מי יציל את העצים הוותיקים ממיזם הנדל"ן?

עץ האורן הוא מהמינים הבולטים בישראל: חלקו הניכר נשתל על ידי קק"ל לצורך ייעור המדינה, אך את רוב האורנים בארץ עוד שתלו הבריטים בתקופת המנדט. כאלה הם, כפי הנראה, גם 4 העצים השוכנים ברחוב חיל המשמר שבשכונת אפקה בצפון תל-אביב. אבל מה קורה כאשר דיירים חדשים אינם מעוניינים יותר בעצים הוותיקים? האם יש מי שאחראי על שימורם?

• לא רק קנסות: קמפיין נגד כריתה והשחתת עצים
• אושר: השחתתם עץ? שלמו 20 אלף שקל קנס
• מרכז ת"א: עץ בן 500 בחצר האחורית
  

מול סוגיה זו עומד כיום תושב השכונה, פרופ' אברהם קציר, לאחר שבינו ובין שכנו פרץ סכסוך שכנים בנוגע ל-4 עצי אורן הסמוכים זה לזה - שניים בשטחו של קציר, ושניים בשטחו של יזם הנדל"ן אייל גוהר. בעוד גוהר מבקש להוריד את זוג העצים שבשטחו כדי לפנות מקום להקמת בריכה בביתו הפרטי, קציר מעדיף לשמר את הקיים.

כדי ליישב את ההדורים נפגשו השכנים, ובנוכחות שני עורכי דין מטעמו של כל שכן קבעו לשמר את 4 העצים, ולהשאיר סביב כל עץ עיגול אדמה בקוטר של 5 מטרים. אולם לטענת קציר, אף שגוהר המשיך בעבודת החפירות בשטחו ושמר על מרחק סביר מהעצים, לאחר תקופה קצרה הוא הבחין כי יזם הנדל"ן מכניס לשטח ציוד הנדסי כבד ומוריד רצועת אדמה בקרבת העצים - בניגוד להסכם ביניהם.

בעקבות זאת ביקש קציר לזמן למקום שני גופים האחראים על שמירת עצים: נציג הסיירת הירוקה מטעם משרד החקלאות ופקיד היערות העירוני ממדור שפ"ע (שיפור פני העיר) ברשות המקומית. לדבריו, השניים התריעו בפני גוהר שלא להמשיך בעבודת העפר ליד העצים ללא אישור אגרונום מומחה.

עצי המריבה. מלחמת גרסאות?

מלחמת הגרסאות של האגרונומים

האגרונום נסים פינס שבחן את האזור כתב בדו"ח שהפיק כי "החפירה בצמוד לגזעי העצים והפגיעה בשורשים לא רק פגעה באיזון היחס שורש-נוף (היחס שבין השורש לצמרת - י.ש), וביכולת השורשים לספק מים לפי דרישת נוף הצמח - ומכאן לגרום לנבילתו האיטית ולמותו; אלא פוגעת גם ביציבות העצים (כל הארבעה - י.ש) והופכת את העצים לעצים מסוכנים העשויים להתהפך כל רגע, ולגרום לנזק רב לרכוש ואף לפגיעה בנפש".

בהמלצותיו כתב פינס כי יש להפסיק את כל העבודות ולחדשן רק באישור כתוב של פקיד היערות, ורק לאחר שיתמלאו כל סעיפי ההמלצות. המלצות אלה קוראות, בין היתר, לדילול הצמרות, עיגון כל עץ בשני כבלי פלדה בקוטר 12 מ"מ, כיסוי השורשים הפגועים באדמה נקייה והתקנת מערכת השקיה.

יום למחרת הגיע לשטח אגרונום מטעמו של גוהר. בדו"ח כתב האגרונום דני אלמליח כי אין סכנת קיום או נפילה לשני העצים שבשטחו של השכן פרופ' קציר, אך את העצים שבשטחו של היזם גוהר הוא ממליץ לכרות. במידה שלא יכרתו הוא גם חושב שיש לעגנם, אבל פוסק שלמסקנותיו אלה אין כל קשר לעבודות הבנייה הצמודות.

חלפו 5 ימים וקציר החליט לפנות בכתב למנהלי הגופים האחראים על שמירת העצים שנציגיהם ביקרו בשטח: חגי שניר, פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, ושמואל קצ'לניק, מנהל האגף לשיפור פני העיר בעיריית תל-אביב.

לדברי קציר, ממשרד החקלאות נמסר לו כי הם רק יכולים לחקור את הסוגיה, אך אין בכוחם להפסיק את העבודה, גם אם מדובר בפגיעה בעצים. באגף שימור פני העיר נאמר לקציר כי הם יכולים רק לבדוק אם נעשו חריגות בנייה, אך ככל שמדובר בחריגות בנייה הקשורות בשלום העצים - הכתובת היא משרד החקלאות.

אז על מי מוטלת האחריות?

"מדובר בסיפור קפקאי", אמר קציר ל-ynet, "כל גוף מטיל את האחריות על גוף אחר, ואף לא גוף אחד עושה מעשה להצלת העצים. ביררתי עם גורמים שונים בענף וגם אצל עו"ד, שאמרו לי כי כיום על כריתת עצים - משרד החקלאות רק נותן קנסות, ולא יותר מזה".

עוד אמר כי "הקנסות הן בסכום של פחות מ-10,000 שקל - מחיר אפסי ביחס לעלות המגרש והבית שייבנה עליו. גוהר יודע שאם אפנה לבית המשפט, ייווצר עיכוב נוסף והזמן כאן רק משחק לטובתו. זאת הסיבה שהוא מנסה לקבוע עובדות בשטח ולגרום להמתת העצים שבסופה יאלצו לכרותם".

בעקבות פניית ynet, הוציאה עיריית תל-אביב בשבוע שעבר מכתב לגוהר, בו היא דורשת ממנו להציג מפרט טכני שייעשה בליווי אגרונום, ובו מפורטים הצעדים שינקטו לשימור העצים. אם מפרט כזה לא יוצג בימים הקרובים, או אם במהלך העבודות בשטח תגלה העירייה כי קיימת סכנה כלשהי לעצים, הודיעה העירייה כי יהיה עליו להפסיק את העבודות.

ממשרד החקלאות נמסר: "האירוע הינו בחקירה על ידי הסיירת הירוקה, תימסר תגובה בנושא לאחר סיום תהליך החקירה. יש לציין שהסמכות לעצור בנייה הינה בידי הפיקוח על הבנייה של העירייה ובסמכות הוועדה המקומית, ואינה בסמכות משרד החקלאות או פקיד היערות".

גוהר לא היה מעוניין להגיב לידיעה.