לא רק כימו: הטיפולים הביולוגיים החדשים לסרטן
בשנים האחרונות מתרבים טיפולים ממוקדים יותר לחולי סרטן. במסגרת שבוע זכויות החולה האונקולוגי ב-ynet, ד"ר אילה הוברט, מפרטת את טיפולים החדשים בתחום הריפוי האונקולוגי, מהם היתרונות והחסרונות שלהם ואיך נעשה תהליך האבחון
מטופל אונקולוגי? אולי מי מבני המשפחה שלך עובר בימים אלו טיפולים? התמודדות עם מחלת הסרטן היא קשה ומורכבת, פיזית ונפשית. לעיתים קרובות המטופלים אינם מודעים למכלול הזכויות הרפואיות והסוציאליות המגיעות להם.
'שבוע זכויות החולה האונקולוגי' של האגודה לזכויות החולה והאגודה למלחמה בסרטן שיצוין השבוע בערוץ הבריאות של ynetיסייע לכם לקבל מידע מקיף ועדכני ולמצות את הזכויות הנלוות לטיפול האונקולוגי.
במהלך השבוע ישודרו ראיונות ויתפרסמו כתבות על הזכות למידע רפואי ולטיפולים, חידושים בטיפול בסרטן, הזכויות בביטוח לאומי ובקופות החולים. הפעילות באדיבות חברות התרופות סאנופי ומרק סרונו.
הטיפולים הביולוגיים לטיפול במחלות הסרטן נמצאים בשנים האחרונות בחזית המחקר העולמי. קהילת האונקולוגים מחפשת כל העת את הטיפול המיטבי, היעיל והבטוח ביותר לחולים, זאת לצד פחות תופעות לוואי כדי לשמור גם על איכות חיי החולים.
עוד כתבות
- חולה סרטן? כל הזכויות הרפואיות המגיעות לך
האם הטיפולים הביולוגיים מחליפים כימותרפיה?
אנו, האונקולוגים, מודעים לחשיבותם של הטיפולים הכימותרפיים, אך איננו יכולים להגדירם כטיפול חכם. ככלל, תפקידה של הכימותרפיה לדכא את חלוקת התאים המהירה המאפיינת את מחלת הסרטן, אך היא אינה מבדילה בין רקמות בריאות לחולות. לכן גם איברים בהם חלוקת התאים היא מהירה אך לא סרטנית, עלולים להיפגע מהטיפול.
הטיפולים הביולוגים מהווים פריצת דרך של ממש מכיוון שהם מזהים מטרה ספציפית אשר נמצאת על הגידול עצמו או בסביבת הגידול כמו בכלי הדם המזינים אותו ותורמים להתפתחותו. בשונה מטיפול כימותרפי, הטיפול הביולוגי הוא סלקטיבי מאתר את התאים הממאירים ופועל נגדם ועל כן גם יעילותו הגבוהה ורעילותו הנמוכה.
- פורום חי בנושא זכויות החולה האונקולוגי - יום חמישי בשעה 15:00 - ניתן לשאול כבר
כימותרפיה, כאמור, עובדת נגד תאים הנמצאים בחלוקה, גידול ממאיר שקצב החלוקות בו איטי יושפע פחות מכימותרפיה, ובנוסף תאים הנמצאים בחלוקה בגוף הבריא, כמו תאי מח עצם או מערכת העיכול, יושפעו גם הם מהטיפול הכימי ויגרמו לתופעות לוואי כמו ירידה בספירות או שלשול.
ישנם מספר קבוצות של תרופות אלו העשויות מנוגדן חד שיבטי, המזהה כאמור את התא הגידולי על זיהוי קולטן הנמצא על התא הגידולי בכמות גדולה או את חומרי הצמיחה הנמצאים בסביבת התא הגידולי, והוא משתמש בהם לצרכיו כמו הצמחת כלי דם פתולוגים לכיוונו. הנוגדן נקשר אליהם ומפריע לפעילותם הלא רצויה.
