אושרה בדיקה שתקבע במדויק: לילד יש ADHD?

מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר לשימוש את המכשיר הראשון בעולם שמאבחן הפרעות קשב וריכוז באמצעות מדידת גלי מוח. הבדיקה במכשיר אורכת 20 דקות והיא נעשית על ידי חיבור אלקטרודות לקרקפת. החוקרים צופים כי היא תשפר משמעותית את איכות האבחון בקרב ילדים

ד"ר איתי גלפורסם: 16.07.13 , 09:14

פריצת דרך באבחון הפרעות קשב וריכוז (ADHD): מינהל המזון והתרופות האמריקני אישר לראשונה את שיווקו של מכשיר המודד גלי מוח ומאבחן הפרעות קשב וריכוז. המכשיר יסייע לאבחון מדוייק יותר מהמבדקים הקיימים, במיוחד אצל אלה הסובלים מהפרעות התנהגותיות המתבטאות גם בהפרעת קשב וריכוז.

עוד על הפרעות קשב וריכוז:

אבחוני קשב וריכוז: מה הקופות מציעות?

לא סתם שובב: איך לזהות הפרעות קשב בגיל הרך

מבדק ממוחשב ל-ADHD: הכרחי או יקר ומיותר?

המכשיר החדש, הקרוי NEBA, רשאי תיבות של מערכת סיוע נוירופסיכיאטרית, מבוסס על בדיקת האלקטרואנצפלוגרם (EEG), המשמשת לאיבחון אפילפסיה. הנבדק מחובר דרך הקרקפת לסדרה של אלקטרודות, הבודקות את תרשים גלי המוח במשך כ-20 דקות.

במהלך הבדיקה מחשב המתקן את הגלים המוחיים תטא וביטא, אורכם ותדירותם. היחס בין גלים אלו, על פי מחקרים שונים, גבוה יותר אצל ילדים ומתבגרים הסובלים מ-ADHD, בהשוואה לאלה שאינם סובלים מההפרעה. אישור ה-FDA מסתמך על מחקרים שכללו 275 ילדים בגילאי שש עד 17 שנים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

"איבחון ADHD הוא תהליך רב שלבי המבוסס על בדיקה רפואית ופסיכיאטרית", אמרה כריסטי פורמן, ראש המרכז להערכת מוצרים ב-FDA. "מערכת ה-NEBA יחד עם המידע הקליני מהרופא יכולים לקבוע האם ההפרעה ההתנהגותית היא אכן ADHD או שיש לחפש גורמים רפואיים אחרים".

אחד מכל 10 ילדים

הפרעת קשב וריכוז היא תסמונת המאופיינת באימפולסיביות, תזזיתיות, הפרעות בריכוז וחוסר מנוחה. למרות הטיפולים היעילים הורים רבים עדיין נמנעים מלטפל בילדיהם בתרופות מחשש להתמכרות. התוצאה מכך הרסנית: הידרדרות בלימודים, נסיגה חברתית ושיעור גבוה של תאונות דרכים, פשיעה והתמכרויות.

נתונים אחרונים של המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) מצביעים על עלייה משמעותית במספר הילדים המאובחנים כלוקים בהפרעות קשב וריכוז. על פי הנתונים, קרוב לאחד מכל 10 ילדים בארצות הברית מאובחן כסובל מהן. בין השנים 1998 ל-2009 הגיע אחוז הילדים המאובחנים כלוקים בהפרעה ל-7% עד 9%. ההפרעה נמצאה שכיחה יותר אצל בנים ואצל ילדים המגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.

אין כמעט תרופה שנחקרה יותר מהריטלין בעשורים האחרונים. מאות מחקרים שבוצעו בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות קשב גילו שהריטלין אינו גורם להתמכרות אם הוא נלקח במינונים שהותאמו על ידי רופאים. התרופה מסולקת במהירות מהגוף כך שאינה מצטברת ולכן הסיכונים לטווח ארוך נמוכים מאוד. למעשה התגלה שמטופלים שנטלו ריטלין תחת פיקוח רפואי היו בסיכון מופחת להתמכר לאלכוהול ולסמים.

יעילות הריטלין ודומותיה (כמו קונצרטה) גדולה יותר כשהיא משולבת בטיפול פסיכותרפי. כיצד, אם כן, מצליחה תרופה מעוררת לטפל בהפרעות קשב ולשפר ריכוז? ההערכה היא שהריטלין מווסת את מערכות הקשב והערות ומתאים אותן לסביבה. כך משתפרת היכולת להתמקד ולברור את הקלט הרצוי מבין שלל הגירויים.

החומר מתילפנידייט, ממנו מורכב הריטלין, משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לפעולת הקפאין, אם כי בעוצמה רבה יותר - עוצמה שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטאמינים. מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית, ושעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, העלה שהריטלין מצליח להגביר את רמתו במוח של המעביר העצבי דופאמין. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופאמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד של מטופלים שאצלם התגלו אותות חלשים של דופאמין.

לא כל רופא רשאי לרשום תרופה להפרעות קשב. הריטלין, הקונצרטה ותרופות אחרות להפרעות קשב נרשמות על ידי נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים או מומחה ברפואת ילדים שעבר הסמכה מיוחדת של משרד הבריאות. התרופה ניתנת רק לאחר איבחון מעמיק שכולל את מבחן TOVA, בו נדרש הילד לבצע מטלה משעממת מול מחשב לפני ואחרי מתן כדור ריטלין לנסיון. בנוסף עובר הילד אבחון פסיכולוגי לשלילת בעיות אחרות שעשויות להתבטא כהפרעת קשב.