להגיע לחיסכון: חלום או מציאות אפשרית
אם אינכם מצליחים לסגור את החודש וחושבים שלעולם לא תוכלו לחסוך, הכתבה הזו בשבילכם. מי שלא חוסך כעת, ייאלץ לקחת הלוואה בעשור הקרוב. לכן, גם אם אתם לא מצליחים לסגור את החודש, כדאי שתתחילו לחשוב על חיסכון - זה אולי נראה בלתי אפשרי, אך מדובר בסדר עדיפויות ובנכונות להשיג עתיד טוב יותר
לאורך כל השלבים השונים של חיינו, ניצבות בפנינו מטרות שדורשות חיסכון. החיים שלנו בנויים מעגלים של חיים, החל משלב רכישת ההשכלה ויציאה לעצמאות כלכלית, דרך שלב הקמת משפחה ועד שלבים של פרישה ושמירה על רמת ואיכות החיים לאחר הפרישה. על כן, כלכלנים פיתחו את תיאורית החיסכון לפי מעגל החיים. אך על אף שהמטרות ברורות ומוכרות לכולנו, בפועל, רובנו חוסכים פחות ממה שצריך - וחלק אפילו לא מצליח לחסוך כלל.
- משאל רחוב: האם הישראלים מצליחים לחסוך?
- חושבים קדימה: כך תחסכו כסף לעתיד
- לקריאת כתבות נוספות של גיל אורלי
- לכתבות נוספות בפרויקט "משפחה בצמיחה"
למה אנחנו מתקשים לחסוך?
כמו במקרים רבים, גם תיאורית החיסכון לפי מעגל החיים מתקשה לעמוד במבחן המציאות, ממספר סיבות. הסיבה הראשונה לקושי היא הצורך להתמודד עם 3 סוגי הוצאות: ההוצאות החודשיות השוטפות; ההוצאות הגדולות והחד פעמיות (דוגמת לידה, טיולים וחופשות, הוצאות קיץ, בר/בת מצווה, לימודים, גיוס לצבא, לימודים, חתונה וכו'); והוצאות צפויות שאיננו יודעים מתי יתרחשו (כדוגמת תקופות אבטלה או ירידה בשכר, צרכים בריאותיים, טיפולי שיניים ועוד).
בעודנו מתכננים את החסכונות שלנו, אנו מתייחסים במקרה הטוב לשני הסוגים הראשונים ושוכחים את האחרון, ובמקרה הפחות טוב מתייחסים רק להוצאה השוטפת.
עוד סיבה מרכזית לקושי לחסוך, היא שרובנו מתקשים להעריך איזה היקף חיסכון נדרש מאיתנו בכל שלב. חצי מיליון שקל בקרן הפנסיה נשמעים לנו כמו סכום עתק, כשבפועל אם זה הסכום שהצטבר לנו בתוכנית הפנסיה שלנו בגיל הפרישה - הוא מגדיר קצבה של עד 2,000-3,000 שקל לחודש בלבד (הסכום המדויק תלוי במשתנים רבים). כדי להבין כמה עלינו לחסוך, עלינו להכיר את העלויות העתידיות שיעמדו בפנינו, את אפשרויות הריבית וההשקעה ואת המחיר שיש לשלם כדי להגיע ליעד.
לצורך ההמחשה, נניח שלכיסוי הוצאות בר המצווה והאירועים הנלווים לאירוע של בננו, שכיום בן 6, נדרש ל-40 אלף שקל. אם נחסוך מדי חודש כ-550 שקל במשך 7 השנים הבאות, יעמוד לרשותנו סכום מספיק לכיסוי האירוע. לעומת זאת, אם לא ניערך מראש וניקח הלוואה, נחזיר סכום דומה לחודש במשך כ-9 שנים. כלומר, נשלם שנתיים יותר עקב הריבית.
סקרים רבים מראים שאנשים אינם מודעים לריביות שהם משלמים על המינוס או מקבלים על הפקדונות, וידע בהשקעות אינו נחלת הכלל. לכן לא מפתיע ששיעורי החיסכון בכל שלב בחיינו נמוכים ביחס לרצוי. הטיעון "אין לי במה לקצץ" נכון, כל עוד לא לקחנו הלוואות למימון הוצאות חריגות, שכן אז ממילא ניאלץ להחזיר החזר גבוה יותר מאשר זה שחסכנו.
