15 בדיקות שמבצע רופא משפחה - ומה משמעותן
מדוע לוחצים על הבטן, מה שומעים בסטטוסקופ ולמה הרופא ממשש את בית השחי? לבדיקה הגופנית הבסיסית אצל רופא המשפחה ערך רב בקביעת מצבו של המטופל ובזיהוי מחלות. כל השלבים שתעברו בביקור במרפאה - ומה החשיבות שלהם
מאז שנת 1816, אז המציא הצרפתי רנה לנק את הסטטוסקופ, הפכה הבדיקה הפיזיקלית, אותה בדיקה גופנית בסיסית אצל הרופא, לאחת מיסודות הרפואה.
באמצעות תשאול, לחיצות, האזנה וכמה פעולות פשוטות נוספות יכול הרופא לקבל מידע עצום ורב ערך על מצב בריאותו של המטופל, ולמעשה זו הבדיקה הראשונית הפותחת את המפגש איתו.
מה צריך לדעת לפני שמגיעים לרופא?
- אובחנתם כחולים? 7 שאלות שחייבים להציג לרופא
- בדיקות תקופתיות אצל הרופא: מה צריך ובאיזה גיל
- בלי לראות רופא: כל חידושי האינטרנט של קופה"ח
אין הנחיות מדויקות לתדירות שבה יש לבצע בדיקה כללית אצל הרופא, אולם נהוג לבצע בדיקה גופנית אצל ילדים עד גיל ההתבגרות בכל ביקור במרפאה. אצל מבוגרים יותר נהוג לבצע את הבדיקה לפני מתן אישור לביצוע מבחן נהיגה מעשי, לפני הגיוס לצה"ל, בפגישה עם רופא משפחה חדש שאינו מכיר את המטופל ומגיל 40 בכל חמש שנים לפחות.
מובן שהבדיקה נדרשת בכל תלונה של החולה על תסמינים כלשהם או על הידרדרות במצבו הבריאותי.
אז מה בדיוק שומע הרופא, למה ממששים את הבטן ואיך מאתרים מחלות? הנה סקירה של הבדיקה הגופנית הכללית על כל מרכיביה:
1. מדדים חיוניים
בשלב זה בודק הרופא את לחץ הדם, את הדופק, את רוויון החמצן בדם (סטורציה) באמצעות קורא אופטי המתחבר לאצבע, את קצב הנשימות לדקה ואת חום הגוף. בדיקות אלה נותנות תמונת מצב מיידית וראשונית על המערכת הקרדיוווסקולרית הכוללת את תפקוד הלב, הריאות וכלי הדם.
בדיקה זו מאפשרת לרופא לקבוע, בין היתר, עד כמה החולה שלפניו יציב או שמא דובר במקרה חירום רפואי הדורש טיפול מיידי.
2. תשאול רפואי (אנמנזה)
שלב זה הוא אחד החשובים ביותר בבדיקה, ובו מנסה הרופא להתחקות אחר מצבו הרפואי של המטופל, מחלות רקע שמהן הוא סובל, בדיקות, טיפולים ואשפוזים בעבר.
אחד הנתונים החשובים הוא התרופות שנוטל המטופל ומינונן. ניתן ללמוד הרבה על בעיותיו של המטופל ועד כמה מצבו מאוזן. למשל, נטילת תרופה מסוימת במינון גבוה מאוד מעידה על חומרת המחלה.
3. מבט כללי
הרופא בוחן את מראהו הכללי של המטופל. כבר ממבט ראשון ניתן להבחין בתגובות החולה, ברזון, בהשמנת יתר, במצב העור, בפריחות, בחבלות, בשטפי דם, בנגעים, בהפרשות, בהפרעות תנועה, בחולשה ועוד.
4. האזנה ללב בסטטוסקופ
הרופא מאזין לקולות הלב ובוחן אם קצב הלב סדיר, אם נשמעות אוושות או קולות לב נוספים. ההאזנה מתבצעת במספר נקודות קבועות.
בתוך כך, יכול הרופא להאזין גם מעל לעורקים שונים ולבחון אם קיימת בעיה בזרימת הדם שם.
5. האזנה לריאות בסטטוסקופ
הרופא בוחן אם הנשימה תקינה וסימטרית מעל הריאה הימנית והשמאלית, או שקיימים קולות ובהם חרחורים או צפצופים.
6. בדיקת ריאות
לאחר ההאזנה לריאות באמצעות סטטוסקופ ניתן לנקוש קלות באצבעות מעל הגב, ולבחון אם קיימת עמימות העלולה להעיד על דלקת ריאות או פגיעה באחת הריאות.
