הקומדיות המוזיקליות הגדולות: לצחוק בקול רם
מועדון הסרט המופרע מציין חמישים מפגשים עם שיר, ריקוד ובדיחה - הצדעה חגיגית לקומדיות המוזיקליות, וגם קצת לעצמו. מ"האחים בלוז", ל"גבירתי הנאווה" ועד "חנות קטנה ומטריפה" - סרטים שיגרמו לכם לצחוק וגם לפזם ולפזז. מיוזיקל, לא כבד
מסתבר שהסיפור מאחורי הקומדיות הטובות בעולם לפעמים מצחיק לא פחות מהסרטים עצמם. ובכלל, לראות קומדיה בקולנוע זה לא כמו לצפות בה בבית, כי צחוק זה דבר מדבק (בעיקר כבשורה השלישית יושב מישהו עם צחוק חזק מדי שמתניע את השאר). אז הסרט שנבחר להקרנה לכבוד מפגש היובל בסינמטקים הוא "האחים בלוז" בעותק דיגיטלי חדש, והמפגש יעסוק בקומדיות מוזיקליות ומחזות הזמר המצחיקים בהיסטוריה.
זה נושא אדיר בהיקפו, ולא נצליח לסקור אותו אז נסתפק בלהאיר את הצד הקומי שלו עם כמה דוגמאות יוצאות דופן. אתם מוזמנים להשלים אותנו בטוקבקים. אבל לפני כן, הנה אתגר בשבילכם: נסו לצפות בטריילר של 'האחים בלוז' מבלי לזמזם או לזוז בכיסא לפי הקצב. ניפגש מיד אחר כך:
"האחים בלוז" נולד, כמו קומדיות מוזיקליות אחרות, בגלל אהבה אמיתית למוסיקה. ב-1973 נכנס לבר שבעלותו של הקומיקאי דן אקרויד בחור בן 24 לבוש מעיל עור. ג'ון בלושי היו שמו. רגע זה היה אהבה ממבט ראשון. הם שוחחו כל הלילה על קומדיה, כשברקע התנגן תקליט מהאוסף המוזיקלי הגדול של אקרויד, שהיה אנציקלופדיה לענייני בלוז. "תקליט נחמד", אמר בלושי "מה אנחנו שומעים?".
- "זה בלוז", ענה אקרויד.
- "אני לא כל כך שומע בלוז", הודה בלושי.
- ואז, אחרי ששתיקה השתררה, הסביר אקרויד: "ג'ון, אתה משיקגו".
שיקגו נחשבת למעצמת בלוז ובלושי התחיל לחקור את המוסיקה הזו, ומכיוון שהוא היה מסוג האנשים שהולכים עד הסוף בכל דבר, דירתו התמלאה במאות תקליטי בלוז. השניים יזמו הופעות בלוז בבר, ואהבתם למוזיקה הולידה את הרעיון ליצור קומדיה מוזיקלית שמצדיעה לסגנון זה ולזמרים הגדולים של התקופה.
באותו זמן זה נראה חלום בלתי אפשרי, אבל ב-1975 הם התקבלו לתכנית "סאטרדיי נייט לייב", והתכנית החלה לקרום עור וגידים. שנה אחר כך הם החלו להופיע כאחים בלוז במערכונים מוזיקליים בתכנית. את התנועות הבימתיות הם לקחו מהצמד סם ודייב שהעריצו, את הכובע מבלוזיסט בשם ג'ון לי הוקר, ואת המשקפיים ממערכון שבו שיחקו בתפקיד מאבטחים של נשיא ארצות הברית.
סם ודייב, האחים בלוז האמיתיים
בסרט שביים ג'ון לנדיס, משתתפים לצד אקרויד ובלושי ענקי הרית'ם-אנד-בלוז ארתה פרנקלין, ג'יימס בראון, ריי צ'ארלס ועוד. הוא מתאר את מסעם של אלווד וג'ייק בלוז במכונית הבלוזמוביל שלהם בנסיון לגייס כסף להצלת בית היתומים שבו גדלו. עם תקציב של עשרה מיליון דולר הפך הסרט לקאלט והרוויח 115 מיליון דולר. בין השאר הוא מחזיק בשיא של 103 מכוניות שנהרסו במהלך צילומי הסרט (השיא נשבר בסרט ההמשך "האחים בלוז 2000" - 104 מכוניות). עוד תואר משונה ניתן לו על ידי העיתון הרשמי של הוותיקן: "קלאסיקה קתולית ומוסרית".
כשהקולנוע למד לשיר
כדי להבין איך הקולנוע מפיק קומדיות פולחן מוזיקליות, הבה נחזור אחורה ונבדוק מאיפה הגיע המחזמר הראשון? למעשה הקולנוע למד לשיר לפני שלמד לדבר. זה קרה בסוף שנות ה-20. באותם ימים הסרטים האילמים הרוויחו כסף, וחברות שניסו להמציא שיטות להצמדת מוזיקה לסרט נחלו כשלון. ועדיין בהוליווד הסתובבו חברות סטארט-אפ עם המצאות שונות ומשונות שמטרתן להצמיד פסקול לתמונה.
