המבקר: תעש זיהמה קרקע ומים, הרשויות לא פעלו
דו"ח מבקר המדינה מתאר כיצד במשך שנים הזהירו ברשויות מזיהום הקרקע של מפעלי תעש, אולם פעולות הטיהור לא בוצעו. בין היתר מצא המבקר כי חקלאי השקה הדרים במים מזוהמים בחומר מסוכן, שמקורו במפעל תעש באזור רחובות
האדמה מזוהמת, אבל המדינה לא ממהרת לטהר: הרשויות מתריעות מזיהום קרקע במפעלי תעש, הזיהום מתפשט ועלול לסכן את בריאות הציבור - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם אחר-הצהריים (יום ד') בפרק העוסק בהגנת הסביבה בתעשיות הביטחוניות. בין היתר מצא המבקר כי חקלאי השקה הדרים במים מזוהמים בחומר מסוכן, שמקורו במפעל תעש באזור רחובות.
כתבות נוספות על תעש בערוץ הכלכלה
המבקר בדק בין היתר את הפעולות לטיהור אתר תעש בחיפה. בדצמבר 2005 העביר גורם מקצועי לתעש הערכת מחיר לטיהור האתר, שהסתכמה ב-6.1 מיליון שקלים. שלושה חודשים לאחר מכן הודיעה ועדת הבטיחות של תעש כי "יש לטפל כמה שיותר מהר בטיהור האתר". בפגישה עם נציגי המשרד להגנת הסביבה נקבע כי יש למצוא מימון מתאים לטיהור האתר "ויפה שעה אחת קודם".
בספטמבר 2006 כתבה היועצת הכלכלית למערכת הביטחון כי לפי דברי תעש, האתר מהווה סיכון סביבתי. עברו כמעט שנתיים ובמאי 2008 פינתה תעש מהאתר חלק מהזיהום. עם זאת, האתר נותר מזוהם. ממסמכי משרד הביטחון עולה כי בשנים 2011-2009 שבה ועלתה במשרד ובתעש השאלה מי יהיה הגורם שיממן את הפינוי והטיהור של האתר.
בפברואר 2011, יותר מחמש שנים לאחר הצעת המחיר הראשונית שהתקבלה לטיהור האתר, דיווח גורם בכיר במשרד הביטחון למנכ"ל המשרד כי האתר מהווה, בין היתר, מפגע בטיחותי המחייב טיפול. הוא המליץ לסכם את סוגיית התקציב עם מנכ"ל תעש. מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אודי שני, כתב כי הוא "רשם בפניו את הנושא". עוד שבעה חודשים עברו והבכיר העלה שוב את הסוגיה ושוב שני הדגיש כי הוא "רשם בפניו את הנושא". המבקר העיר כי עד סיום הביקורת לא סיכם מנכ"ל משרד הביטחון את סוגיית מימון טיהור האתר.
לדברי המבקר, למרות שהאתר מהווה מפגע סביבתי, ולמרות התובנה הקיימת במשרד הביטחון, בתעש ובמשרד להגנת הסביבה בדבר הצורך לפנות בהקדם את האתר ולטהרו, במשך כמעט עשור סוגיית הפינוי והטיהור לא באה על פתרונה. נוכח הסכנות במצב הקיים, כתב המבקר, חיוני שהנהלת תעש ומשרד הביטחון יפעלו ללא דיחוי נוסף לטיהור האתר.
הזיהום מתפשט – וכמעט כולם מתעלמים
גם במתקן תעש באזור רמלה נמצא זיהום, שלא טוהר. המבקר העיר כי כבר ב-2005 מצאה רשות המים זיהום של פרכלורט, שלפי משרד הבריאות עלול לגרום למחלה בבלוטות התריס, בשני קידוחי מים הנמצאים ממערב לגבעון. לפי מסמך של מנהלת אגף המים, הגיע הזיהום סמוך לקידוחים להפקת מי שתייה של רחובות ושל מכון ויצמן למדע. קצב הזיהום מהיר ביותר, כיוון זרימתו היא ממזרח למערב, רוחבו 1.5 ק"מ והוא משתרע לאורך של 5.7 ק"מ, מגבעון ועד לקידוחים להפקת מים ממזרח לרחובות.
במשך שנים התקיימו פגישות ונשלחו מכתבים בין הגורמים המעורבים, כדי לערוך בדיקה שתבדוק את מידת מסוכנתו של הזיהום ותקבע את הצורך לטיפול בו. עוד בינואר 2007 קבעה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כי משרד האוצר יזמן בתוך חודש את הגורמים הרלוונטיים לדיון בנושא חלוקת העלויות הכספיות של הסקר. המבקר מצא כי הדיון לא התקיים כלל ולפי רשות המים, משרד האוצר בכלל לא התייחס לנאמר בפנייה.
