הסתרת מחלת נפש? תשלמי פיצוי לבן הזוג

האם את חייבת לגלות לבן זוגך את כל הפגמים הנפשיים והפיזיים מהם את סובלת לפני הנישואים? ביהמ"ש לענייני משפחה קבע כי אישה שלא גילתה כי היא חולת סכיזופרניה, תפצה את גרושה ב-15 אלף שקל

PsakDin.co.ilפורסם: 11.07.13 , 12:09

הסתירה מחלת נפש - ותשלם ביוקר? שנתיים אחרי שבני זוג נשואים חתמו על הסכם גירושין והתגרשו, הגיש הגבר תביעה נגד האישה בדרישה לחייבה לשלם לו פיצוי נזיקי של 184 אלף שקל. זאת, בטענה שטרם הנישואים הסתירה ממנו שהיא חולת סכיזופרניה (שסעת).

עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet

חובה לספר לבן הזוג על מחלת נפש? משפטית, כנראה שכן(צילום: shutterstock)

התובע טען כי מחלתה התגלתה במקרה לאחר הגירושין, כשהגיע לידיו מכתב מהמוסד לביטוח לאומי בו נקבעו לה אחוזי נכות נפשית. לדבריו, במהלך חיי הנישואים התנהגה האישה בצורה מוזרה ביותר - בין היתר צעקה בלילות והתפרצה באלימות כלפיו. הסתרת מצבה הנפשי מהווה התנהגות רשלנית והצגת מצג כוזב, טען, והוסיף כי הנישואים מיררו את חייו - עד שלבסוף נכנס לדיכאון.

האישה טענה מנגד כי אכן סבלה מדיכאון שלאחר לידה, אך זה היה מצב חולף. עוד העידה כי לא הסתירה דבר, וכי בעלה קיבל אותה ממילא על כל מגרעותיה. וכראיה, גם לאחר שהחלו בהליך הגירושין ביקש ממנה לשוב לחיות איתו.

לבסוף טענה כי מאחר שהסכם הגירושין מסכם את כל המחלוקות ביניהם, אין סיבה לקבל את התביעה. מדובר בניסיון להתעשר על חשבונה.

היכן עובר הגבול?

השופט צבי ויצמן קיבל את התביעה בחלקה. לאחר שהזהיר מפני שימוש יתר בתביעות נזיקיות במסגרת המשפחה, ציין כי יש מספר קטן של סיבות לפסיקת פיצוי נזיקין. בהן אלימות במשפחה, גירוש אישה בעל-כורחה וסרבנות גט.

השופט תהה - היכן עובר הגבול בין הימנעות מגילוי כחלק מחיזור לגיטימי בין בני זוג, שמעוניינים להסתיר את מגרעותיהם כדי שהזוגיות תצליח, לבין העלמה שיכולה להיחשב לעוולה נזיקית. האם בן זוג שנוחר בקולי קולות יחויב לפצות את אשתו על הלילות הלבנים, שאל השופט, ופנה לבחון את פסיקת הדין העברי בסוגייה. לפי דין זה, ניתן לחייב בן זוג בפיצוי כאשר לא גילה פגם מהותי. כזה שאם היה נחשף, החתונה כנראה לא הייתה יוצאת לפועל.

לגופו של עניין, השופט פסק כי מהתיעוד הרפואי שהובא בפניו, נראה כי כבר בסוף שנות ה-80 אובחנה האישה כבעלת הפרעות נפשיות, ובסוף שנות ה-90 הכיר בה ביטוח לאומי כבעלת נכות נפשית של 50%. כל זאת בניגוד לטענותיה.

השופט ציין כי מצב האישה יציב לרוב, ובשל כך היא אף מחזיקה במשמורת על בנם המשותף. עם זאת, אין ספק שמדובר במום משמעותי שהיה עליה לגלות לתובע, ובכך שלא עשתה זאת התרשלה כלפיו.

הצדדים הסכימו כי השופט יחליט על גובה הפיצוי בדרך של פשרה. וכך החליט כי בנסיבות המקרה, הפיצוי יסתכם בסכום נמוך של 15 אלף שקל, בגין הכאב והסבל שגרמו הנישואים לתובע.

לדבריו אין הצדקה לפסוק פיצוי גבוה מזה, בהתחשב בכך שהתובע לא הוכיח את נזקיו הנפשיים ואת הקשר שלהם לנישואים. גם התנהגותו במהלך הנישואים עצמם - קמצנות קיצונית שכללה איסור על בנה מנישואים קודמים להתקלח בביתם - השפיעה על ההחלטה.

בהתאם להסכמת הצדדים, התובעת תשלם את הפיצוי רק בהגיעו של בנם המשותף לגיל 18, כדי לא לגרוע ממזונותיו. הוצאות לא נפסקו.

השופט ביקש להעביר מסר

עו"ד אורנה גלברד, העוסקת בתחום דיני המשפחה, מפרשת את פסק הדין כניסיון של ביהמ"ש להעביר מסר. "במקרה זה, חוסר תום לב משמעותי של התובע (הבעל) הוביל לפיצוי נזיקי נמוך. אלמלא המסר המוסרי והנורמטיבי שפסק הדין ביקש להעביר, ספק אם בכלל היה זוכה בו".