אחת החברות האלה, ויטאפון, שעובדיה היו טכנאים מחברת הטלפונים בל, המציאו פטיפון שמתחבר למקרנת הקולנוע. ברגע שמנגנים את התקליט עם הסרט, השחקנים יכולים לדבר ולשיר. במשך ארבע שנים הסתובבו אנשי ויטאפון עם ההמצאה הזו ונדחו על ידי כל אולפני הקולנוע הגדולים. חברת האחים וורנר, שנחשבה אז לקטנה וכושלת, היתה האחרונה ברשימתם. להפתעתם, הוורנרים היו במצב כלכלי כל כך גרוע, שהיו מוכנים לנסות כל גימיק. הם קנו את המערכת ויצרו את סרט בשם "זמר הג'אז", המספר על בחור יהודי שבורח מביתו כדי להכנס לעסקי השעשועים.
הסרט מכיל כתוביות של סרט אילם אבל שולבו בו שבעה שירים (אחד מהם הוא תפילת "כל נדרי" מיום הכיפורים), ואפילו כמה שורות של טקסט מאולתר שלא היה כתוב בתסריט. המעמד היה כל כך מפחיד שסאם וורנר, האחראי על הפרויקט, התמוטט ומת 24 שעות לפני הבכורה. אפילו השחקן הראשי, אל ג'ולסון, לא האמין בהצלחת המיזם וסירב לקבל מניות בחברה במקום משכורת. לו היה מסכים, היה הופך למליונר בין לילה בגלל הסרט המצליח שהפך את החברה למעצמה.
המחזמר הראשון נולד. "זמר הג'אז"
פניקה החלה בהוליווד. קריירות של כוכבי ענק כמו באסטר קיטון החלו לדעוך מול המוני זמרים ורקדנים שהגיעו להוליווד. אמנם המערכת של ויטאפון לא עבדה כמו שצריך, וגרמה לטעויות רבות, אבל מה זה משנה? פתאום כולם רצו שירים בסרטים שלהם. ומה זה משנה עם קול אשה נשמע מפיו של גבר, או מחרוזת פנינים שנשמעות כצעדה צבאית כמו ב"שיר אשיר בגשם" מ-1952:
הקומדיות המוסיקליות של השנים הבאות הגיעו לשיא עם פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס. הם זכורים לא בגלל העלילות, הצילום או אפילו המוזיקה של הסרטים, אלא בזכות זוג הכוכבים, שסחפו את העולם בריקוד ובשירה שלהם, כמו ב"Top Hat" מ-1935:
גבירתי הזייפנית
בהתחלה הגימיק ניצח, סטים מוזיקליים מחורבנים הצליחו לעומת דרמות אילמות מצויינות. אבל במהלך שלושים השנים הבאות, הקהל נעשה מתוחכם ודרש עלילה טובה יותר לקומדיות המוזיקליות שלו, והקולנוע הלך לחפש את התשובות בתיאטרון. מחזות זמר רבים עובדו מהבמה לקולנוע, והשחקנים הוחלפו בכוכבים.
זה לא תמיד עבד, כמו בסיפור המשונה של "גברתי הנאווה": ג'ולי אנדרוז כיכבה בגרסה הבימתית של המחזמר, אבל מפיקי הקולנוע החליטו שהיא "מתוקה מדי" לתפקיד והחליטו לשבץ במקומה כוכבת מפורסמת יותר: אודרי הפבורן. אנדרוז מצדה נעלבה והשתלבה במחזמר קולנועי אחר של וולט דיסני,"מרי פופינס", בעוד שהפבורן התגלתה כאופציה בעייתית: היא לא זמרת טובה מספיק.
הפתרון ההפקתי שאולתר הוא לשכור את שירותי של הזמרת מרני ניקסון שהקליטה את כל קטעי השירה בסרט מלבד שיר אחד, ואלו הודבקו בדיעבד בהתאמה לשפתיה של הפבורן. עכשיו היה זה תורה של הכוכבת להיעלב. במשך שנים אחרי כן היא לא הסכימה לדבר עם ניקסון. בצדק? הנה הקלטה מקורית של שירת הפבורן ואתם תשפטו האם היתה ראויה להישאר בפסקול:
עוד 25 שנה חלפו, טעם הקהל השתנה, וגם מאגר ההצגות החל להתייבש. בשנות ה-80 וה-90 מחזות הזמר כמעט שנעלמו. למעט הסרטים המצויירים של דיסני, אנשים לא שרו ככה סתם באמצע הסרט. רבים היו בטוחים שהסרט המוזיקלי הקלאסי נעלם כמו ז'אנר המערבונים. אבל אז הגיעה המפהכה הקומית הגדולה של מחזות הזמר.
