מחקר: חצי מההנדסאים לא מוצאים עבודה בתחום
למרות ביקושים גבוהים בשוק העבודה - מחקר מגלה כי 45% מבוגרי מסלולי הנדסאות אינם מוצאים עבודה במקצוע. הסיבות: שליטה נמוכה באנגלית מקצועית, כישורי עבודת צוות ויכולת למידה עצמית נמוכים וקושי בהצגה עצמית בראיונות עבודה
כמחצית מההנדסאים אינם עובדים במקצוע, למרות הביקוש הגבוה לעובדים בתחום. כך עולה ממחקר חדש שנערך במכללת אורט בראודה, במסגרת פרויקט יזמות מיוחד שמפעיל ארגון שגרירי רוטשילד מטעם קרן רוטשילד-קיסריה.
- לומדים ראיית חשבון? השוק מוצף בעובדים התלוש של השכן: כמה מרוויחים טבחים? כמה מרוויח חשב שכר? בדקנו
- גם בלי תואר: 27 אלף שקל למפתח אפליקציות
המחקר, שבחן את היקף ההשתלבות בעבודה של בוגרי מסלולי הנדסאות ואת הגורמים לכך, כלל סקר בקרב 340 הנדסאים בגילאים 67-21 בעלי ותק ממוצע של 6 שנים במקצוע וכן ראיונות עם מנהלי משאבי אנוש בחברות המעסיקות הנדסאים. מהנתונים עולה כי 45% מהבוגרים במסלולים השונים, אינם עובדים במקצוע אותו למדו, זאת למרות ביקושים גבוהים לעובדים בתחום.
הסיבות העיקריות לכך, כפי שעלו מהראיונות, הן שליטה נמוכה באנגלית מקצועית; כישורים נמוכים מבחינת עבודת צוות ויכולת למידה עצמית; קושי בתרגום הלימוד התיאורטי לעבודה פרקטית יעילה; וכן יכולות נמוכות של ביטוי והצגה עצמית בראיונות עבודה.
עוד התברר, כי לא קיים קשר מובהק בין גובה הציון בלימודים לבין השתלבות במקצוע בשוק העבודה. עם זאת התגלה פער משמעותי בין גברים לנשים בתחום: בעוד שאצל הנדסאים גברים התברר שקיים קשר בין ציונים גבוהים בלימודים, ותק וניסיון לבין מציאת עבודה וקידום לתפקידי ניהול - אצל נשים לא נמצא קשר בין הדברים.
האם יודעים לאן אתם נכנסים?
בחלוקה לפי מקצועות עלה, כי 22% מהנשאלים למדו הנדסת אלקטרוניקה, 18% הם הנדסאי מכונות, 14% הנדסאי תעשייה וניהול ו-14% נוספים - הנדסאי מחשבים או תוכנה. בנוסף, 11% הנדסאי חשמל, 11% אדריכלות, 3% - ביוטכנולוגיה (מדעי הטבע) ו-7% - אחר.
על פי המחקר, הסיכוי של הנדסאי למצוא עבודה במקצוע שבו למד, עולה משמעותית אם תפקידו המקצועי הראשון היה בתחום התמחותו. המשמעות: כבר בעבודה הראשונה בסיום הלימודים מומלץ למצוא עבודה בתחום ההכשרה.
כמו כן, 71% מאלה שעובדים בתחום שבו למדו, ידעו היטב עוד לפני לימודיהם מה המקצוע אותו בחרו ללמוד, כלומר סביר כי מי שיודע לאן הוא נכנס - ימצא עבודה כהנסאי בהמשך. משתנים חשובים נוספים הם שליטה גבוהה באנגלית טכנית, וכן יכולת של המועמד ללמוד ולפתח את עצמו ואת כישוריו בצורה עצמאית.
בנוסף, המחקר מצביע על קשר מובהק בין עבודה במקצוע הנלמד, לבין שביעות רצון ממנה: 69% מההנדסאים חשים שביעות רצון מעבודתם, 52% חשים שיש להם השפעה על החברה שבה הם עובדים ו-64% חשים כי להנדסאי יש מעמד מכובד בארגון. 14% בלבד מההנדסאים העובדים בתחום, סיפרו שיחליפו את תחום עיסוקם בהזדמנות הראשונה שתהיה להם.
בבחינת אחוז הבוגרים שעוסקים במקצוע אותו למדו, נתונים משנת 2009 שצוטטו במחקר מגלים, כי מקרב מהנדסי תעשייה וניהול – רק 21% עובדים בתחומם (לעומת 79% שלא) ובקרב מהנדסי טכנולוגיה – 31% עובדים בתחום. מנגד, בקרב הנדסאי המכונות, אדריכלות, חשמל והנדסה אזרחית - אחוז העובדים בתחום שבו למדו גבוה מאלה שלא.
כ-889 משרות ליום
נתוני הביקושים הסתמכו על אתר משרד הכלכלה, לפיו הביקוש מצד המגזר העסקי להנדסאים עמד בשנת 2012 על כ-889 משרות פנויות בממוצע ליום. הביקוש הגבוה ביותר נרשם באזור המרכז עם 364 משרות בממוצע ליום ואילו הנמוך ביותר בדרום, עם 27 משרות בממוצע ליום.
בחלוקה לפי התמחויות, הביקוש הגבוה ביותר אשתקד היה להנדסאי מכונות, עם 281 משרות שפורסמו, לאחר מכן להנדסאים אזרחיים עם 188 משרות ובמקום השלישי להנדסאי אלקטרוניקה עם 178 משרות. הביקוש הנמוך ביותר בשוק היה להנדסאים בתחום מדעי הטבע, עם 15 משרות בלבד.
מנתונים עדכניים שאסף אתר הדרושים AllJobs עבור ynet, עולה כי בחודש שעבר פורסמו כ-883 הצעות עבודה להנדסאים, בעוד שמספר מחפשי העבודה שחיפשו אחר משרה עמד על 1,892 עובדים. בחלוקה לפי מקצוע, פורסמו 64 הצעות עבודה להנדסאי כימיה, לעומת 40 מתעניינים במשרה.
בענפים אחרים לעומת זאת, כמות מחפשי העבודה היתה גדולה מהיצע המשרות. כך למשל, פורסמו 321 משרות דרושים להנדסאי חשמל ואלקטרוניקה לעומת 620 מחפשי עבודה, ו- 182 משרות להנדסאי מכונות אל מול 263 מתעניינים במשרה.
| מקצוע | היצע משרות | מחפשי עבודה שהתעניינו במשרה |
| הנדסאי כימיה | 64 | 40 |
| הנדסאי מכונות | 182 | 263 |
| הנדסאי בניין/ אזרחי | 139 | 225 |
| הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה | 321 | 620 |
| הנדסאי עיצוב פנים/ אדריכלות | 65 | 166 |
| הנדסאי תעשייה וניהול | 86 | 336 |
| הנדסאי תוכנה/ מחשבים | 26 | 242 |
| סך הכל | 883 | 1,892 |
פרדוקס: ביקוש גדול ללא מיצוי תעסוקתי
בבחינת התפקידים הנפוצים ביותר בשוק ההנדסאים עולה כי במקום הראשון נמצאים הנדסאי מכונות עם 12,287 מועסקים, ואחריהם הנדסאי אלקטרוניקה עם 11,460 עובדים. שוק ההנדסאים האזרחיים כולל 6,571 מועסקים, הנדסאי החשמל - 2,345 מועסקים, והנדסאי כימיה – 1,619 מועסקים. את הרישמה חותמים הנדסאים בתחום מדעי הטבע, עם 733 מועסקים.
ומה לגבי המשכורת? על פי המחקר, הנדסאים אזרחיים מקבלים את השכר הגבוה ביותר, עם 9,991 שקל בממוצע. במקום השני נמצאים הנדסאי תעשייה וניהול, עם שכר ממוצע של 7,927 שקל בחודש, ואחריהם הנדסאי חשמל – 7,856 בחודש. בהמשך הנדסאי מכונות – 7,338 שקל בחודש, הנדסאי ביוטכנולוגיה - 6,509 שקל, ולבסוף הנדסאי כימיה - 5,987 שקל בחודש.
"הפרדוקס בין הביקוש הרב להנדסאים בתעשייה לבין העדר מיצוי תעסוקתי לבוגרי לימודים אלו הוא בר שינוי", אומר נני הנמן, מנהל יחידת בראודה בארגון שגרירי רוטשילד. "השינוי המתבקש הוא שינוי חשיבה על התחום לאור השינויים הרבים בעולם התעסוקה. השינוי צריך לחול לפני תחילת הלימודים במהלכם ואחרי הלימודים. הבנה מעמיקה יותר של קשרים בין משתנים וחסמים העומדים בפני הבוגר הרוצה להשתלב בתעסוקה יכולים לתת לנו כיוון לשינוי הרצוי"
המחקר נערך במסגרת פרויקט יזמות חברתית של יחידת בראודה בארגון שגרירי רוטשילד. הארגון הוקם בשנת 2010 על ידי קרן רוטשילד קיסריה, במטרה להכשיר דור עתיד של מנהיגים בישראל. ממצאי המחקר ישמשו את הסטודנטים בשנה השנייה והשלישית ללימודיהם, כדי ליזום פרויקט חברתי שיעסוק בדרכים לסייע ליותר הנדסאים להיקלט בשוק העבודה.
לפנייה לכתב/ת 
