אופניים חשמליים במבחן: שחף 2x2

נא להכיר: אופני Seagull תוצרת סין, עם מנוע חשמלי וסוללה, עיצוב יוצא דופן המבוסס על קורת אלומיניום מקורית ורחבה וצבע לבן בוהק. וניחשתם נכון, הם מושכים המון תשומת לב בזכות המראה, מניעים בעזרת חשמל את הגלגל הקדמי ובעזרת השרירים את האחורי, אבל איך הם באמת נוסעים?

(פז בר)

לבן, ומסיבי

נתחיל במראה, שכן מדובר באמת בנקודה חשובה כאן. כמה חשובה? עד כדי כך שעושים כאן שימוש בקורת אלומיניום מרכזית בגודל XXXL, שלבטח אינו נדרש במקרה זה. לא בהתחשב בעומס הצפוי. אלומיניום תוכלו למצוא גם בדוושות ובקראנק חסון ובסיסי. בטבור הגלגל האחורי ממוקמת תיבת הילוכים המשולבת בנאבה של הגלגל האחורי - אבזר לא שכיח נוסף.

למערכת המיוצרת על-ידי שימאנו שלושה הילוכים, והיא חלק ממשפחת רכיבים הנקראת nexus, ואשר מכילה כמה פריטים מאד מרשימים (כמו למשל נאבות עם שמונה הילוכים) המיועדים לאופניים אורבאניים. הפיקוד על ההילוכים נעשה דרך גריפ-שיפט סיבובי עם חיווי-הילוך.

על הבלימה מופקדים דיסקים מכאניים של Tektro, עם דיסק אחורי קטן וקדמי גדול ומעוצב יותר. חיווט נוסף למנופי האלומיניום של הבלמים מגלה מתגים זעירים המנתקים את ההנעה ברגע הבלימה. ראוי לציין את פנס ה-Led הקדמי אשר אינו מצויד במתג, אלא בחיישן תאורה המדליק את הפנס באופן אוטומטי.

חישוקי אלומיניום "26 כפולי-דופן נועלים צמיגים עירוניים ברוחב 2.125. רוזן מינץ, היבואנים, מגדירים את האופניים האלו כ"אופני הרים", ואני בטוח שלא יעברו הרבה ק"מ לפני שהצמיגים הקרחים יוחלפו ליחידות בעלות סוליית שטח מסיבית יותר. בהקשר זה משמח למצוא מזלג קדמי עב-צינורות מתוצרת Suntour עם כיוון עומס הקפיץ מראשי הבקבוקים ללא כלי עבודה ייעודיים.

(פז בר)

גם כל הרכיבים ההיקפיים עשויים אלומיניום, כולל כידון, סטאם ומוט מושב. על האחרון תמצאו מושב רחב, מרופד היטב ובלבן-תואם. על הכידון תמצאו את יחידת הפיקוד על המערכת החשמלית. מדובר כאן בצג דיגיטאלי קטן ועמיד לפגעי מזג האוויר (כך היבואנית) בו ניתן לכוון את רמת התגבור של המנוע החשמלי, לקבל מידע על רמת הטעינה של מצבר הליתיום, וכמובן לזכות בחיווי מהירות ומרחק.

אגב, יש ל-Seagull פטנט נחמד שהיינו שמחים אם מתחריהם יאמצו - הנעת אופניים חשמלית ללא דיווש כלל, אך בקצב הליכה. בהתחשב במשקלם של אופניים חשמליים באשר הם, מצב זה מאד שימושי בעת "גלגול" האופניים מהמחסן, או עליה בכביש תלול מהחניון לרחוב, או כל פעילות דומה אחרת.

ואפרופו חשמל, שילוב מעניין נוסף של שימושיות ומראה מתבטא במיקום סוללת ה-36W בנפח 10Ah. זו מפעילה מנוע חשמלי של 250W (כהגדרת התקן), המסובב את הגלגל הקדמי. מיקום הסוללה בצמוד לעמוד המושב ועד הקראנק תורם הן למראה והן למרכוז המאסה והנמכת מרכז הכובד - מיקום ראוי ללא קשר לשימוש בכלי.

ועכשיו, מבחן

מסלול הרכיבה הזריז אליו תכננו לצאת הורכב מכ-30 ק"מ משולבי עיר-כפר-שטח. כיוון מושב וכידון בפורמט "אופני הרים", ולדרך. והתחושות הראשונות - מוכר, רגיל, צפוי, למעט מימד הרוחב. האופניים מדויקים ויציבים, עד הפעם הראשונה בה תנסו לשנות כיוון - הפעם בה תגלו כי הכלי שבידיכם שוקל לא פחות מ-27 ק"ג. למען האמת, גם בזינוק מהמקום ללא תגבור מנוע תרגישו זאת.

(פז בר)

תיגבור המנוע עשוי להפתיע את הרוכב הלא-מוכן. ללא חיישן עומס (דוגמת זה שקיים ב-A2B) תקבלו בדיוק את העזרה שביקשתם מיחידת השליטה. רוכבים זהירים יכולים לזנק עם עזרה מינימאלית ואז להוסיף כוח, או פשוט לוודא שאין משהו קשה לפני האופניים שאפשר לפגוע בו. שכן תאוצת-תחילת-דיווש יכולה להיות חזקה למדי ולהמשיך ברצף עד שיא המהירות - 25 קמ"ש.

מערכת פחות משכנעת כאן היא הבלימה, עם אותם עצורי דיסק מכאניים בעלי תחושת מנוף ספוגית, ומעבר מאפס בלימה לבלימה חזקה ללא שלבי ביניים, ועם יכולת מינון שכמעט ואינה קיימת. צריך רק להזכיר כי עוצמת הבלימה השתפרה עם הק"מ והבלימות החזקות. גם את מערכות ההילוכים בתוך הנאבות אנחנו לא מחבבים במיוחד, אבל היא - בניגוד לבלימה - עובדת נהדר. לשלושת ההילוכים יחסי העברה נכונים, קל וחלק לעבור ביניהם, ואי אפשר שלא לקחת בחשבון את יעילות הסרת מעביר וגלגל השיניים מחשיפה לאוויר העולם.

אופני הרים, באמת?

אתר האינטרנט של היבואנית מגדיר את האופניים האלו כ"אופני הרים". אז יצאנו לשם, או אם לדייק, לשבילים שבין נתניה לכפר יונה. וכאן גילינו הפתעה בדמות קצב רכיבה גבוה מאד, כ-27 קמ"ש על הספידומטר בתמיכה חשמלית מלאה. אפילו המזלג - אחרי כיול מתאים - ספג יפה את פני השבילים המחורצים, ואפשר רכיבה בטוחה למרות צמיגי כביש דלי אחיזה.

(פז בר)

ומה עם אחיזה בגלגל הקדמי, המניע כאן להזכירכם? אז אפשר אמנם לגרום לו להחליק תחת כוח, אבל זה יקרה רק בכוונה תחילה ועל משטח דל מאד באחיזה. והאמינו לנו, ניסינו.

אז הם בהחלט מסתדרים עם שטח, אבל לא ברור מה העניין עם מגני הבוץ - להלן "כנפיים" - המחוברים בעזרת סרגלי מתכת זעירים לשלדה. אלה לא שרדו את הרכיבה הראשונה, התעקמו וגרמו לחיכוך הכנפיים בצמיגים. ויש עוד. מיקום הסוללה מוצלח אמנם מבחינת מרכז כובד, אבל מישהו לא חשב כאן על הוצאת הסוללה מהמקום. שכן פעולה זו דורשת פירוק מושב או סבל. רגע, התקנתם סבל? הסוללה לא תצא יותר.

ואגב, מי הגאון שהחליט כי צדה התחתון של הסוללה, זה שמכיל את כל הפינים והחיבורים החשמליים, יהיה חשוף באופני שטח? רוצים לתאר לעצמכם מה יקרה במעבר השלולית הראשון? שני הגלגלים אגב לא נהנים מאפשרות פירוק מהיר. מאחור בגלל הנאבה וההילוכים, בחזית בגלל המנוע החשמלי.

אפרופו מנוע, מה הטווח? היצרן מצהיר על 70 ק"מ בתנאים אופטימאליים, אשר יורדים לכ-35 ק"מ בעומס חשמלי מרבי. במבחן הקצר שעשינו עמדו האופניים ללא בעיה בהבטחות.

ולסיכום

ל-Seagull יש משהו שונה להעניק לעולם. ראשית, עיצוב נקי ואסתטיקה מינימליסטית מוצלחת, שאנחנו מאד אוהבים. גם התאורה מלפנים ומאחור זוכה לציון לשבח, וכך גם תנוחת הישיבה המוצלחת והדיווש בעזת המנוע. יש פה ושם כשלים תכנוניים, וגם מחיר של 8,800 שקלים אינו הכי ידידותי בעולם. מצד שני, אם אתם מחפשים אופניים חשמליים חוקיים, אין לכם הרבה ברירות, וחבל.

קבלו מחירי אבזור הכרחי:

סבל אלומיניום - 130 שקל

סבל ברזל - 40 שקל

כיסא תינוק לסבל - 270 שקל

סלסלת קש קדמית לכידון - 111 שקל

סלסלת מתכת תלויה על הכידון - 40 שקל

מתקן בקבוק מאלומיניום לכידון - 25 שקל

מנעול שרשרת מסיבי - 100 שקל

• הכתבה באדיבות מגזין שטח