אמונים. "העמדה שהמעשים שלו היו מהווים עבירת הפרת אמונים גם בלי אילון, היא לא מפתיעה".
יחד עם זאת, הסבירה דראל, עדותו של אילון מחמירה עוד יותר את הנסיבות. "נבקש לקבוע שליברמן פעל מול אילון לקידום המינוי. את כל הדברים הללו עשה הנאשם בשעה שהמעשה שלו יכול היה להתפרש כתגמול על מעשי בן אריה, בשעה שהוא מצוי בניגוד עניינים חריף בין חובתו לציבור לבין נאמנותו לשגריר".
התביעה הדגישה כי עדותו של ליברמן מלאה שינויים וסתירות, וכי הכול מצביע על כך שהבין את חומרת מעשיו. היא הוסיפה כי עדות אילון אמינה, וכי לא מובן מדוע ההגנה התמקדה בצורת "חסרת פרופורציות" בשאלת מהימנותו. "לא הבנתי מה עשתה העדה גאולה אבן באולם בית המשפט", אמרה סיבל דראל. השופטת חגית מאק קלמנוביץ הגיבה לדברים, אמרה כי "אולי אפשר לצמצם את המחלוקות בנושאים האלה", והציעה לצדדים לנסות ולצמצם את המחלוקת העובדתית ביניהם.
לסיכום, הכריזה התביעה כי "המסר שצריך לצאת מבית המשפט לגבי מעשי הנאשם הוא ברור: הוא נתן לבן אריה פרס עבור התנהגות חמורה ואסורה. אם אנחנו רוצים לקיים את המשנה של ברק, המסר שצריך לצאת מכאן הוא שההתנהגות הזו אסורה".
בעדותו בבית המשפט התייחס ליברמן לאירוע המפתח בפרשה, שארך לדבריו בין שלוש לחמש דקות. "נכנסנו לחדר, הוא נתן לי מעטפה עם פתק בפנים ואמר: 'תסתכל בבקשה מה כתוב שם'. אני רואה 'מדינת ישראל חיקור דין ליברמן' - באותו רגע זה כרעם ביום בהיר. לקחתי את הפתק, הורדתי לשירותים, אמרתי: 'הכול שטויות זה פשוט לא מעניין,
תודה'", תיאר.
עוד קודם לכן תיאר אילון, העד המרכזי במשפט, כיצד פעל ליברמן כדי לקדם את מינויו של בן אריה. "בוודאי שהיה מעורב, הרי לא יעלה על הדעת שהשר לא יהיה מעורב במינויים בכירים. זו לא רק זכותו אלא חובתו", הדגיש אילון. ליברמן עצמו הגיב לדברים ואמר כי "מדובר באדם רודף תקשורת אובססיבי. נתתי הוראה למדר אותו מכל חומר סודי, כי כל חומר כזה היה מוצא את דרכו לתקשורת".
בעוד כשבועיים תציג ההגנה את סיכומיה, ולאחר מכן ימתינו הצדדים להכרעת הדין שעתידה לקבוע את גורל עתידו הפוליטי של ליברמן.
לפנייה לכתב/ת 
