שש נפשות בשני אוהלים: "רק עוד מספר למדינה"
בני משפחת שבי, ובכללם האב החולה בסרטן, צברו חובות ופונו מדירתם. "אין צדק במדינה", אמרו במשפחה שעברה להתגורר בגן ציבורי. בארגונים החברתיים טוענים כי המקרה מאפיין את מצבו העגום של הדיור הציבורי: "מודל הסיוע בשכר דירה - כישלון מהדהד". משרד השיכון: "הוצעו למשפחה 8 דירות והם סירבו"
"עבור מדינת ישראל ומשרד השיכון אנחנו רק עוד מספר, הם לא רואים אותנו ממטר ומבחינתם אנחנו יכולים להמשיך לגור ברחוב לנצח", כך מאשימה סימה שבי (46), שפונתה עם שאר בני משפחתה מדירה שכורה בפתח תקווה. אנשי ההוצאה לפועל פינו את סימה, בעלה יואב החולה בסרטן ואת ארבעת ילדיהם לאחר שהמשפחה צברה חובות לבעל הדירה. שניים מהילדים נושאים תעודת עיוור וסובלים מעיכוב התפתחותי. "אין צדק במדינה הזאת", אומרת סימה בייאוש. מנגד, במשרד השיכון אומרים כי המשפחה סירבה לקבל שמונה דירות שהוצעו לה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
הפלסטינים: קיבלנו מכתב ערבויות מהאמריקנים
המוטיבציה לשירות קרבי ירדה בשנה האחרונה
"הם לא רואים אותנו ממטר". בני משפחת שבי במעונם הנוכחי(צילום: עידו ארז)
מאז פינוים ישנים בני המשפחה בשני אוהלים קטנים שהקימו בגן ציבורי בשכונת שעריה בעיר. התנאים במקום קשים ואינם מותאמים לילדים. "שכנים עוזרים לנו באוכל ובמקלחות, אנחנו מנסים לשרוד ולדאוג לעצמנו ולילדים, אבל אלו לא חיים", תיארה סימה את החיים תחת כיפת השמים. "באחד הלילות הממטרות הופעלו ב-2:30, הבגדים והמזרנים נספגו במים, לא ישנו כל אותו הלילה".
ההיסטוריה של משפחת שבי רצופת קשיים ומצוקה כלכלית חריפה. יואב, אבי המשפחה, השתחרר מהכלא לפני 16 שנה ולקה בהתקף לב ב-2008. בהמשך הוא חלה בלוקמיה ופעמיים בשבוע הוא מקבל טיפולים כימותרפיים. סימה עצמה חולת אסתמה ומוכרת כנכה בשיעור של 65 אחוז. בני הזוג אינם עובדים ומתקיימים מסיוע בשכר דירה ממשרד השיכון ומקצבת הנכות של סימה מהביטוח הלאומי.
"הבגדים והמזרנים נספגו במים". סימה שבי(צילום: עידו ארז)
באמצעות הקצבה מממנים בני הזוג מכשור ראייה מיוחד לילדים שעלותו גבוהה. "אנחנו מנסים להסתדר עם כל מה שאלוהים זורק עלינו, אבל לא מצליחים להתמודד עם המדינה", אומרת סימה. מאז שנת 2000 מוכרת המשפחה כזכאית לקבלת דיור ציבורי וכעת היא נמצאת ברשימת ההמתנה בפתח תקווה של החברה המשכנת "חלד".
לפי תקנות משרד השיכון, עד לקבלת דירה מקבלת המשפחה סיוע בשכר דירה, שנע בשנים האחרונות בין 900 ל-1,600 שקלים בחודש. בשנה שעברה, בהתאם לשינוי שיזם שר השיכון הקודם אריאל אטיאס, הסיוע בשכר דירה למשפחת שבי ולעוד כ-2,400 המשפחות הנוספות שממתינות זה שנים לקבלת דירה בדיור הציבורי עלה ל-3,000 שקל. אולם בינתיים המשפחה צברה חובות לשכירות ולבנקים וחשבונות בני הזוג מעוקלים.
"פעם שנייה נזרקים לרחוב"
"הסיוע לא מספיק, החובות הורגים אותנו, זו פעם שנייה שאנחנו נזרקים לרחוב מדירה שכורה מאחר שבעלי בתים לא מוכנים להשכיר לנו דירה בלי ערבויות ובלי צ'ק ביטחון, ובעיקר לאור המצב הכלכלי שלנו", אומרת סימה. בשנים האחרונות הוצעו לבני המשפחה כמה דירות, אך לדברי סימה הן היו ממוקמות בקומות גבוהות. "לא יכולנו לקבל את הדירות האלו, הילדים לא מסוגלים לעלות במדרגות. אנחנו זקוקים לדירה בקומת קרקע ולא לסיוע בשכר דירה שאיש לא מוכן להשכיר לנו".הסיפור הפרטי של משפחת שבי מתרחש על רקע ויכוח חריף בין הארגונים החברתיים לממשלה סביב הרפורמה שמתכננים משרדי האוצר והשיכון במערך הדיור הציבורי הקורס. לפי דו"חות של מבקר המדינה והכנסת, מערך הדיור הציבורי סובל ממחסור באלפי דירות לזכאים, תחזוקה לקויה של חלק מהדירות וקריטריונים נוקשים המותירים אלפי משפחות עניות מחוץ למעגל קבלת הדירה והסיוע בשכר דירה.
"המשפחה לא מסוגלת לממש סיוע שהיא מקבלת ממשרד השיכון"(צילום: עידו ארז)
קבינט הדיור הלאומי קבע בחודש שעבר כי "חוק הדיור הציבורי" שהוקפא במשך 15 שנה על-ידי משרד האוצר, ייכנס שוב לתוקפו באמצעות חוק ההסדרים. לפי החוק המקורי, שיזם ב-1998 ח"כ לשעבר רן כהן, כ-65 אלף דיירי הדיור הציבורי יוכלו לרכוש את הדירות שבהן הם מתגוררים בהנחה של 90-50 אחוז. הכסף שייאסף ממכירת הדירות ישמש לרכישת דירות לזכאים חדשים.
בניגוד למטרות החוק המקוריות, דו"ח של מבקר המדינה מצא שכ-2.5 מיליארד שקלים מכספי דירות שנמכרו במבצעים נקודתיים במסגרת החוק שימשו למטרות אחרות. כעת, במסגרת ההחלטה לחדש את החוק, מבקשים באוצר ובשיכון לעבור ממודל של מתן דירות לזכאים לשיטה של סיוע בשכר דירה. הכסף שיצטבר ממכירת הדירות, אומרים בשני המשרדים, יעבור לקרן מיוחדת שתממן מלבד תחזוקת הדירות ורכישה מועטה של דירות חדשות, גם סיוע מוגדל לזכאים.
סימה ויואב שבי. "מודל הסיוע בשכר דירה הוא כישלון מהדהד"(צילום: עידו ארז)
הסיוע המדובר יהיה בגובה של 4,000 שקלים בחודש, לעומת 3,000 שקלים כיום וזאת בזמן שמאגר הדיור הציבורי ילך ויצטמצם. במשרד השיכון אומרים כי השינוי יאפשר לסייע למשפחות רבות יותר בצורה טובה ויתרום למובילות חברתית, אך בארגונים החברתיים מתעקשים שהמשמעות היא למעשה חיסול של מערך הדיור הציבורי בישראל והזנחה של השכבות המוחלשות.
"המקרה העגום של משפחת שבי מאפשר לנו לראות כיצד ייראה העתיד שמשרדי השיכון והאוצר מתכננים עבור השכבות המוחלשות בישראל. הוא מדגים מדוע מודל הסיוע בשכר דירה הוא כישלון מהדהד ומדוע הוא אינו יכול להוות תחליף לבנייה ותחזוק של מאגר דיור ציבורי איכותי", אומרת רונה מורן, פעילת צוות "דיור ציבורי" המסייע למשפחה. "משפחת שבי, כמו משפחות רבות שאנו פוגשים, אינה מסוגלת לממש את הסיוע שהיא מקבלת ממשרד השיכון בשוק הדיור הפרוע של ישראל 2013".
משרד השיכון: "הם רצו יותר מכיור אחד"
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה כי "מאז חודש מאי בני המשפחה לא מממשים את הסיוע משיקוליהם האישיים. לאורך השנים הוצעו להם שמונה הצעות לדירות תקניות והם סירבו לכל ההצעות שהוצעו להם משיקוליהם האישיים (גם מהסיבה שדרשו לקבל הצעות באזורים דתיים בלבד ומסיבות שונות אחרות). עוד נציין כי בעבר הסכימו לקבלת דירה מסוימת. הדירה שופצה עבורם ולאחר השיפוץ ובמעמד האכלוס סירבו לקבל את הדירה (לטענתם מכיוון שלא היו במטבח שני כיורים)".עוד נמסר ממשרד הבינוי והשיכון כי "נציין כי אף על פי שהמשפחה סירבה לכל דירה שהוצעה לה במשך השנים, לא ביטל משרדנו את זכאותם לסיוע מוגדל כממתינים וזאת לפנים משורת הדין. בעניין אי יכולתם לשכור דירה בשוק החופשי, כפי שאנו נוהגים במקרים הנדרשים לכך בתקופה האחרונה, משרדנו מוכן לצייד את הזכאים במכתב המעיד על זכאותם לקבלת הסכום החודשי מהמשרד".
לפנייה לכתב/ת 
"אין צדק במדינה הזאת". סימה ויואב שבי
צילום: עידו ארז
מומלצים