היטלר, זה להיט
אחד ממובילי המהפכה המוזיקלית הוא מל ברוקס, שחגג לפני חודש יום הולדת 87. מסתבר שפעם הוא היה בן 16, ובאותם ימים הוא עבד אצל מפיק שנהג לשכב עם נשים עשירות וזקנות כדי לממן את הפקת המחזות שלו - דמות שראוי להעלותה על המסך. ואכן, כך התחיל סרטו הראשון "המפיקים" (1967).
המפיק הנוכל ורואה החשבון שלו יוצאים לחפש את ההצגה הגרועה בעולם ומוצאים מחזמר בשם "האביב של היטלר", שמספר על אדולף היטלר ששר ורוקד מוקף נשים במדי אס.אס.
לתפקיד המחזאי הנאצי ליפקינד לוהק דסטין הופמן, אולם קצת לפני תחילת הצילומים הודיע לו השחקן שהוא הוזמן להיבחן לתפקיד בסרט "הבוגר", וביקש אישור לגשת לאודישן. ברוקס אמר: "בסדר. לך, תיבחן, תחזור", מתוך הנחה שהשחקן הצעיר לא ייתקבל. אבל הופמן כן הצליח באודישן, וברוקס נאלץ לגייס מחליף בדמותו של קנת' מארס (שישן בתחפושת נאצי בכל לילה כדי להיכנס לדמות). שיא הסרט הוא קטע מחזמר מסוגנן על פי כל חוקי הז'אנר, שמצדיע להיטלר. הסרט זיכה את ברוקס בפרס האוסקר לתסריט הטוב ביותר:
שנים אחר כך היה מי שהאיץ בברוקס להפוך את הסרט למחזמר בימתי שלם. אחרי הצקות חוזרות ונשנות הוא הלחין בעצמו את הסיפור לכדי מחזמר, והמחזמר הבימתי "המפיקים" עלה ב-2001 ושבר את כל השיאים כשזכה ב-12 פרסי טוני (האוסקר של מחזות הזמר), יותר מכל מיוזיקל אחר בהיסטוריה. השלב הבא היה להחזיר אותו למסך הגדול - הפעם בכיכובם של מתיו ברודריק ונת'ן ליין שהופיעו גם על הבמה, וויל פרל (בתפקיד הנאצי) ואומה טורמן:
שימו לב לשיטה החדשה: לוקחים סרט, מעבדים אותו למחזמר בימתי ומחזירים אותו לקולנוע כקומדיה. יש לכך כמה דוגמאות - כמו למשל "חנות קטנה ומטריפה":
1960 - סרט אימה זול בכיכובו של ג'ק ניקולסון
1982 - הסיפור מעובד למחזמר קומי ומצליח בברודווי.
1986 - הסיפור הופך שוב לסרט, הפעם מחזמר, כשהסוף משתנה לסוף טוב, כיאה לסרט הוליוודי.
הטריילר של "חנות קטנה ומטריפה" מ-1986
והנה דוגמה דומה של "היירספריי":
1988 - קומדיה, אבל עדיין לא מחזמר.
2002 - הופך למחזמר בימתי.
2007 - חוזר לקולנוע כמחזמר עם ג'ון טרבולטה (בתפקיד אשה), מישל פייפר וכריסטופר ווקן (על סט הצילומים, ב-4 בבוקר, ג'ון טרבולטה ביצע את "גריז לייטנינג" יחד עם אנשי ההפקה, 30 שנה אחרי).
הטריילר של "הייספריי" מ-2007
עד היום, מחזות זמר קומיים צומחים ממקומות מצחיקים באופן טבעי כמו "סאות'פארק - הסרט", וגם ממקומות לא צפויים כמו מחזמר מעריצים קומי על הארי פוטר, או הפרק מהסדרה "באפי קוטלת הערפדים". היוצר ג'וס ווידון החליט שבעונה השישית יהיה פרק מחזמר, ולמרות שמעולם לא כתב מוזיקה, נוצר פרק שלם מלא בשירים. התירוץ היה שד שהגיע לעיירה וגרם לכולם לרקוד ולשיר.
באפי והחברים פותחים פה ושרים בפרק "Once More With Feelings"
אם כן, הסרט המוזיקלי חזר! פשוט היום הוא הרבה יותר מצחיק.
אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה ב"מועדון הסרט המופרע " ברחבי הארץ. ביום ה', 25 ביולי, יוקדש האירוע בסינמטק חיפה לקומדיות מוזיקליות עם הקרנת הסרט "היירספריי". בשבת, 27 ביולי, יגיע האירוע לסינמטק תל אביב ולסינמטק ירושלים עם הקרנת "האחים בלוז". האירוע יגיע לסינמטק שדרות ביום ב', 12 באוגוסט, ולסינמטק ראש פינה ביום ו', 23 באוגוסט.
ערב "הצד המצחיק של הביטלס " יערך במזא"ה 9, תל אביב , עם הרצאה על הביטלס בקומדיה והקרנת הסרט "אימאג'ן - ג'ון לנון", ביום חמישי, 8 באוגוסט.