כשראו ברשות המים כי איש לא פועל, הוצא ביוני 2008 מסמך שבו נכתב כי כיוון ש"האחריות היא עלינו" והזיהום באזור גבעון מתפשט, ונוכח חוסר היכולת של רשות המים להשיג את המימון הנדרש ולטפל במוקד הזיהום, החליט מנהל רשות המים להוציא צו לתיקון המעוות לתעש. בסופו של דבר ערכה רשות המים את הסקרים מתקציבה.
חודשיים לאחר מכן נערכה בדיקה נוספת, שממנה עלה כי בבדיקות מים שנערכו באזור רחובות נמצא שזיהום הפרכלורט שמקורו מגבעון ממשיך להתקדם. לפי המבקר, מסוף 2005 ועד סוף 2008 תעש לא עשתה כל פעילות ממשית לאיתור מקורות זיהום המים, להערכת היקפו ולקביעת גבולותיו ואילו רשות המים ניסתה בתקופה זו לאכוף על תעש פעילות שכזו, ללא הצלחה. המבקר הוסיף כי בתקופה זו התפשט הזיהום מערבה מגבעון לכיוון רחובות, תוך סיכון בריאותם של התושבים.
המבקר מותח ביקורת גם על המשרד להגנת הסביבה, שאחראי על איתור וטיפל בזיהומי קרקע, שקיבל כבר בדצמבר 2005 מידע על הזיהום שמקורו מגבעון וכי הקרקע שם מזוהמת, אך הוא לא פעל במשך יותר מחמש שנים לאיתור, לתיחום ולטיפול בזיהום הקרקע.
הדרים הושקו במים מזוהמים
משרד המבקר בדק גם את הטיפול של רשות מים, משרד הבריאות ומשרד החקלאות בעניין השימוש במים מזוהמים בפרכלורט מקידוחי לווין ולבונטין, ששימשו להשקיית תפוזים ואתרוגים.
כבר בדצמבר 2005 נמצא הזיהום ומנהלת אגף איכות מים כתבה למשרד הבריאות כי היא מבקש לקבל את עמדתו לגבי השימוש במי הקידוח "לגידול פירות למאכל". מכתב דומה נשלח למשרד החקלאות. משרד החקלאות המליץ לבדוק את ריכוז החומר בקרקע ובמשרד הבריאות כתבו בחוות הדעת כי "לא מומלץ להשתמש במי תהום מזוהמים מפרכלורט להשקיית יבולים, לצריכת בני אדם או בעלי חיים". בהמשך הודיע משרד הבריאות כי הוא ממליץ להפסיק את השימוש במים מקידוח לבונטין.
כמעט חצי שנה עברה ורק אז נשלח מכתב לשני החקלאים שהשתמשו במים מהקידוחים כי נוכח הזיהום יש "להימנע משימוש מהמים המופקים" מהקידוחים. במאי 2009 כתב אחד החקלאים שהוא הפסיק להשתמש באותם מים, אך כעבור כמה ימים הוא פנה למשרד הבריאות בבקשה להשתמש בהם שוב.
מדו"ח המבקר עולה כי רשות המים אישרה לבעל קידוח לבונטין להמשיך ולהפיק מים להשקיית תפוזים, דבר שלפי הדו"ח יש בו כדי לפגוע לכאורה בבריאות הציבור. המבקר העיר כי למרות שהיה ידוע כבר ב-2005 על הזיהום, נמשך השימוש במים מהקידוח להשקיית תפוזים.
המבקר העיר כי בהשתלשלות המאורעות בנושא שימוש במים מזוהמים בפרכלורט להשקיית הדרים יש לכאורה כדי לפגוע בבריאות הציבור. על כן, הוא כתב, יש להורות לאלתר על עצירת השימוש במים המזוהמים המופקים מקידוח לבונטין להשקייה חקלאית.
תגובות
מתעש נמסר בתגובה: "התעשייה הצבאית פועלת בסוגיית איכות הסביבה, בהתאם לתקנים מחמירים ביותר, הנהוגים בחברות ביטחוניות בעולם המערבי. זיהומים שנתגלו, מקורם בפעילות תעשייתית מלפני עשרות שנים. מאז החלה החקיקה והמודעות לאיכות הסביבה פועלת תעש בחזית הטכנולוגיה גם בתחום השמירה על הסביבה. בשנים האחרונות השקיעה תעש מאמצים ומשאבים רבים בסך של כ-150 מיליון שקל באמצעים ומתקנים להגנה על הסביבה.
