פראי ולבנבן: 5 יינות סוביניון בלאן
תשכחו את כל מה שידעתם על סוביניון בלאן ישראלי משנות השמונים. ליבי שפרלינג מצדיעה ליינות סוביניון בלאן עם קווים לדמותם ו-5 המלצות מעולות, חגיגה בטעם פסיפלורה ושלל פירות טרופיים חמודים
בראשית שנות השמונים, כשבישראל יין לבן היה פופולרי יותר מהאדום, בוצעו כאן בוצעו נטיעות רחבות ומאסיביות של סוביניון בלאן, שהיה אז זן אהוב במיוחד. הנטיעות הניבו יינות דלילים, שטוחים בטעמם וחומציים מאד. לפני כ-15 שנה ניסו לעשות שוב נסיונות להחזיר את הזן הזה לשוק ועכשיו - עם העליה הגוברת בביקוש ליין לבן - הוא חוזר ובגדול, רענן, ארומטי, ירקרק ומינרלי, לפעמים גם פריך ממש.
עוד בערוץ האוכל:
ענבי סוביניון בלאן הירקרקים מנפקים כמה מהיינות הלבנים הפופולריים בעולם. מקורם במערב צרפת - באיזור בורדו ובעמק הלואר ליתר דיוק. שמו של הזן מגיע מצמד מילים צרפתיות: פראי ("סובאז'") ולבן ("בלאן"). סוביניון בלאן הוא גם אביו הגאה של זן ענבי הקברנה סוביניון, שנוצר לפני כ-300 שנה כהכלאה יחד עם יחד עם זן הקברנה פרנק האדום. היינות שמיוצרים מסוביניון בלאן ניחנים במאפיינים חמצמצים, מינרליים ועשבוניים.
בבורדו נוטים להפיק מהם יינות ממסך (בלנדים) יחד עם ענבי סמיון וכן גם את יין הקינוח סוטרן. בלואר מפיקים מהזן יינות זניים מעושנים משהו - פואי פומה למשל - ובמזרח העמק נמצא איזור היין סנסר, שיינות הסוביניון בלאן שיוצאים ממנו הם מהמפורסמים בעולם.
בשנים האחרונות ניתן למצוא יותר ויותר יינות סוביניון בלאן עם ניחוחות וטעמים מודגשים מאד של פירות טרופיים. מקורם על פי רוב הרחק מהיבשת הישנה - מקנדה וארה"ב (קליפורניה בפרט) ועד אוסטרליה, דרום אפריקה וניו זילנד, שם מפיקים סוביניון בלאן מעולה ממש, עם טעם ייחודי וניחוחות מובהקים מאד של פירות טרופיים כקיווי ופסיפלורה.
1. דלתון: סוביניון בלאן רזרב 2012
ממשיך מסורת של עשיית סוביניון בלאן מוצלחת ועקבית. טעמנו סוביניון בלאן רענן, שבולטים בו ניחוחות של פירות טרופיים כמשמש לצד דשא מכוסח (תו שכה אופייני ליינות מזן זה) ומינרליות נעימה. התוצאה אלגנטית, נקייה וחפה ממתיקות, תמורה נפלאה לכסף. אגב - חפשו גם את הפומה בלאן, ביטוי מקסים של היקב והייננית לזן הזה. . 54 שקלים. כשר.
2. אמפורה: ריטון סוביניון בלאן 2012
יין נגיש בטעמו, באופן מפתיע ומענג. הענבים מגיעים משני כרמים - האחד בגליל העליון, שם אדמת הטרה רוסה עשירה בגיר והשני ממוקם במדרונות הצפוניים של רמת הגולן, שם האדמה עשירה במינרלים. השילוב ביניהם מניב יין עשיר ורענן עם ניואנסים של ניחוחות פרי, אפרסק לבן למשל, וכן דבש. הסיומת נדיבה ומשמחת. 95 שקלים.
3. קלאודי ביי: סוביניון בלאן 2012
מהיקב הניו זילנדי המעולה הזה (חפשו אחר הפינו נואר שלהם) מגיח סוביניון בלאן אופייני לז'אנר, משנה שנחשבת מוצלחת. בתחילה משתרעת בפה פירותיות נעימה אבל מהר מאד תאתגר אתכם מינראליות ובעקבותיה עשבוניות ירוקה. שתו לאט. היין הכי טוב שטעמתי מסוגו, מרגש ממש.
4. וילה מריה: סוביניון בלאן פרייבט בין 2012
איזו תצוגת תכלים של עולם חדש. יין קומוניקטיבי שיילך לקראתכם וימהר להיפתח. מומלץ מאוד למתחילים התרים אחר נפלאות הזן. הרבה פרי טרופי לצד חומציות מאזנת הופכים אותו לפתיח נפלא לארוחה או ליין שיימזג רגע לפני הקינוח. מעולה. 98 שקלים.
5. הנרי בורז'ואה: סנסר גפנים צעירות 2010
בדומיין הנרי בורגז'ואה מפיקים יינות מעניינים שמספקים תמורה טובה לכסף (חפשו את הפטי בורז'ואה). למרות שלפני כמה שנים הקימה המשפחה את יקב קלו הנרי בקצה השני של העולם (ניו זילנד), טעמנו דווקא סנסר מעמק הלואר. היין הכי פחות מתחנף בטעימה הוא ברנש כמעט קשוח, מורכב ובעיקר חומצי מאד. שתינו קר קר ושמחנו בו מאד. 100 שקלים.
