איך נלחמים בתאונות דרכים? בעזרת אינטואיציה

איך נלחם משרד התחבורה בתאונות דרכים? בלי מחקרים, אבל עם אינטואיציה. טענה זו עולה בהחלטה שפרסם בית המשפט לתעבורה בירושלים, בעניין פסילות רישיון שמשית המשרד על נהגים המבצעים מספר גבוה יחסית של עבירות תנועה. על-פי בכיר במשרד התחבורה, שהעיד בבית המשפט, אין כיום מחקרים המוכיחים כי נהגים שביצעו עבירות הנכללות ברשימה שגיבש המשרד, אכן מסוכנים מנהגים אחרים.

"נראה כי המחליטים (במשרד התחבורה) פעלו בעיקר באופן אינטואיטיבי, ועל-פיו מי שנתפס בעבירות רבות 'סביר להניח' כי הוא לוקח סיכונים, וממילא 'סביר להניח' כי יהווה סכנה", כותב השופט אברהם טננבוים. בהתייחסו לעדות הבכיר במשרד התבורה, מבהיר טננבוים כי "העד הודה כי איננו יכול להציג כל מחקר מדעי, שיאשש את הסברה כי מי שעבר דווקא את חמש העבירות שבחר משרד הרישוי הוא מסוכן יותר מאחרים".

"בעיקר לאור העובדה שהמהירויות נמדדו על-ידי מצלמות"(צילום: ירון ברנר)

העולה מצרפת ובעיית המהירות בישראל

השופט טננבוים דחה בקשת נהג לבטל את פסילת רישיונו, וזאת לאחר שביצע שבע עבירות בין 2007 ו-2009 - חמש עבירות מהירות, ושתי עבירות של חציית צומת באור אדום. הנהג, עולה חדש מצרפת, טען כי לא היה מודע לחוקי המהירות בישראל, וכאשר קיבל את הדו"חות שינה את הרגלי נהיגתו. עוד טען כי כלל לא קיבל את מרבית הדו"חות לביתו, שכן הוא מתגורר בדירות שכורות מאז עלה לישראל ב-2007.

הסנגוריה הציבורית, שייצגה את הנהג, ביקשה לבטל את פסילת רישיונו וטענה כי הקריטריונים המשמשים את משרד התחבורה "נחקקו ללא היגיון, ללא מחשבה, ללא איסוף נתונים מדעיים ובשרירות לב". השופט טננבוים מציין כי טענה זו "מעוררת אהדה רבה, משום שאכן לא ברור על איזה בסיס מדעי נקבעו הקריטריונים". אולם בסופו של דבר, דחה השופט את הבקשה, ובכך יישם הלכה שקבע בעניין בית המשפט העליון.

למרות זאת, וכהרגלו, לא נמנע השופט טננבוים מלהביע את דעתו בעניין התנהלות המדינה. "ההגנה מתלוננת על כך שהתקנה תוקנה ללא כל בסיס מדעי מספיק", מסביר השופט. "אולם זהו המצב בכל ענפי החקיקה, אזרחית ופלילית כאחד... איש עדיין לא הציג הנחות מדעיות מדוע עונש של חמש שנים עדיף על עונש של שנה, ומדוע ואיך עונשים או סנקציות תורמים לשיפור ההתנהגות".

בהתייחסו לעדות הבכיר במשרד התחבורה, כותב טננבוים כך - "הוא לא הציג כל מסמך או דו"ח שינמקו מדוע ואיך נבחרו העבירות. הוא לא יכול להסביר מדוע בחרו דווקא ב-30 עבירות ולא 29 או 33. הוא לא יכול היה לענות מדוע מי שעבר חמש עבירות מסוכן ממי שגרם ארבע תאונות. הוא לא יכול היה לענות לשאלה שטענה כי מספר העבירות הוא פונקציה של זמן השהייה בכבישים ולאו דווקא של מסוכנות".

למרות שהחליט שלא לבטל את פסילת רישיונו של הנהג, קבע השופט טננבוים כי יש לקצרה משמעותית - משלוש שנים שנקבעו על-ידי משרד התחבורה, לשלושה חודשים בלבד. "הגעתי למסקנה כי במקרה שלפנינו מן הראוי לצמצם את תקופת הפסילה", מסכם השופט, "בעיקר לאור העובדה שהמהירויות אכן נמדדו על-ידי מצלמות, וקיבלתי את טענת ההגנה כי הנאשם בתום לב נהג כפי שנהג".