כמו כן, ניתן לבקש מהנבדק לדבר ולבחון את חזרת הקול (המורגש כרעד מעל הגב) ואם הוא סימטרי או לא.
7. בדיקת בטן
באמצעות לחיצה על כמה אזורים בבטן ניתן לבחון אם הבטן רכה ואינה רגישה, אם קיימת רגישות מעל אזורים מסוימים כמו הכבד וכיס המרה או האזור שמעל התוספתן (הנקרא נקודת מקברני) ואם קיימת הגדלה של איברים פנימיים או סימנים חשודים נוספים בחלל הבטן.
8. האזנה למעיים בסטטוסקופ
הרופא מניח את הסטטוסקופ מעל מרכז הבטן ומאזין לקולות המעיים (פריסטלטיקה). קולות מוגברים, המכונים גם "ניע ער", יכולים להעיד על מגוון מצבים כמו זיהום במעיים ושלשולים. קולות איטייים, הנשמעים בתדירות של דקה ויותר, מעידים על ניע איטי ועל התרוקנות איטית של המעיים המובילה גם לעצירות או לחסימה.
9. בדיקת בלוטות לימפה
קיימות מאות בלוטות לימפה הפזורות ברחבי הגוף. מדובר במעין "פח אשפה" שדרכו מסלקת מערכת החיסון מזהמים. לעתים, בלוטות לימפה מסוימות מוגדלות גם במחלות כרוניות קשות.
בבדיקת הרופא הכללית נבדקות מספר "תחנות" שבהן מצויים צברי בלוטות לימפה מרכזיים, כמו מאחורי אפרכסות האוזניים, מתחת ללסת, מעל הכתפיים, מתחת לבית השחי ובמפשעה.
10. בחינת העור
בחינה מדוקדקת של העור תגלה אם קיימים נגעים חשודים, עדות לחבלות, שטפי דם, צלקות או נשירת שיער. כל ממצא חשוד עלול לרמוז על מחלות מסוימות, בעיות תזונה או חלילה התעללות.
גם בדיקה של הציפורניים מעידה על המצב התזונתי של המטופל ועל מחלות אפשריות שונות.
11. בדיקת אוזניים
בשלב זה ייטול הרופא מכשיר הקרוי אוטוסקופ, יחדיר אותו לאוזן בעדינות ויבחן את התעלה החיצונית לאיתור אדמומיות, נגעים או הפרשות, ויביט בעיקר על עור התוף, שלמותו, מרקמו התקין, הברק המוחזר ממנו ושקיפותו.
פעמים רבות עור תוף בולט, עכור או אדום לצד כאב בזמן הבדיקה מעיד על דלקת אוזניים תיכונה המצריכה אנטיביוטיקה.
12. בדיקת הלוע
הרופא בוחן את חלל הפה: נגעים אפשריים כמו אפטות; צורה, צבע וברק תקינים של הלשון (חיפוי לבן עלול לסמל פטרת, בעוד שלשון הדומה לתות שדה עשויה לסמן מחלות ויראליות שונות או תסמונת נדירה בשם קווסאקי), לחות רירית הפה העשויה להעיד על התייבשות; ושקדים. הגדלה של השקדים, לצד אודם ונקודות לבנות, מעידה על דלקת גרון, לרוב מחיידק הסטרפטוקוק.
13. בדיקת עיניים
כאן בודק הרופא את תנועות העיניים, את הלחמית (האזור הלבן בעין), את שלמות גלגל העין ובנוסף את מיקוד הראייה.
באמצעות אופתלמוסקופ ניתן לבדוק גם את רפלקס האור האדום בתינוקות: הרפלקס אמור לבצע החזר אור אדום, ממש כמו בתמונות עם הבזק. בהיעדר החזר האור האדום, קיים חשש לבעיות עיניים שונות הדורשות בדיקה.
אופתלמוסקופ מאפשר גם לבצע, לאלה המיומנים בכך, בדיקה של קרקעית העין.
14. בדיקה אורתופדית
בבדיקה זו בוחן הרופא את ההליכה, העמידה, הישיבה, תנועות מפרקי הידיים, האצבעות, הזרועות, הרגליים וכפות הרגליים. הבדיקה מגלה גם חולשת שרירים ועשויה להעיד על מחסור תזונתי, התעללות, פגיעות או מחלות שמהן סובל המטופל.
15. בדיקה נוירולוגית
בדיקה זו לרוב חותמת את הבדיקה הגופנית, ובה נבחנים התפקוד המוחי ועצבי הגוף. מדובר בבדיקה ארוכה ומקיפה בעלת ערך רב.
לפנייה לכתב/ת 
