גרים במרכז העיר וסובלים מרעש: יש מה לעשות?

מרכזי הערים לרוב שוקקי חיים, ומי שמתגורר בסמוך להם נהנה מיתרונות רבים. אך לעתים המחיר שמשלמים הדיירים בבתים הסמוכים למרכזים אלו גבוה - כאשר הם נאלצים לסבול תדיר ממטרדי רעש שעלולים להפוך את המנוחה בבית לבלתי אפשרית.

כתבות נוספות במדור שכנים שכנים :

• גינת משחקים בחצר: איכות חיים או כאב ראש?
• מדורת השבט: מותר לעשות קומזיץ ליד הבית?
• השכן עשה מנגל בחצר? תיאלצו לסבול בשקט
  

בפנייה שהגיעה ל-ynet באמצעות הדואר האדום טען תושב ירושלים, המתגורר בסמיכות לאחת מתחנות הרכבת הקלה, כי הרמקולים המותקנים בתחנה מטרידים את מנוחתו ואת מנוחת משפחתו, ומהווים הפרעה משמעותית לאיכות חייו. עוד נטען כי הרשות המקומית אינה מסייעת בנושא.

נשאלת השאלה כיצד ניתן להתמודד עם המצב: האם יש דרך לגרום לרשות המקומית לפעול בנושא, או שמא אותה משפחה שגרה בסמוך לתחנת הרכבת הקלה, תיאלץ להמשיך לסבול מהרעש, או לחילופין להעתיק את מקום מגוריה? פסיקות לא מעטות עסקו בעניינים דומים, ובתי המשפט נתנו, מצד אחד, משקל לחשיבות הקיום של המרחב הציבורי; ומאידך, לא זנחו את זכויות הפרט של הדיירים.

מה אומר החוק?

החוק למניעת מפגעים מורה כי לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע, או עשוי להפריע, לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ושבים. במילה אדם, הכוונה גם תאגידים וגם לרשויות המקומיות.

למעשה, החוק קובע שני קריטריונים מצטברים להגדרת "רעש": האחד אובייקטיבי, לפיו על הרעש להיות חזק או בלתי סביר; והשני סובייקטיבי, לפיו על הרעש להפריע או עלול להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום או לעוברים ולשבים.

בהתאם להוראת החוק, באות התקנות ומורות כי חל איסור לגרום לרעש באזור מגורים, גם רעש שאינו בגדר רעש בלתי סביר, בשעות המנוחה - בין 14:00-16:00 בצהריים ומשעה 23:00 בלילה ועד לשעה 07:00 בבוקר למחרת. בשאר שעות היום, מפרטות התקנות את עוצמת הרעש המותר, אשר חריגה ממנו מהווה רעש בלתי סביר. הוראות החוק והתקנות חלות הן על המדינה והן על כל רשות אחרת, למעט רשויות המצויות במתחם עיסוק ביטחוני.

בהתאם לאמור, בתביעות שהוגשו על ידי תושבים המתגוררים בסמוך לאתרים ציבוריים, בהם נוהגת הרשות המקומית לערוך אירועים, בחן בית המשפט אם הפעילות והאירועים גורמים ו/או מהווים מטרד לגרים בסמוך, ואם הפעילות גורמת להפרעות בהתאם לחוק למניעת מפגעים.

כאשר הסתבר שטענת הדיירים מוצדקת וכי המופעים והאירועים מהווים מטרד אמיתי בביתם, בחן בית המשפט פתרונות שיאפשרו, מצד אחד, את קיום האירועים, תוך שמירה על זכויות הגרים בסמוך. במקרים מסוימים הגביל בית המשפט את מספר האירועים אותם יכולה לקיים הרשות המקומית במשך שנה אחת. במקרים אחרים, הנחה בית המשפט כי ייעשה שימוש ברמקולים ממוקדים, שיותקנו באופן בו הקול הבוקע מהם יהיה לכיוון האירוע, בפיזור מוגבל לכיוון הבתים הסמוכים.

הכל תלוי באיזון

לעניין עסקים אחרים שהרשות המקומית אינה קשורה להפעלתם, ואשר ממקום העסק בוקע רעש בניגוד לתקנות, ניתן כמובן לפנות לבית המשפט למניעת המפגע. יחד עם זאת, יש לזכור שגם לרשות המקומית קיימת אפשרות לפעול למניעת המטרד (הרעש), וזאת באמצעות חוק רישוי עסקים.

בהתאם לפסיקה, מאחר שאחת מתכליות חוק רישוי עסקים היא הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים, הרי כל רישיון על פי חוק רישוי עסקים המוענק על ידי הרשות המקומית, יראוהו כאילו הוא מותנה בקיום הוראות החוק למניעת מטרדים. לפיכך, בבואה של הרשות להעניק ו/או לחדש רישיון עסק, עליה לשקול את נושא המטרד הנגרם על ידי העסק לסובבים אותו ו/או הגרים בסמוך לו.

ולעניינו: ככל שהרשות המקומית אינה מסייעת בפתרון העניין, ככל הנראה לא תהיה כל ברירה לתושבים המתגוררים בסמוך לתחנת הרכבת הקלה אלא לפנות לבית המשפט - כדי שיבדוק את עוצמת ההפרעה ואת משך ההפרעה. ככל שההפרעה עולה על המותר, בית המשפט ינסה למצוא את האיזון.

האיזון יכול להגיע על ידי הוראה לשימוש במספר רב יותר של רמקולים וברמקולים ממוקדים, אשר פיזורם בשטח התחנה ימנע את הצורך לשימוש בעוצמות גבוהות המהוות הפרעה ומטרד לשכנים; או כל פיתרון אחר שיאפשר לשלב בין שגרת החיים במרחב הציבורי לבין שמירה על זכויות הגרים בסמוך.

בכל מקרה, לפני פנייה לבית המשפט מומלץ שתושבי האזור יתאגדו ויקיימו פגישה עם הנהלת הרכבת הקלה (אולי בחסות העירייה), על מנת לנסות ולמצוא פתרון שיספק את כל הצדדים.