בנוסף, הפיתויים שסובבים אותנו הופכים אף הם את החיסכון למשימה קשה. גם כשאנו מצליחים להעריך את הסכומים שנזדקק להם בכל שלב במעגל חיינו, בבואנו להחליט אם נקצה את הכסף לחסכון או לצריכה - הפיתוי עלול לנצח את ההיגיון.
אז איך בכל זאת נצליח לחסוך?
נשאלת השאלה איך זוג או משפחה ממוצעת יכולים להגיע לחיסכון, במציאות בה בקושי גומרים את החודש. אף שקיים קושי אובייקטיבי לחסוך, אחוז לא זניח ממעמד הביניים בכל זאת מצליח לשמור על חסכונות.
כאשר בוחנים את ההבדלים בין קבוצת החוסכים לבין אלו שאינם מצליחים לחסוך - מתגלים מספר הבדלים. ההבדל הבולט ביותר הוא ברמת תכנון ההוצאות. רוב האנשים שמצליחים לחסוך עושים זאת, משום שהם מקצים תחילה כסף לטובת החיסכון, באמצעות הוראת קבע או באמצעות ניהול תקציב שכולל סעיף מוגדר לחיסכון. באופן זה, הם מחויבים לחיסכון קבוע וידוע מראש - ולא מסתמכים על תקווה כי יישאר משהו לחיסכון בסוף החודש.
לאנשים שחוסכים יש בדרך כלל יעד מוגדר בזמן ובכסף. קל יותר לחסוך למטרות קונקרטיות מאשר לטובת הלא נודע, וכאשר יש מטרה ברורה ותחומה בזמן, דחיית הפיתויים הופכת פשוטה יותר. באופן כללי, לאנשים שחוסכים יש מודעות גבוהה יותר להבדל בין רמת חיים ואיכות חיים. הם יודעים שההקרבה לטובת חיסכון בטווח הקצר תאפשר להם להעלות את רמת חייהם בעתיד, מבלי לסכן את העתיד הכלכלי שלהם באמצעים, כדוגמת אשראי.
כדי להצליח להגיע למטרות, לא מספיק להקצות סכום חיסכון, אלא גם להפיק ממנו תשואה גבוהה. אנשים שחוסכים לטובת העתיד שלהם מבינים, כי השקעה נכונה של הכסף יכולה לקצר משמעותית את זמן החיסכון. לכן הם משתמשים באנשי מקצוע או לומדים בעצמם כיצד להשקיע.
לעומתם, מי שלא מצליח לחסוך, מצדיק את היעדר החיסכון שלו בריביות הנמוכות הניתנות בחסכונות הבנקאיים, או בתוכניות בעלות עמלות גבוהות ששוחקות את הרווחים. בפועל, כל אחוז תשואה או חיסכון בעמלה שווים עשרות ומאות אלפי שקלים בטווח הארוך.
ידע זה כוח
כדי להדגים עד כמה חשוב הידע, ניקח לדוגמא נושא שקרוב ללב כולנו בתקופת הקיץ - בחירת מזגן. עד לשנים האחרונות, רובנו בחרנו מזגן לפי מחיר או המלצות מחברים ומשפחה. עם השנים, יצרני המזגנים החלו להציג את דרגות היעילות של המזגנים ואת מקדמי החימום והקירור שלהם, והפכו את הבחירה למושכלת יותר.
השילוב בין הידע המוקדם שלנו, לייעוץ מקצועי שמטרתו להתאים את המזגן לחדר ולתנאים הסביבתיים השוררים בו, מבטיחים בחירה נכונה עבורנו.
גם במקרה של חיסכון, ככל שיהיה לנו יותר ידע זמין ואפשרויות השוואה בין אפיקי השקעה, וכן ייעוץ מקצועי שיוכל להתאים את ההשקעה לרמות הסיכון-סיכוי שמתאימות לנו, המוטיבציה שלנו לחסוך תגדל. המסקנה היא שכמעט כל משפחה יכולה להצליח לחסוך לטובת המטרות שלה, שכן מדובר בשילוב בין יצירת סדרי עדיפויות, התנהלות כלכלית נכונה, הגדרת מטרות ברורות ובחירת האפיקים הנכונים.
הודות לחקיקה שמחייבת את השכירים ומעסיקיהם להפריש הפרשות פנסיוניות, למרבית השכירים יש כיום סכום כלשהו ששמור בקרן פנסיה. המשמעות היא שחקיקה שנותנת תמריצים לחיסכון יכולה להעלות את שיעורי החיסכון בשיעור ניכר, ולסייע לנו להתגבר על הפיתויים.
האם בכלל אפשר לחסוך?
"אנחנו בכלל לא מצליחים לסגור את החודש, אז הוא מדבר איתנו על חיסכון?". המחשבה הזו עברה בראשם של מי שהגיע עד לפסקה זו. התשובה שלי היא שכל מי שאינו חוסך היום, יהיה חייב לקחת הלוואה בעשור הקרוב. לכן, גם אם אתם לא מצליחים לסגור את החודש, כדאי שתתחילו לחשוב על חיסכון.
לכאורה, לא הגיוני לחסוך כשיש אוברדרפט, משום שריבית החובה בבנק יקרה יותר. אך האוברדרפט נגרם מבעיה בניהול התקציב ובהצבת גבולות, והקצאת כסף מראש לחיסכון מקטינה את כמות הכסף הפנוי והלא מתוכנן, שיילך לכל הוצאה אחרת.
המעבר מחשיבת מינוס לחשיבת חיסכון אינו קל אך בהחלט אפשרי. במהלך השנים ראיתי אלפי משפחות שהצליחו לעשות את הסוויץ' המחשבתי הזה, לצאת ממעגל החובות ולעבור לחיסכון. התהליך לא קל ודורש הגדרת סדרי עדיפויות חדשים, וכן התנהלות מתוכננת עד רמת השקל, אך מאפשר להגשים את כל החלומות - מקניית בית ועד לטיול מסביב לעולם.
הדרך לחיסכון עוברת בסגירת החובות. בניהול תקציב מסודר, מפסיקים ליצור חובות חדשים, ותוך מספר חודשים היקף החזרי החובות וההלוואות קטן. כאשר סכומים אלו מתפנים, אנו מעבירים כ-70% מהם לטובת חיסכון, ואת היתר להעלאת רמת החיים. כך, עקב בצד אגודל, המשפחה מצליחה להתחיל לחסוך לקראת הגשמת היעדים הכלכליים שהציבה לעצמה.
ככל שהמשפחה מסובכת פחות בחובות, ויכולה לקחת יותר אפשרויות סיכוי-סיכון כלכלי, כך ביכולתה להגשים מטרות מהר יותר. כך, למשל, זוגות צעירים ללא ילדים יכולים להרשות לעצמם להקצות עד 40% מדי חודש לחיסכון, ובהשקעה נכונה תוך מספר שנים בודדות, להגיע להון עצמי סביר לרכישת דירה, גם אם אינם יכולים או רוצים להסתייע בהוריהם.
היעדר חיסכון הוא סכנה. לעומת זאת, לחיסכון לקראת העתיד יש יתרונות הישרדותיים ברורים והבטחה לרמת חיים גבוהה. חיסכון מגן עלינו בהתמודדות עם טלטלות כלכליות, כדוגמת פיטורין או עלייה בתוחלת החיים; מאפשר לנו להגשים חלומות מבלי לשלם עבורם ביוקר ובתוספת ריבית; ומסייע לנו להעלות את איכות ורמת החיים שלנו. אף שנראה לנו בלתי אפשרי לחסוך במצבנו, עלינו לזכור כי מדובר בהחלטה על סדרי עדיפויות - ובנכונות שלנו להשיג לעצמנו עתיד טוב יותר.
הכותב הוא מנחה סדנאות "סוד הכסף", הדרך שלך לחופש כלכלי ומנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים