מי צריך את ארה"ב? המפרץ מזרים דולרים לקהיר
פחות משבוע לאחר הפלת מורסי, התחייבו מדינות המפרץ העשירות למלא את אוצר מצרים ב-12 מיליארד דולרים. הכסף יוכל לעזור להרגעת הרוחות, אבל לא ברור אם יפתור את בעיות היסוד וימנע אלימות. בינתיים, וושינגטון הודיעה כי תעביר מטוסי קרב למצרים כמתוכנן
בזמן שבארה"ב עושים הכול כדי לא להפסיק את הסיוע למצרים, מדינות המפרץ שופכות לארץ הנילוס סיוע גבוה פי שמונה. סעודיה, איחוד האמירויות וכוויית התחייבו אתמול והיום (יום ד') להזרים למצרים סכום כולל של 12 מיליארד דולרים, שייתנו לה מרווח נשימה כדי לנסות לייצב את המערכת הפוליטית והניע את הכלכלה הקורסת. עם זאת, הדולרים מוושינגטון כבר זורמים, ורובם מועברים ישירות לצבא. הסיוע של החברות מהמפרץ, אם וכאשר יתממש, מיועד לצרכים אזרחיים. וושינגטון הודיעה הערב כי תעביר לידי מצרים בשבועות הקרובים עוד ארבעה מטוסי F16, כמתוכנן.
הדולרים ימלאו את אוצר המדינה וייצבו את רזרבות המטבע הזר שהלכו והתכווצו מאז המהפכה. הם נחוצים כדי להבטיח שמשרדי הממשלה ימשיכו לתפקד ויכולים לסייע גם לשים קץ למחסור בדלק שגרר זעם ציבורי עצום שתרם להפיכה הצבאית שהפילה את הנשיא מוחמד מורסי.
ג'ון ספקיאנקיס, אסטרטג ההשקעות הראשי בחברת ההשקעות MASIC בריאד, העריך כי שמונה מיליארדי הדולרים שהעניקו סעודיה ואיחוד האמירויות ייתנו למצרים מרווח נשימה של שישה חודשים. בנוסף לכך, כוויית התחייבה להעביר ארבעה מיליארד דולרים.
אבל הסיוע לא יפתור שתי בעיות מרכזיות בכלכלה המצרית: הגירעון התקציבי התופח וחוסר היציבות הפוליטית שמבריחה כסף זר. אם בעיות אלה לא ייפתרו, מצרים תעמוד שוב בפני משבר כלכלי וצורך ללוות עוד כסף מהמפרץ, דבר שיגביר את תלותה בממשלות שם.
שמים את המערב בכיס הקטן
בסוף יוני היו 14.92 מיליארד דולרים ברזרבות המטבע הזר במצרים. מבלי שכוללים כספי סיוע,
המאגרים התרוקנו במיליארד עד שני מיליארד דולרים כל חודש, כך שההזרמה האחרונה עשויה לכסות את החוב המצרי עד תחילת 2014.
הסיוע שהציעו סעודיה, כוויית ואיחוד האמירויות מגמד את הסיוע האזרחי מוושינגטון, שעומד על 250 מיליון דולרים בשנה, ואפילו את זה מהאיחוד האירופי. האיחוד נתן עד כה 190 דולרים מדי שנה. בשנה שעברה הציע האיחוד עד 6.4 מיליארד דולרים במענקים והלוואות, אך הדגיש שהכסף תלוי ברפורמות וכולל גם את חלקה של אירופה בהלוואה הפוטנציאלית של קרן המטבע. צבא מצרים זוכה גם לסיוע ישיר בסך 1.3 מיליארד דולרים מארה"ב, בעקבות הסכמי השלום עם ישראל.
לא רק גודל הסיוע שהציעו מדינות המפרץ חשוב, אלא גם המהירות שבה הציעו אותו – פחות משבוע מאז הדחת מורסי. מדובר באיתות פוליטי חשוב משלוש המדינות על נכונותן לתמוך במשטר שאיננו של האחים המוסלמים.
קיצוץ או העלאת משכורות?
הכסף מהמפרץ יכול לעזור לקהיר גם להבטיח הלוואה בשווי 4.8 מיליארדי דולרים מקרן המטבע הבינלאומית. הדבר יכול להשפיע לטובה על משקיעים ומלווים עתידיים, אבל עלול לגבות מחיר פוליטי כואב בתוך מצרים.
כדי לספק את דרישות קרן המטבע, קהיר תצטרך להתחייב לקיצוצים עמוקים בגירעון התקציבי שלה, שכמעט הכפיל את עצמו בשנה האחרונה, והגיע ל-16.2 מיליארד דולרים בחמשת החודשים הראשונים של השנה. משמעותם של קיצוצים כאלה היא הפחתה בסובסידיות לאזרחים. לא ברור אם ממשלת מצרית כלשהי – זו הנוכחית או זו שתיבחר – תהיה מוכנה או מסוגלת לשלם את המחיר הפוליטי שהדבר יגרור. לכן ייתכן שההלוואה לא תתממש.
מצרים זקוקה לא רק לעמוד שדרה פיננסי יציב של הממשלה, אלא גם להון פרטי כדי לעורר את הכלכלה. בתשעת החודשים שלפני מרס האחרון נרשמה השקעה זרה בשווי 1.4 מיליארד דולרים בלבד. זאת, לעומת השקעה שנתית של יותר מעשרה מיליארד דולרים רק לפני כמה שנים. כדי למשוך שוב את המשקיעים הפרטיים, יש צורך ביציבות פוליטית.
חבילות הסיוע מהמפרץ עשויות לתת לממשלה החדשה אפשרות להשיק מיזמים לאומיים שעלותן גבוהה אך הן קונות שקט חברתי. פארוק סוסה, הכלכלן הראשי לענייני המזרח התיכון בחברת סיטיגרופ העריך כי הממשל החדש יתמקד לפיכך בהשבת החוק והסדר על כנם על ידי שילוב של שיטור מוגבר והעלאת רמת החיים.
"אני מצפה לראות הרחבה של השירותים הציבוריים של המדינה, עלייה במשכורות והגברת הייבוא של מוצרים כמו דלק ומזון", אמר סוסה.
לא רק כסף
אבל לא ברור אם צעדים אלה, שישימו קץ למחסור וישפרו את מצבם של מצרים רבים, יוכלו להשקיט את המחלוקות הפוליטיות העמוקות שהעמיקו מאז הדחת מורסי, בין האיסלאמיסטים לליברלים ולאנשי הצבא.
עימאד מוסטקי, אסטרטג בחברת Noah Capital Markets, אמר כי הקוטביות ברחובות עלולה להסלים לשביתות כלליות ולאלימות נרחבת מצד הצבא, שיפגעו עוד יותר בכלכלה. מתקפות על תיירים בשנות ה-90 פגעו קשות בהכנסותיה של מצרים. כשאלג'יריה ביטלה ב-1991 את הבחירות שבהן ניצחו איסלאמיסטים, התוצאה הייתה עשור של מלחמת אזרחים.
"אנחנו מודאגים מתקיפות של תיירים שיבצעו קבוצות קטנות שיתפלגו מזרמים גדולים", אמר מוסטקי, "אחת המסקנות העיקריות שלנו מאלג'יריה היא שארגונים יכולים לעבור תהליך מהיר של הקצנה חוזרת, ולא נדרשים אנשים רבים כדי ליצור מהומת אלוהים".
לפנייה לכתב/ת 