"במהלך השנים האחרונות ביצע צוות מדענים בכיר עבודת סקר זיהומים במתחם תעש. כאמור, כיום - תעש פועלת מתוך שקיפות מלאה עם הרשויות הרלוונטיות - ותוך עמידה קפדנית בכל תקני האיכות".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "ככלל, כל נושא איכות הסביבה במתקני תעש אמור לקבל מענה בהסדר הכולל להפרטת תעש, לו שותפים משרדי ראש הממשלה, האוצר, הנהלת תעש, ההסתדרות ומערכת הביטחון. כל נושא הטיפול במקרקעין, בהיבטי איכות הסביבה, והעתקת המפעלים ממתחם תעש רמת השרון, מקבלים מענה בהצעת המחליטים להפרטת תעש, שתוגש לאישור הממשלה.
בנוגע למתחם ביבנה נמסר ממשרד הביטחון, כי "משרד הביטחון פועל מזה כ-3 שנים, בהשקעה של כ-25 מיליון שקל, לטיהור הקרקע, פינוי המפגעים העיליים, ואלו שהתגלו תוך כדי עבודה במתחם תעש יבנה. כמו כן, בוצעה פעילות להסדרת הגידור והשילוט סביב האתר. במקביל, מקיים משרד הביטחון עבודת מטה משותפת עם רשות מקרקעי ישראל, במטרה להסדיר סקירה וניקוי כולל של השטח".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "מי שהוביל את הטיפול בזיהום באתר גבעון הינו רשות המים ובניגוד לכתוב בדו"ח, לאורך תקופה זו המשרד פנה לרשות מספר פעמים על מנת לקדם את הטיפול. בימים אלה מקדם המשרד להגנת הסביבה את חוק הקרקעות המזוהמות המסדיר את כלל הטיפול בטיהור הקרקעות ונותן מענה כספי לעניין, בין היתר, על מנת למנוע מקרים דומים בעתיד".
ממשרד הבריאות נמסר: "למשרד הבריאות אין סמכות ואחריות בנושא איכות מים המיועדת לחקלאות. פקודת בריאות העם מסמיכה אותנו לקבוע תקנים לאיכות מי שתייה ולאיכויות שפכים וקולחים המיועדים לשימושים שונים.
"יחד עם זאת, הנושא נבחן על ידי שירות המזון הארצי והמחלקה לבריאות הסביבה ואנחנו מנחים את המשרדים האחראים לנושא - משרד החקלאות ורשות המים - שראוי שמים המשמשים להשקיית גידולים למאכל אדם יעמדו בתקני איכות מי שתייה (בשינויים הנדרשים, לדוגמא אין הגבלה על מליחות המים מבחינתנו). משרד הבריאות העביר הנחיה מפורשת לרשות המים. לנו אין סמכות להורות לחקלאי להפסיק להשתמש במים להשקיה".
עוד נמסר ממשרד הבריאות, כי "כלל לא ברור אם השקייה בפרכלורט מגיעה לפירות המושקים. אין בעולם תקן לפרכלורט במי שתייה, בוודאי לא במי השקיה. פרכלורט אינו חומר מסרטן. המשרד עשה את כל מה שבסמכותו לעשות - ואף מעבר לכך".
מרשות המים נמסר בתגובה: "רשות המים היא זו שגילתה את הזיהום באזור גבעון (כמו גם במקומות נוספים), והיא הגוף הרגולטורי היחיד הפועל מאז ועד היום לאיתור מוקדי הזיהום, הערכת הסיכונים, ביצוע החקירות המפורטות במי התהום ההכרחיות לקראת הכנת תכניות השיקום וביצוען.
"חשוב לציין כי האחריות הישירה והסמכות לאסור את השימוש במי הקידוח להשקיית הדרים היא של משרד הבריאות ולא של רשות המים, ולמרות זאת, בסמוך לגילוי הממצאים יידעה רשות המים (אז נציבות המים) את משרד הבריאות ואת משרד החקלאות בדבר הצורך בהמשך טיפולם בעניין. רשות המים לא הסתפקה בכך, אלה נתנה הוראות ספציפיות גם לבעלי הקידוחים והפנתה אותם לקבל מידע נוסף מאנשים ספציפיים במשרד הבריאות.
"הטיפול במקורות מים מזוהמים מצוי בסדר עדיפות גבוה מאוד ברשות המים, ומצריך תקציבים גדולים מאוד – שלא תמיד מוקצים ע"י הגורם האחראי על כך בשל אילוצים שונים. כיום רשות המים נמצאת בעיצומה של העבודה, הצפויה להסתיים על פי התכנון – בהנחה שיוסדר המימון הנדרש לכך – ב-2014".
בהכנת הידיעה השתתף יאיר חסון
לפנייה לכתב/ת 
