כך בונים מנהרה של שמונה ק"מ מתחת לאיילון
עשרות אלפי נהגים נוסעים מדי יום בנתיבי איילון, ולא משערים שמתחת לפני הקרקע נחפרת מנהרה. איך מניחים צינור באורך כ-8.5 קילומטר מבלי שהציבור ירגיש כמעט, והאם זה אומר שבקרוב תהיה פה גם רכבת תחתית? ירדנו לעומק העניין
גם אתם מתקשים כבר להאמין שתזכו לנסוע ברכבת תחתית בתל אביב? מסתבר שניתן לבצע בלב גוש דן פרויקטים תת קרקעיים, בטכנולוגיות דומות לאלה המשמשות לחפירת מנהרות תחבורה ברחבי עולם - כשההבדל המרכזי הוא הקוטר.
בימים אלה מסתיימות העבודות להנחת הקטע האחרון של קו ביוב חדש מתחת לנתיבי איילון, שנמתח לאורך כ-8.5 קילומטר ומגיע לעומק של עד 30 מטר. כיצד נראית המנהרה הארוכה שמתחת לעיר הגדולה? התשובה בסרטון שלפניכם:
קו הביוב החדש מתחיל בפארק גני יהושע בצפון ומסתיים בתחנת שאיבה חדשה שהוקמה בפארק בגין בדרום. הקו, המכונה קו איילון, הוא אחד משלושה קווי הולכת שפכים מרכזיים בגוש דן (המערבי, המרכזי - איילון, והמזרחי) המעבירים בסופו של דבר את הביוב אל מכון הטיהור בראשון לציון (השפד"ן).
הצורך בהנחת הקו החדש התעורר בשל מצבם הרעוע של הצינורות הישנים, ובשל הצורך להתאים את המערכת לגידול האוכלוסיה הצפוי בשנים הקרובות. שדרוג המערכת ימנע גם הזרמת שפכים לים במקרים של תקלות או עבודות אחזקה.
כדי למנוע ככל שניתן הפרעה למרקם החיים במטרופולין שמעל, בוצעו העבודות באמצעות דחיקה תת קרקעית של צינורות בקוטר פנימי של 160 סנטימטר. הפרויקט חולק למקטעים, וביניהם נחפרו 16 פירים דרכם הורדו אל מתחת לפני הקרקע הצינורות ומכונת החפירה עצמה.
לדברי איתי ספיבק, מנהל הפרויקט מטעם חברת אלדד ספיבק, כיוון שהמנהרה עוברת כמעט כולה בתוך מי תהום, יצרו החופרים לחץ אוויר דחוס בקצה המנהרה בו מתבצעת באותה עת החפירה (חזית הכריה), שנועד לדחות את מי התהום המאיימים להציף אותה ובכך למנוע שקיעות בכבישים שמעל.
כדי לאפשר לעובדים להתגבר על הבדלי הלחץ בין חזית הכריה לסביבה החיצונית, הותקן בקצה המנהרה תא לחץ המדמה הפרש לחצים של צלילה לעומק של עד 30 מטר. לפני כל כניסה או יציאה ממכונת החפירה, נדרשו העובדים לשהות בתא הלחץ במשך כמה דקות, כדי לאזן את לחצי הגוף.
פרויקט הנחת קו הביוב מבוצע בידי חברת נתיבי איילון ואיגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה (איגודן). העבודות, שהחלו בשנת 2010, בוצעו בידי חברת זובלין הגרמנית ושטאנג הישראלית. חלקו הדרומי של הפרויקט בוצע בידי חברת אלקטרה תשתיות חופרי השרון וחברת Wuwa Bau – Max Boegl הגרמנית. ניהול הפרויקט בוצע בידי אלדד ספיבק, חברה להנדסה בע"מ.
לפנייה לכתב/ת 
