יש סיבות לכל השושו הזה
חשיפת אדם כמו זיגייר או Y יכולה למשל לאפשר לאויב להצליב מידע ולסכן חיי אדם ממש. השאלות קשות וראויות, אבל ישראל היא דמוקרטיה מתגוננת
פרשת האסיר Y מעוררת, לכאורה בצדק, תהיות לגבי היותה של מדינת ישראל מדינת חוק. זו שאלה עקרונית שעלולה להיות רלוונטית לגבי כל אחד מאיתנו: האם במדינת ישראל נכלאים אנשים בעילום שם ובתאים סודיים מבודדים על פי שרירות לבו וגחמותיו של השלטון, בשם אינטרס ביטחוני עמום שאיש כמעט אינו יודע בוודאות אם הוא פיקציה או עובדה מוכחת?
עוד אסיר X - כתבות נוספות:
עו"ד פלדמן: יש בישראל לפחות אסיר חשאי נוסף
אין זו הפעם הראשונה. לפני מספר חודשים העלו חברי כנסת ועיתונאים תהיות זהות בהקשר לפרשת אסיר עלום אחר; מי שכונה X עד שרשת טלוויזיה אוסטרלית חשפה שמדובר בבן זיגייר,
נראה שהתגובה בכנסת ובתקשורת לפרשה האחרונה מעוררת דאגה בממסד השלטוני. עדות לכך היא ההצהרה הבהולה שנתן היום יו"ר ועדת חוץ וביטחון אביגדור ליברמן בכנסת. ההצהרה, שנימתה הייתה אפולוגטית בעליל, לא חידשה דבר אבל כנראה גם לא הרגיעה את המודאגים. לכן, כדאי לברר - מדוע כל השושו הזה? מדוע להסתיר את שמותיהם, את סיבת מאסרם ואת העבירה שביצעו ומדוע להחזיקם בבידוד מענה ולמנוע מהם מגע עם אסירים אחרים? מדוע לענות אנשים ולמנוע מידע מהציבור לכאורה ללא הצדקה בשם פרת הביטחון הקדושה?
המקרים של שני האסירים, בן זיגייר והאסיר Y, ככל הנראה דומים מאוד במאפייניהם ובחומרתם. אם נבחן את אירוע בן זייגר, אנחנו רשאים להניח שהוא פעל בזהות בדויה ותחת סיפור כיסוי מול הגורמים העוינים שעליהם הוא אוסף מידע או כל פעילות חשאית אחרת שביצע.
אדם שזהו עיסוקו, כשהוא מבצע עבירה, עומד למשפט וזהותו האמיתית נחשפת ומתפרסמת בתקשורת (בדרך כלל - כולל צילום), יכולים הגורמים העוינים שאחריהם ריגל לברר פרטים נוספים חשובים ביותר על המשימה שמילא גם אם לא מסר להם עליה; ואם מסר - הם יכולים להצליב מידע, לברר את אמיתותם, ולגלות פרטים נוספים שאולי יהיו אפילו יותר מזיקים - למשל, מי עבד עמו וסייע לו באוכלוסיית היעד - ובכך לסכן חיי אדם באופן מיידי ממשי וחמור. יש מקרים שבהם סוכן שסרח ונחשף משמש את מעבידיו המקוריים ומעביר לאויב מידע שקרי. ועוד הרבה אפשרויות שלא כאן המקום לפרטן.
אין צורך להוכיח שישראל נמצאת תחת איום חמור עליה ועל אזרחיה וכי לכן היא במעמד של דמוקרטיה מתגוננת. לצד היותה מדינת חוק היא חייבת להגן על האינטרסים הביטחוניים שלה ושל אזרחיה. מאחר ששמירה על זכויות הפרט, כמו מוסר וצדק בכלל, אינם עניין מוחלט אלא מחייבים איזון בין אינטרסים וערכים בסיסיים שלעתים יש ניגוד ביניהם – גם במקרה של האסיר Y נראה שהיה איזון נכון בין זכויותיו על פי החוק לבין הצורך להגן על הזכות הבסיסית של אזרחי מדינת ישראל ושליחיה להגנה על ביטחונם האישי והלאומי.
לפנייה לכתב/ת 
