בדרך לדרום אפריקה עוצרים באירופה

עד השנים האחרונות הצליחו מדינות אירופה וארה"ב להאמין לעמדה הישראלית שזה רק מצב ביניים ושישראל כנה בכוונותיה לסיים את הכיבוש ולאפשר לפלסטינים להקים מדינה. אולם ההתפשטות הפראית של ההתנחלויות והמאחזים, יצירת עובדות בשטח, הענקת הטבות יוצאות דופן ועידוד הגירה של עשרות אלפי ישראלים להתנחלויות, גרמו לעולם ולישראלים רבים לפקפק בכנות של ממשלות ישראל לצאת מהשטחים. בניית בית שכל מטרתו לתקוע יתד וליצור עובדה בשטח חזקה מאלף נאומים על שתי מדינות באוניברסיטת בר אילן. העולם הנאור מבין אט אט את הישראבלוף, גם אם באיחור של 45 שנה, והוא לא מוכן לשתף פעולה ולממן מכיסו פרויקט בלתי דמוקרטי המנוגד ערכית ומוסרית לתפישת עולמו.

עוד בערוץ הדעות

איפה הילד / אילן טבק אבירם

מצב הביניים שבו ישראל מדברת על שתי מדינות ועושה ההיפך גורם לרבים לקבל החלטה לא לשתף פעולה עם מפעל ההתנחלויות ולא להיות חלק מהמנוע שמאפשר לפרויקט הרסני זה להתפתח ולגדול. מרבית המדינות והגורמים העסקיים עדיין מאמינים שניתן לעשות את ההפרדה בין ישראל הדמוקרטית בתוך גבולות הקו הירוק לבין ישראל הכובשת מעבר לקו הירוק ולקיים שיתוף פעולה ביטחוני, מדיני וכלכלי עם ישראל, כאילו הכיבוש איננו קיים. לכן, גם ההחלטה האחרונה הדרמטית של האיחוד האירופי להימנע משיתוף פעולה עם ההתנחלויות מוגבלת רק למתרחש מעבר לקו הירוק. אך בעתיד הלא רחוק, אם המצב יישאר על כנו וממשלת ישראל תמשיך להרחיב את הבנייה בשטחים, גם הפרדה זאת תתמוסס. חרם על ישראל כולה, דוגמת החרם שהוטל על דרום אפריקה, הוא רק עניין של זמן.

אך לא רק העולם מפסיק לשתף פעולה עם מפעל ההתנחלויות, גם בישראל מתרבים הקולות שלא מוכנים לקחת חלק ולתמוך באופן אקטיבי במהלך המנוגד לעולמם הערכי והמוסרי. למרות הניסיון של המתנחלים להתנחל בלבבות, רבים לא מוכנים יותר "לסתום את האף" ולהתעלם מהעובדה שרעיון ההתנחלויות מנוגד לערכי הציונות, ולעקרונות היסוד של מגילת העצמאות. עד היום הצליחו המתנחלים לגייס לשורותיהם כמעט את כל ממשלות ישראל, תקציבי ענק והטבות מפליגות, אבל הם לא יצליחו, גם לא בחקיקה, לגייס לטובתם רבים מאזרחי ישראל הרואים במפעל ההתנחלויות נזק ואות קין מוסרי על החברה הישראלית.

שום חוק לא יוכל לאלץ אזרחים ישראלים לעבור להתנחלויות, להקים עסק בהתנחלויות, או לשתוק ולא לקרוא לאחרים שלא לממן ולא לסייע להתנחלויות לגדול. הציבור הישראלי מוכן להתגייס לצבא ולהגן בגופו על המתנחלים, לממן דרך כספי המסים את צורכיהם כל עוד הם שם, אך לא כל הציבור הישראלי מוכן לשתף פעולה באופן פעיל עם מפעל ההתנחלויות, לרכוש מוצרים המיוצרים בשטחים ולתמוך כלכלית בהתנחלויות. לא מדובר במהלך אישי נגד המתנחלים, אלא בחוסר רצון בסיסי לבצע מהלך המנוגד ערכית ומוסרית לתפישת עולם דמוקרטית, המתנגדת לכיבוש והרואה בו הפרה של העקרונות שבהם דגלה הציונות מיום הקמתה. באנו לישראל על מנת להקים מדינה יהודית ודמוקרטית, חברה למופת, לא באנו לארץ על מנת לשלוט בעם אחר.

ממשלת ישראל, השבויה עדיין בידי אלקין ובנט, איננה מנהלת מאבק מדיני לטובת מדינת ישראל, אלא משעבדת את הקרדיט המדיני העצום שיש למדינת ישראל לאינטרס הצר של הנהגת המתנחלים. קרב המאסף שמנהלים כעת במשרד החוץ חסר סיכוי, שום מדיניות "הסברה" ושום מלמול על הצורך בהשגת פתרון של שתי מדינות כבר לא יועילו. העולם, כמו גם מחצית מאזרחי ישראל, מאס בהמשך הרחבת ההתנחלויות ובשלב הראשון מבקש להימנע בעצמו מכך. אם לא נבין עכשיו את הרמז ולא נעצור בעצמנו ולמעננו את המשך הבנייה בשטחים, החרם הכלכלי הגורף נגד ישראל גם בגבולות הקו הירוק נמצא מעבר לפינה.

יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il