קייטנה בבית משותף: מטרד או ברכה?

עם פתיחת עונת הקייטנות, שבה וצצה השאלה: האם ניתן להפעיל עסק מדירת מגורים בבית משותף כגון קייטנה, פעוטון, משפחתון או צהרון. טבעי למצוא קייטנה דווקא בתוך דירה בבית משותף - לרוב הדירה מהווה סביבה בטוחה, ובדרך כלל היא ממוקמת בקרבת בית ההורים.

עוד על קייטנות בערוץ הכלכלה של ynet:

• יאכטה או דרקונים: איזו קייטנה תבחרו לילד?
• קייטנה: סכנה או חוויה? מדריך להורים
• קייטנות קיץ 2013: סוסים ובישול גורמה
  

אבל, יתר השכנים עלולים לאהוב את הסידור הזה קצת פחות: רעש, תנועה ערה של הורים וילדים, לכלוך - אלה התופעות הפחות נעימות שנלוות להפעלת קייטנה בבית המשותף, גם אם המפעילה משתדלת ככל יכולתה להתחשב בשכניה.

ניהול עסק מתוך דירת מגורים בבית משותף, עלול להוות מטרד ואפילו להוריד את ערך הדירות בבית. יחד עם זאת, בימינו יותר ויותר אנשים עובדים מהבית, חלקית או באופן מלא. עבודה אינטימית מהבית, שאין בה רכיב של קבלת קהל, לא מצריכה היתר: למשל סופר שכותב מביתו, או מתכנת מחשבים וכדומה.

גם עיסוקים אחרים, שכמעט אינם מורגשים, ובפרט כאשר השימוש העיקרי נותר למגורים, אינם מצריכים היתר מיוחד, למשל מורה פרטי שמקבל כמה תלמידים במשך שעות אחרי הצהריים ותו לא. עיסוקים אלה, שאינם מוסיפים תנועה של ממש בבית, אינם יוצרים רעש מיוחד, אין להם שילוט חיצוני ובעיקר אין קבלת קהל ממשית - יכולים לדור בשלום בבית מגורים משותף ולא לשנות את אופיו.

איזון לגבי הפעלת קייטנה

לגבי קייטנות, דווקא קיים איזון עדין בעניין: יש רשויות המעודדות הפעלת קייטנות קטנות בדירות מגורים. מקובל ברוב הרשויות המקומיות לומר, כמדיניות, שהפעלת קייטנה או משפחתון של עד 10 ילדים אינה זקוק כלל להיתר או רישיון, שכן דינה כמשפחה ברוכת ילדים.

זאת בעיקר כאשר מדובר בדירת מגורים עם שימוש מעורב, לא רק עסקי אלא גם מגורים. מעבר למספר הזה, נדרש, לכאורה, היתר לשימוש חורג מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וכאן יכולים שכנים שמתנגדים להשמיע את עמדתם.

שונה הדבר גם כאשר מדובר במרפאה של רופא, במשרד עורך דין או סוכן ביטוח, רואה חשבון, יועצים למיניהם, וכל עסק אחר, שמורגש היטב ברחבי הרכוש המשותף (לובי הכניסה, מעליות, חניות וכולי). ייתכן מצב שבו עסק, שהחל כעסק קטן, זעיר ולא מורגש, שינה את אופיו, הצליח והפך למורגש.

הזיהרו מהפרה של הסכם השכירות

קוסמטיקאית, הסעדה (קייטרינג), מורה למוזיקה או ספר, שהפכו למבוקשים וקהל לקוחותיהם התרחב והתרבה - צפויים להידרש להיתר לשימוש חורג. הכל עניין של מידה ומידתיות והקריטריון המרכזי הוא קבלת קהל.

במסגרת בקשה להיתר לשימוש חורג, יכולים שכנים להביע התנגדותם המנומקת, וייתכן שההתנגדויות יובילו להטלת הגבלות על השימוש החורג או ימנעו בכלל מתן היתר. הוועדה המקומית רשאית להביא בחשבון, במסגרת שיקוליה, את השפעת מתן ההיתר על הסביבה הקרובה.

לפיכך, כדאי לדייר שמתכוון להפעיל עסק מדירתו, לבקש מלכתחילה את הסכמת השכנים, ובכך להימנע ממצב בו מי מהשכנים יזמין פקח עירוני לבדיקת קיומו של היתר ונקיטה בצעדים מתאימים. עסק, שמצריך היתר והחל לפעול ללא הגשת בקשה מתאימה, רשאי אמנם להגיש בקשה להיתר גם בדיעבד, אך סיכויי בקשתו בסיטואציה זו, קשים יותר עקב היעדר תום לב. כמו כן, סיכוייו להשיג את הסכמת השכנים קלושים יותר, בהשוואה למצב בו היה פונה מראש לשכניו.

אם מדובר בשוכר, מומלץ לוועד הבית או לבעל דירה לפנות תחילה למשכיר. בדרך כלל הסכם השכירות מגביל את השימושים של השוכר בנכס, וייתכן שהפעלת עסק מדירת מגורים תהווה גם הפרה יסודית של הסכם השכירות.

הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד שחל את האזרחי ויו"ר אחוזות החוף וכן מחבר "המדריך השלם לבית המשותף" שיצא לאור השבוע