להקשיב לגוף: משה רזה 57 ק"ג ב-8 חודשים

התאומות של משה זייטמן נולדו ביום חורפי במרץ, אבל הוא היה זקוק למזגן. "ולא בגלל ההתרגשות. שקלתי אז 127 ק"ג, והזעתי באופן קבוע בקיץ ובחורף", הוא מספר ל-ynet. "אבל פתאום הבנתי שאני אבא, שיש אנשים שאני אחראי עליהם, שתלויים בי והחלטתי שאני לא יכול להמשיך ככה ושאני צריך לרדת במשקל".

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

אבל ההחלטה של משה בן ה-33 נשוי ואב לשתי בנות, מאלפי מנשה, הייתה הרבה יותר מאמוציונלית. הוא גדל עם אבא נכה בגלל מחלת הפוליו ולא רצה שבנותיו יחוו את התחושות שחווה. "לא רציתי שהבנות שלי יגדלו עם אבא שבקושי יכול לזוז, שלא יכול לשחק איתן ושהן יתביישו בו מול החברים שלהן", הוא מספר. "החלטתי שאני פונה לניתוח שרוול כי היה מדובר בירידה גדולה מאוד של ק"ג, ואני למוד אכזבות מכל כך הרבה דיאטות שניסיתי ולא הצלחתי בהן".

עוד סיפורי דיאטה מעוררי השראה

שנה אחר כך משה כבר היה בחדר הניתוח. "עברתי את כל הבדיקות וההכנות הדרושות. יצרתי קשר עם שני אנשים שעשו את זה כבר וידעתי לקראת מה אני הולך", הוא מסביר. חלק מההכנות הייתה דיאטה טרום ניתוחית, שבמסגרתה מתחילים לאכול בכמויות קטנות יותר, כבר במסגרת הזו הוא רזה 10 ק"ג. "קשה מאוד להתרגל בהתחלה, אבל אחר כך זה הופך להיות טבע שני", אומר משה.

אחרי הניתוח, הק"ג מתחילים לנשור, אבל זה מחייב את משה להסתגלות מחודשת להרגלי האכילה. "השינוי המהותי אחרי הניתוח הוא העובדה שאתה פשוט אוכל במנות קטנות. גם אם בעיניים ובראש אתה רוצה לאכול עוד, פיזית זה פשוט לא מתאפשר. הדבר היחיד שנשאר אותו דבר עד היום, הוא העובדה שאני לא אוכל ירקות. אני פשוט לא אוהב".

מה זייטמן ביום של הניתוח (משמאל) והיום. "הכי חשוב זה לשמור על ההישגים"(צילום ביתי)

השקט שלפני הסערה

משה כבר היה על המסלול להרזיה ולהבראה, ולא ציפה לשום שיבוש במצבו הבריאותי. "חודש אחרי הניתוח, בדיקות הדם שלי התחילו להשתפר, הכולסטרול, הטריגליצרידים, ורופא המשפחה שלי היה מרוצה. לא רק זה, אלא פתאום מצאתי עצמי ישן במיטה ולא בתוך שקע במזרן כמו קודם, אבל אז התחילו תופעות שאף אחד לא ציפה להן", מספר משה.

משה מצא עצמו ישנוני באמצע היום, נרדם במקומות לא צפויים ובאופן כללי, נמצא במצב של ערפול חושים. "הייתי שוכח דברים ולא מצליח אפילו להיזכר מה שכחתי, התחלתי להיות מפוזר, לא מרוכז ולא הבנתי בכלל מה קורה איתי", הוא אומר.

מתי הבנת שיש בעיה אמיתית וזה לא רק מצב זמני?

"אני לא לגמרי הבנתי, אבל אמא שלי ראתה אותי והחוש האמהי שלה לא נתן לה מנוח. היא שיכנעה אותי לגשת למיון, אבל גם שם לא הצליחו לאבחן מה הבעיה. עשו לי שם את כל הבדיקות, ועדיין לא הצליחו להבין למה זה קורה לי. במהלך הטיפול שניסה "להעיר אותי" קיבלתי כמה תרופות, ואחת מהן הכילה ויטמין B1. אחרי כמה שעות מקבלת התרופה הזו פשוט התעוררתי, ואז הרופאים התחילו לחבר את הקצוות".

ממה התופעות נבעו?

"אחרי ניתוח השרוול, צריך לקחת מולטי ויטמין באופן קבוע, כדי שלא יהיו חוסרים תזונתיים בגוף. מה שקרה הוא שבמולטי ויטמין שאני לקחתי היה חסר ויטמין B1 ובעצם חליתי במחלת הברי הברי . זו בדיוק אותה מחלה ש"ילדי רמדיה" חלו בה. התופעות של ישנוניות ואפאטיות נגרמות משום שהמחסור בוויטמין מעכב את יצירת החומר אצטילכולין, שהוא מרכיב חיוני בפעולת העצבים בגוף".

"לא יודע אם תקדים, אבל אחרי המקרה שלי גברה המודעות לעניין של ספיגת הוויטמינים ויש פרוטוקול מסודר לגבי הוויטמינים שהגוף צריך. מאוד מודעים לעניין המחסור בוויטמין B1, כך שאם מישהו מתלונן על הסימפטומים שהיו לי, זה הדבר הראשון שבודקים".

"אני חושב עדיין במונחים של אדם שמן". משה זייטמן(צילום ביתי)

"הצגתי את עצמי מחדש"

אחרי שמשה "חזר לחיים", הוא התחיל ליהנות מהחיים של אחרי הניתוח. "פתאום מצאתי את עצמי מסוגל לשחק עם הבנות שלי, לעשות דברים שקודם לא היה לי כוח אליהם, כמו למשל ללכת. או לרוץ. הרגשתי את עצמי כמעט כמו פורסט גאמפ הישראלי, הלכתי ורצתי בלי מטרה, אבל הרגשתי כל כך טוב עם עצמי שפשוט המשכתי בזה", אומר משה בגאווה.

גם הפרגון והתמיכה מהסביבה הקרובה והרחוקה היו כוח מדרבן. "אנשים שפשפו עיניים בתדהמה, היו כאלה שבכלל לא הכירו אותי. יצא שהצגתי את עצמי מחדש מול אנשים שלא האמינו שזה אני בכלל", הוא אומר ומוסיף, "אבל למרות השינוי החיצוני, אני עדיין מוצא את עצמי חושב כמו שמן. יש לי עדיין רפלקסים של שמן. כנראה שלשינוי הזה צריך עוד זמן".

עצות הדיאטה של משה

לא לפחד. "אנשים רבים נרתעים מהניתוח וממשיכים לסחוב על עצמם את המשקל ואת ההתמודדות עם בעיות שנובעיות מהמשקל, בגלל הפחד מהניתוח. אז לפני שאתם גוזרים על עצמכם חיים שאתם לא מרוצים מעצמכם, פשוט תבדקו את האופציות. אם הניתוח הוא האופציה המועדפת, אז אל תפחדו ממנה".

הקפידו על נטילת הוויטמינים המתאימים. "המקרה שלי  יכול לקרות לכל אחד. חשוב לשים לב למה שקורה בגוף ולוודא שאין סימפטומים מוזרים. אם קורה משהו כזה, מומלץ לפנות מיידית לטיפול רפואי".

לשמור על ההישגים. "זה הדבר הכי קשה. יש אנשים שעברו את הניתוח ולא הקפידו על תזונה נכונה, על פעילות גופנית ועלו את כל המשקל מחדש. אז למה כל המאמץ והכאב שעברו? שמירה על ההישגים היא ללא ספק הדבר הכי חשוב".