סוג נוסף הוא מולקולות קטנות הנכנסות לתוך התא הגידולי וחוסמות בפנים מסלול אחד או מסלולים מרובים המביאים בסופו של דבר לעצירת הצמיחה הבלתי מבוקרת של הגידול.
יש תרופות ביולוגיות המחליפות טיפול כימותרפי, בעיקר אלו שיעילותן כטיפול בודד גבוהה מאוד. בחלק גדול מהתרופות יעילותן לבד לא מספיקה, אך שילוב שלהן עם כימותרפיה מעצימה את אפקט הטיפול משמעותית. היתרון בגישה זו היא העובדה כי הרעילות של הטיפולים הביולוגים נמוכה, וכך מצליחים ליצור פרוטוקולים יעילים מאוד תוך שמירה על איכות חיי החולה.
בחירת התרופה המתאימה ביותר לטיפול
אנו הרופאים מחוייבים בראש ובראשונה לבריאותו של החולה ולהחלמתו ואל לנו למנוע מידע על טיפול הרלוונטי לחולה, בגלל עלותו. עלינו לפרוש בפניו את כל האופציות הטיפוליות העומדות לרשותו ולשתף אותו בקבלת ההחלטות, שללא ספק הן מהחשובות שיעשה במהלך חייו.
כיום חולי סרטן חיים תקופה ארוכה עם המחלה, באיכות חיים טובה מבעבר. חשוב שמטופלים ידעו שהטיפול הראשון שהם מקבלים לא יהיה הטיפול היחיד, ובהמשך חייהם סביר להניח שיקבלו טיפולים נוספים ואחרים, במידה והמחלה תתקדם.
חשוב להדגיש שהטיפול הראשון עשוי להשפיע על אפשרויות עתידיות בדבר טיפולים אחרים (אלה הנקראים קווי טיפול שניים ושלישיים). כדאי שהרופא ישב עם המטופל ויפרוס בפניו את רצף הטיפול הצפוי לו תוך פירוט יתרונות וחסרונות.
מתי יינתן טיפול מותאם אישית?
לרוב, אדם המאובחן כחולה בסרטן יקשר את הטיפול במחלתו בשני טיפולים שכיחים: כימותרפיה והקרנות, אך החידוש המשמעותי בטיפול בחולי סרטן בעשור האחרון הוא ללא ספק הטיפול המותאם אישית, המתאפשר בזכות בדיקות גנטיות וניתן באמצעות תרופות ביולוגיות.
בעבר התייחסנו לגידול באופן כללי, בחנו את מקור הגידול ועל-פי זה הותאמה תוכנית טיפולים, כיום יודעים לזהות גנים הקשורים למחלות סרטן שונות ולהתאים להן טיפולים מותאמים אישית.
למעשה, הידיעה שלגידול סרטני יש מאפיינים ספציפיים ותכונות גנטיות ייחודיות, נותנת לנו היום אינדיקציה טובה לדעת האם אותו גידול יגיב לטיפול ביולוגי (כלומר יושפע ממנו) או לחילופין האם הוא עמיד בפניו.
טיפול מותאם אישית ניתן לאחר בדיקת מרקרים לזיהוי מוטציות בגנים ספציפיים לגידול, כגון: K-RAS במקרה של סרטן המעי הגס גרורתי, BRAF במקרה של מלנומה עם גרורות, HER2 במקרה של סרטן השד או EGFR ו-ALK במקרה של סרטן הריאות. הבדיקה הגנטית לזיהוי הגנים נעשית על רקמה מהגידול או הגרורה שהוסרה בניתוח.
גידולים סרטניים הניתנים למיפוי בעזרת בדיקה גנטית מהווים מעין קבוצה ייחודית. בגידולים אלה הטיפול יהיה ממוקד יותר, אחוז התגובה גבוה יותר והתאמת הטיפול הספציפי יחסוך מהחולה טיפול מיותר שלא יועיל לו.
ברגע שזוהה הגן הספציפי לגידול אנו קובעים את הפרוגנוזה ובהתאם לכך נכין תוכנית טיפולים. במקרים בהם האבחון נעשה בשלבים מוקדמים של המחלה, בזכות אותן תכונות גנטיות של הגידול ולפי איפיון של הגידול ומצבו של החולה, ניתן לשפר פרוגנוזה פחות טובה בעזרת טיפול נכון.
בנוסף, על סמך מאפייניו הייחודיים של הגידול, בשקלול עם מאפיינים קליניים ופתולוגיים, ניתן היום להחליט בצורה מדויקת יותר מהו הסיכון לחזרה ומהו הרווח היחסי מהטיפול.
חשוב כמובן לדעת שיש חשיבות מכרעת לבחירה של הטיפול במיוחד כאשר חולה מאובחן עם גרורות. בחירה מושכלת תנתב את כל הטיפולים הדרושים לשנים הקרובות.
בדיקות גנטיות: אינדיקציה לטיפול או מסייעות באבחון מוקדם?
עד השנים האחרונות נערכו בדיקות לאבחון באוכלוסיה הבריאה בהן חיפשו עדויות ו/או ממצאים המעידים על הימצאות גידול או תאים טרום-סרטניים, למשל בדיקת ממוגרפיה, דם סמוי, PAP.
ההבנה של העולם הגנטי היום מאפשרת לנו לזהות אוכלוסיה בסיכון עוד בטרם פרצה המחלה. אבחון גנטי מוקדם של היות אדם בסיכון לחלות בסרטן מאפשרת לאדם הבריא להחליט אם לעשות פעולות מניעתיות או להגביר את המעקב הרפואי ו'לתפוס' את המחלה בשלביה המוקדמים מאוד.
אחריותנו כרופאים, במקומות בהן עולה חשד שיש סיכוי למחלה תורשתית, היא להעלות את האופציה של בדיקות גנטיות לכל המשפחה.
כיום יש שני מודלים על-פיהם אנו פועלים על-מנת לזהות קבוצות בסיכון.
1. הראשון, קבוצות סיכון לחלות בסרטן השד - נשאיות של הגן BRAC1/2.
2. השני, קבוצות סיכון לחלות בסרטן המעי הגס - חולים בלינץ' סינדרום (HNPCC).
על-פי המודלים הללו, ברגע שמתעורר החשד של הרופא, לאחר בירור של ההיסטוריה המשפחתית (תחלואה בגיל צעיר, מספר חולים באותה משפחה וכדומה), הוא ימליץ לערוך בירור גנטי על-מנת לבדוק האם גם בני משפחה נוספים עלולים לחלות, כאשר בזכות החשיבות הרבה של בדיקות אלה הן כולן נכללות בסל הבריאות.
בשני המודלים מדובר במשפחות בהן הסיכוי לחלות בסרטן נאמד בכ- 80%.
אבחון וזיהוי של הגנים במשפחות אלה עשוי למנוע מהמטופלים תחלואה וסבל רב, שכן אם יתברר שהמטופל אכן נמצא בקבוצת הסיכון, ניתן להתחיל באבחון ולשקול טיפול מניעתי. כך למשל נשאיות זכאיות לבדיקות אבחון של השד ב- ,MRI ניתן לשקול כריתה מניעתית של השחלה ואולי גם של השד, בדיקות דם מסוימות, קולונוסקופיה בגיל צעיר.
הנגשת מידע רפואי לחולים ולבני משפחותיהם
מטופלים רבים המתבשרים שהם חלו בסרטן נוהגים לחפש מידע רחב ככל הניתן על מחלתם, שלביה, סיכויי ההחלמה ונתוני ההישרדות כמו גם על בדיקות, טיפולים ומרפאות.
אחריותנו כרופאים לעדכן את החולים בכל החידושים והנתונים, ובמקביל חולים המבקשים לקבל מידע נוסף מוטב שיעשו זאת באפיקי תקשורת מהימנים, כאלה שהמידע שבהם ניתן לקהל הרחב הוא מבוסס ולא מונע על-ידי אינטרסים זרים, כגון האתר והפורומים של האגודה למלחמה בסרטן.
הכותבת היא מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול, המרכז הרפאי 'הדסה', ירושלים 
לפנייה לכתב/ת 
