אלוהים, הפכתי לדרמה קווין וחבר שלי מפחד

"אני עושה דרמות על כל דבר. אם משהו לא מוצא חן בעיני, אני נפגעת ומתעצבנת כמו ילדה קטנה. אם הוא לא מתקשר בזמן למשל, זה תמיד הופך לדרמה של בכי והאשמות. אני יודעת שזה מרחיק אותו אבל לא מסוגלת לשלוט בעצמי", סיפרה לי מיכל (השם בדוי), בת ה-28.

עוד בנושא:

דרמה קווין: האם אנשים דרמטיים רעים לזוגיות?

לעזאזל, שוב נפלתי על דרמה קווין

עוד על זוגיות בפייסבוק של ערוץ יחסים

התנהגות דרמטית נתפשת בעיני חלק ניכר מהגברים כמשהו אותו עליהם לספוג בכדי להיות בזוגיות, כחלק בלתי נפרד מהמהות הנשית. כמוהם מאמינות גם נשים רבות שאין בכוחן לשלוט בתגובותיהן הקיצוניות, שזהו אופיין המולד. הן שונאות את התנהגותן אך שוב ושוב 'נופלות' לאותו מקום מוכר.

(אמנם התנהגות דרמטית אינה נחלת הנשים בלבד, גברים עושים דרמה והרבה, אך בכל זאת הנשים הן שמחצינות את הדרמה ביתר שאת ונשפטות ביתר קלות בשלה, ולכן אבקש להתמקד בהן במאמר זה).

ומה אם אני צודקת?

מאחורי כל דרמה חסרת פרופורציה מסתתרת ברוב המוחלט של המקרים טענה לגיטימית, אך זו נדחקת במהרה לפינה.

האשה הדרמטית מתביישת באיבוד שליטתה העצמית ועל כן גם אם היא צודקת, מספיק שבן-זוגה יאמר "אבל למה את צריכה לעשות מכל דבר דרמה?", בכדי שהיא מייד תשפוט את עצמה כה בחומרה, עד שטענתה כלפיו תהפוך ללא לגיטימית בעיניה, וכל שתהיה מסוגלת לחשוב עליו זה: "אבל למה הייתי צריכה להגיב ככה?". 

אחת הסיבות שדרמה חוזרת ונשנית במערכות יחסים הינה חוסר נכונות לקבל את העובדה שהאדם שמולנו אינו מסוגל להשתנות. אם תבחני במבחן המציאות את האמרה "כל אחד יכול להשתנות אם הוא רק רוצה", יהיה עליך להודות שבמקרים רבים היא אינה נכונה. כיצד, לפיכך, ניתן לדעת אם האדם שמולך מסוגל להשתנות?

זה פשוט ביותר! אם בפעם הראשונה שהסברת לו בבירור מה מפריע לך הוא גילה הבנה ושינה דרכיו בגבולות הסביר (אם את מבקשת שיתקשר שלוש פעמים ביום, יביא פרחים כל שבוע ויאמר כל ערב "אני אוהב אותך" יתכן שמילוי הבקשה יהיה מלאכותי עבורו ורק יצור רתיעה) - משמע שהוא מסוגל לכך. אך אם כבר הסברת לו עשרות פעמים ועל-אף הבטחות חוזרות ונשנות שהמצב ישתנה - דבר לא השתנה, אין לך אלא להבין שהוא פשוט לא בשל לשינוי ואינו מסוגל לו.

ומה בכל זאת ניתן לעשות בכדי להשתחרר מהדרמה?

נשים רבות מחפשות בקשר את "האחד שתמיד יבין אותי ויהיה שם בשבילי", מעין דמות אב. אך יחסי אב-בת אינם הולמים מערכת יחסים רומנטית בה שני הצדדים רוצים בתמיכה ובהבנה. כשאחד הצדדים תופש עצמו כזכאי ליחס מועדף בשל רגישות יתר או כאב מעברו, הוא אוטומטית הופך עיוור לצרכיו ולרצונותיו של האחר.

לכן, הדרך להשתחרר מהכאב אינה לתבוע מבן-הזוג יחס הורי שיפצה על החסר שבתוכך, אלא לוותר על-כך שהוא או אדם אחר כלשהו 'חייבים לך'. שכן רק ברגע שאנו מוותרים על הניסיון למלא את החסר ועל זכותנו לקבל יחס מועדף, לפתע אנו נוכחים שדבר לא חסר והריק שבתוכנו מתמלא. כמה היבטים שיסייעו לך להתנהל באופן שקול ונטול דרמות:

1. אל תשמרי בלב

לא אחת את מחליקה על מה שחשוב לך ועל מה שמפריע לך, דבר קטן ועוד דבר קטן, פעם ועוד פעם, עד שבסופו של דבר כל אותם דברים קטנים מצטברים ואת מוצאת את עצמך מגיבה בחוסר פרופורציה. נכון, בטרם למדת כיצד, יתכן ותתקשי לומר דברים באופן ישיר שאינו מתנצל ואינו מעליב, אך זהו אינו תירוץ להימנע מכך. התאמני בלומר את שעל לבך, ובמהרה תגלי שזה נעשה קל יותר.

2. אל תהיי שלילית

כאשר את מטפחת בתוכך רגשות שליליים, לא תוכלי למנוע את התפרצותם בשעת לחץ. הדברים שיותר מכל מעצימים את הרגשות השליליים שבתוכך הם רכילות, תלונה (על אחרים ועל מצבך), האשמה והתייחסות מזלזלת לאחר (לא משנה עד כמה מגיע לו...).

3. מצאי שקט פנימי

שקט פנימי הכרחי לשליטה עצמית. דברים שבכוחם להגביר את השקט הפנימי הם פעילות גופנית, קריאה, שהייה בטבע, עיסוק בתחביבים, הימנעות מצפייה מוגזמת בטלוויזיה ובפרט ממשדרי החדשות וכמובן, הימנעות מעיסוק בלתי פוסק בסמארטפון שגורם לחוסר שקט ולקהות חושים.

4. למדי מטעויות

ואם שוב נפלת בפח ונקטת בהתנהגות דרמטית, אל תרדי על עצמך, זה לא מועיל! למדי מטעותך, סלחי לעצמך והמשיכי הלאה. לסיכומו של עניין, זכרי שלא משנה כמה את צודקת, אף אחד לא יקשיב לך ולא יקח אותך ברצינות כל עוד יאמרו דברייך באופן דרמטי, תוקפני ומוגזם.

אם תשימי לב לכך תיווכחי שפעמים רבות זה לא שאינך מצליחה לשלוט בתגובותייך אלא שאת מרשה לעצמך להתנהג באופן זה משום שאת כמהה לפורקן רגעי ולשם-כך מעלימה עין מהשלכות מעשייך.

• בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
  

שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי.