"האח הגדול" יפקח על חלפני הכספים

"האח הגדול" מול החלפנים: הסדר חסר תקדים, שיחייב את חלפני הכספים (צ'יינג'רים) לדווח לרשות המסים על כל פעולה שיעשו לקוחותיהם מעל לסכום של 50 אלף שקל, מעוגן בהצעת חוק ממשלתית שתעלה מחר (ב') להצבעה בוועדת חוקה, חוק ומשפט - במסגרת חוק ההסדרים.

הנוסח גובש במגעים בין הממשלה לבין משפטני הוועדה, שהתנגדו להצעת החוק המקורית אשר הקיפה את חובת הדיווח על כל העוסקים הנותנים שירותי מטבע, לרבות חברות כרטיסי האשראי. התנגדותם צמצמה את תחולת החוק רק לחלפנים, בהנחה שהנוסח המתוקן יתקבל בוועדה.

לפי החוק המוצע, דיווחי החלפנים ירוכזו במאגר מידע שיוקם ברשות המסים. הרשות מדגישה כי המטרה של חובת הדיווח בחוק אינה להתחקות אחר הכנסות החלפנים - שכבר מדווחות למס הכנסה - אלא לריכוז מידע אודות הפעילות הפיננסית של לקוחותיהם ולאימות דיווחיהם לרשויות המס.

החוק נועד לחשוף את הרשות לכל המידע הגולמי של כל פעולה פיננסית של לקוחות החלפנים, מעל 50 אלף שקל, ככל שהיא לגיטימית ותמימה, גם כשלא קיים חשד כלשהו לביצוע עבירה כלשהי.

עם זאת, החוק המוצע מגביל את שליפת המידע מהמאגר לבקשת פקידי שומה או חוקרי מס, רק על בסיס חשד שלהם לביצוע עבירת מס או העלמת מס. על מורשי הגישה למאגר המידע ברשות המסים ייאסר להעביר את המידע באופן יזום. אחרת, ללא האיסור, התוצאה המעשית יכולה להיות שכל דיווח שגרתי על פעולה מעל 50 אלף שקל עלול לאפשר לממונים על המאגר לבצע בדיקה יזומה של החלפן מול תיק המס שלו. זאת, ללא חשד לגבי כשרות הפעולה - מה שעלול להפוך כל חלפן מדווח לחשוד בהעלמת מס.

המלחמה בהעלמות המס מול הנזק לאזרח

לנוכח העובדה שמדובר בהסדר תקדימי, בשלב ראשון הוא יהיה זמני בהוראת שעה לשנתיים והוועדה תקיים מעקב הדוק אחר יישומו. רשות המסים תידרש להעביר לוועדה כל חצי שנה דיווחים על נתוני הפעולות שבוצעו - מה שיאפשר לבחון את יעילות החוק ועד כמה הוא מסייע להגברת גביית המסים מלקוחות החלפנים.

אם אחרי שנתיים הוראת השעה לא תחודש, כל המידע שיצטבר במאגר יימחק. אם הוראת השעה תחודש, יחייב החוק למחוק את המידע שבמאגר פעם ב-3 שנים.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ליכוד-ביתנו), הנחה את המשפטנים לדון עם הממשלה על צמצום תחולת החוק, בעקבות חוות הדעת שלהם, לאחר בדיקת ההצעה המקורית של מידת פגיעתה בזכות החוקתית לפרטיות המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואם פגיעה זו היא לתכלית הראויה.

המשפטנים בדקו אם קיים יחס ראוי בין התועלת שתצמח מתכלית החוק להילחם בהעלמות מס, לבין הנזק שעלול להיגרם מהמעקב הרחב והשיטתי אחרי הפעילות הפיננסית השגרתית של אזרחים ועסקים רבים במדינה.

החשש: החוק יבריח לקוחות תמימים

המשפטנים מצאו אפשרות סבירה שמשטר הדיווחים החדש והתקדימי, שהוצע במקור על כל העוסקים הנותנים שירותי מטבע, עלול להבריח לקוחות - גם תמימים - לגופים פיננסיים מקבילים. זאת מחשש שכל עסקאותיהם הגדולות יהיו חשופות לעיני רשות המסים. המשפטנים הזהירו כי התוצאה ארוכת הטווח של המהלך הזה עלולה להרחיב את חובת הדיווח גם על גופים פיננסיים אחרים, כמו הבנקים, בנק הדואר, חברי בורסה ואחרים.

נוכח האפשרות שבעקבות חוות הדעת של המשפטנים הוועדה לא תאשר את החוק הגורף, הסכימה הממשלה לצמצם את תחולתו - כך שהסדר הדיווח התקדימי יוגבל רק לחלפני הכספים (צ'יינג'גרים), ולא על חברות כרטיסי האשראי שמבצעות ניכיון בסליקת מט"ח, ולא על חברות איגוח (פקטורינג) שגם הן מוגדרות כנותני שירותי מטבע.

הנימוק שמאחורי הנוסח המתוקן של החוק הוא, לדברי המשפטנים, ש"מערכת אכיפת החוק זיהתה חשדות מוגברים להעלמות מס, בעיקר תוך שימוש בחלפני כספים, אבל חשדות אלה אינם קיימים לגבי חברות כרטיסי אשראי או חברות האיגוח. זאת בנוסף לעובדה שהחלת הנוסח המקורי גם על חברות אלה, פירושה הרחבת חובות הדיווח גם על השימוש בכרטיסי אשראי שיהווה פגיעה קשה בפרטיות. לפיכך יש להוציא גופים אלה מהחוק".

בחוק ייקבע כי גם הפיקוח הפרלמנטרי על יישום החוק יחייב לאשר בוועדת החוקה גם את התקנות שייקבעו מכוח החוק. במסמך שהפיצו משפטני הוועדה בין חבריה לקראת הדיון מחר (ב'), בו מפורטים הלבטים והפתרונות, הם מקווים שהנוסח החדש, המצמצם את הקשיים שעולים מנוסח החוק המקורי, יקל עליהם לאשר את החוק.

סגן שר האוצר מיקי לוי, שליווה את מגעי האוצר עם משפטני הוועדה, אמר לקראת הדיון מחר כי "עוד בתפקידי הקודם (כניצב - צ.ל) במשטרת ישראל, גיליתי את הקשר שבין הפשיעה הכלכלית המאורגנת לחלפני הכספים כצינור להלבנת הון, ולפעילויות של פשע וסחר בלתי חוקי. חובת הדיווח תאפשר לרשות המסים להתמודד בצורה טובה ויעילה יותר עם המשתמשים בצינור הזה ואני מקווה שהדיון בוועדה יניב הסכמות נוספות לגבי החוק".