קמה רגע לפני שנתרמו איבריה: אפשרי בישראל?
קולין ברנס האמריקנית התעוררה מתרדמת ומצאה את עצמה על שולחן הניתוחים, רגע לפני שנלקחו ממנה איברים להשתלה. האם גם בישראל תיתכן שגיאה כזאת בקביעה של מוות מוחי? מומחה מסביר כיצד ההליך המיוחד לנו מגן מפני טעויות גורליות
בישראל זה לא היה קורה: בעקבות חשיפת המקרה של קולין ברנס מניו יורק, שהתעוררה לחיים רגע לפני שאיבריה נתרמו, מבהירים המומחים כי השיטה לקביעת מוות מוחי בארץ שונה - ומדויקת לחלוטין.
לפני כארבע שנים נטלה ברנס בת ה-41 נטלה מנת יתר של סמים והוכרזה כמתה, למרות סימני נשימה ורפלקסים שהפגינה, ולמעשה רק הייתה בתרדמת. לאחר שעברה דום לב הסכימה משפחתה לתרום את איבריה, אך היא פקחה את עיניה בעודה על שולחן הניתוחים ממש, וההליך כמובן בוטל.
עוד על קביעת מוות מוחי:
- ועדת מומחים: קביעת מוות מוחי בישראל - מדויקת
- כשהסוף מגיע: מה באמת קורה לנו בזמן המוות?
- פרסום ראשון: הרבנות מכירה ב"מוות מוחי"
האם אירוע דומה יכול היה להתרחש גם אצלנו? נראה שאפשר להיות רגועים לחלוטין בנושא. רק בחודש שעבר קבעה ועדת מומחים, שבדקה 150 מקרים של מוות מוחי בישראל, כי הבדיקה אמינה ומדויק וכי הצוות הרפואי פעל בהתאם לדרישות החוק והכרעת הרבנות הראשית בצורה קפדנית.
על פי החוק שנחקק בשנת 2008, לקביעת מוות מוחי נדרשים שני רופאים מומחים שיבדקו פרמטרים על פי פרוטוקול קבוע: היעדר לחץ דם, היעדר נשימה עצמונית, היעדר תגובת אישונים ורפלקסים נוספים.
"הרופאים בודקים למעשה את כל התפקודים החיוניים בגזע המוח", מסביר פרופ' יונתן כהן, סגן מנהל טיפול נמרץ בבית החולים בילינסון והיועץ הרפואי למרכז הלאומי להשתלות, "ואלה הדברים הבסיסיים החשובים לקביעת מוות מוחי בכל מקום בעולם. עם זאת, בישראל יש היבטים טכניים נוספים אשר הופכים את הקביעה למהימנה עוד יותר ומגינים מפני טעויות".
פרופ' כהן מסביר כי במדינות שונות בעולם אין פרוטוקול מחייב לקביעת מוות מוחי. "אין סטנדרט שקובע איזה רופא מוסמך לקבוע מוות מוחי, לא מחייבים מספר בדיקות מסוים לחולה ולא מכריחים לבצע בדיקה אובייקטיבית נוספת שמאשרת שאין הספקת דם למוח", הוא אומר ל-ynet.
"בבסיס הקביעה אמנם דומה ונעשית על פי תפקודו של גזע המוח, אבל הדברים הטכניים מסביב שונים, ומשתנים אפילו ממדינה למדינה בתוך ארצות הברית, למשל.
"היתרון החשוב בישראל הוא שישנה אחידות של 100% בקביעת מות המוח: יש פרוטוקול מוגדר מאוד, החל במי שמבצע את הבדיקות ועד ועדה חיצונית שמאשרת את תקינות התהליך כולו".
ואלו השלבים המתחייבים בפרוטוקול לקביעת מוות מוחי בישראל:
1. קביעה על ידי שני רופאים מומחים
"יש קבוצה קטנה של רופאים בכירים בכל בית חולים", מסביר פרופ' כהן, "שעוברים הכשרה מיוחדת בנושא ורק הם עושים את הקביעה.
"הם עוברים רענון כל הזמן וקוראים חומר עדכני בנושא, ובכל מקרה בודקים תמיד שני רופאים יחד את המטופל ולא אחד".
2. ביצוע בדיקה אובייקטיבית לזרימת הדם
פרופ' כהן מסביר כי השיטה לקביעת מוות מוחי בישראל מתייחדת בביצוע בדיקה אובייקטיבית להדגמה של זרימת הדם למוח, באמצעות CT או בדיקת דופלר בעורקים הראשיים במוח.
"ברוב המדינות לא מבצעים את הבדיקה הזאת כחלק מהפרוטוקול", הוא מסביר, "אלא אם כן תוצאות של בדיקה אחרת כלשהי עוררו את חשד הרופאים. בישראל תמיד מבצעים את הבדיקה".
3. אישור של ועדת הסמכה חיצונית
"בכל אירוע של מוות מוחי", מסביר פרופ' כהן, "רופאים ממלאים טופס מובנה שבו הם חייבים לענות על שאלות הקשורות בתהליך מות המוח של המטופל, מזיהוי החולה ועד הבדיקה האחרונה שנערכה לו.
"הטופס עובר לוועדה מיוחדת שכוללת נירולוג בכיר, נירוכירורג בכיר ונציג ממשרד הבריאות. חברי הוועדה עוברים על כל פרטי הטופס, כדי לוודא שהקביעה נעשתה כמו שצריך".
חשוב להדגיש שחברי הוועדה אינם כאלה הקשורים בתהליך הטיפול בחולה, כך שהם מהווים אסמכתא חיצונית לכך שקביעת המוות המוחי נעשתה כשורה.
"בניגוד למתרחש בארצות הברית", מסכם פרופ' כהן, "ששם לפעמים ניגשים למשפחה ובודקים את נכונותה לתרום איברים עוד לפני שנקבע המוות המוחי, היתרון בהיותנו מדינה קטנה הוא היכולת לאכוף את הפרוטוקול הזה כמו שצריך. לקבוע מוות זה לא סתם - אנחנו לוקחים את זה ברצינות".
לפנייה לכתב/ת 
