בג"ץ מציג: כך נתערב בהפעלת נשק צה"לי

תוכנית השלבים של מערכת המשפט אל מול השימוש של צה"ל באמצעי לחימה שונים: פסק דין שניתן בבג"ץ בעקבות עתירה שעסקה בשימוש של הצבא בזרחן לבן, קובע כי רשויות המשפט יכולות להתערב באופן חריג בשימוש שעושה צה"ל בכלי נשק ומשרטט אמות מידה לכך. פסק הדין המדובר ניתן בעתירה שביקשה להורות על הכנסת פקודה לפקודות הצבא, שאוסרת שימוש בזרחן לבן לכל מטרה באזורים מיושבים ובאתרים אזרחיים אחרים.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

משפחות המחבלים אופטימיות: 'מתפללים ומקווים'

ניסה לחקות את "שודד הפתקים" - ונתפס מיד

את העתירה הגישו 116 ארגונים וגופים פרטיים ובראשם ארגון "יש גבול", שאותו מייצג עו"ד מיכאל ספרד. עם זאת, השופטים עדנה ארבל, חנן מלצר ויורם דנציגר מנו את ה"בחינה הרב-שלבית" שתיעשה בעתיד במקרה של עתירות שבהן ייבחנו מצד אחד "האיפוק הנדרש בהתערבות של בית משפט זה בעניינים צבאיים מובהקים" ומצד שני "הצורך בהגנה ובשמירה על זכויות האדם וכיבוד הדין הבינלאומי".

העותרים טענו בעתירה שנדחתה כי צה"ל השתמש בפגזים שנושאים זרחן לבן במבצע "עופרת יצוקה" בעזה לצורכי מיסוך, וכי על הרמטכ"ל לאסור את השימוש בהם משום שהם מסוכנים לאוכלוסייה ועלולים להביא לפגיעה נרחבת וללא הבחנה. המדינה הודיעה מצדה לפני כחודשיים כי מעתה ואילך צה"ל ישתמש בפגזי הזרחן הלבן בשטח בנוי, למעט שתי סיטואציות חריגות שהוצגו לשופטים בדלתיים סגורות.

אחרי שהוצגו לשופטים הסיטואציות החריגות הם הציעו לעותרים לקבל את עמדת המדינה. העותרים סירבו לכך אך בית המשפט נתן לדברים תוקף של פסק דין. צה"ל והמדינה טענו כי מדובר בסוגיה שאינה שפיטה ושבית המשפט לא נוהג להידרש אליה. מנגד, העותרים טענו כי אין ספק שכיום המלחמה כפופה לחוקים וכי החוקים כפופים לפרשנות שיפוטית. השופטים קיבלו את עמדת העותרים בנושא. "אין לי אלא להסכים עם העותרים, כמובן במגבלות הריסון והאיפוק אשר בית משפט זה הטיל על עצמו במיוחד בנושאים צבאיים מובהקים", כתבה השופטת ארבל.

בנוגע ל"בחינה הרב-שלבית" ציינה השופטת ארבל בפסק הדין כי "ראשית יש לבחון האם העתירות על פניהן מעלות טענות בעלות אופי משפטי כלשהו המאפשר לבית המשפט לבחון אותן, מבלי שתהיה זו התערבות בשיקול דעת מקצועי מובהק של גורמי הצבא. תשובה שלילית תביא לדחיית העתירה על הסף. תשובה חיובית תצריך בחינה לכאורית נוספת של התשתית עליה מבוססת העתירה, והאם על פניה היא מצדיקה בחינה מעמיקה יותר באשר לפגיעת האמצעי הצבאי או דרך הפעולה הצבאית בדיני המלחמה או בעקרונות היסוד של המשפט הישראלי".

בהמשך כתבה השופטת ארבל כי "בשלב זה יש לבחון אף את השלכותיה המעשיות של העתירה. אין מקום לבחינה מעמיקה יותר של בית המשפט כאשר השימוש באמצעי הלחימה מושא העתירה נפסק על פי הוראות הצבא. אם עדיין ישנן הוראות המתירות את השימוש, וכן ישנה תשתית לכאורית המבססת פגיעה משפטית כלשהי, הרי שיש מקום שבית המשפט יעבור לשלב השלישי, שעניינו בבחינה מעמיקה של הטענות שהועלו, ובקלת תשובות נרחבות לטענות אלו מטעמה של המדינה. בשלב זה תיבחנה טענותיהם המשפטיות והעובדתיות של העותרים לגופן, ותתקבל ההכרעה באשר לחוקיות השימוש באמצעי מושא העתירה".

השופטת ארבל ציינה כי כשעולות טענות לשימוש באמצעים צבאיים באופן המנוגד לדיני המלחמה "ייאלץ בית המשפט לרדת 'לזירת הקרב' ולבחון את הטענות שהועלו בפניו". עוד ציינה ארבל כי התערבותו של בית המשפט בסוגיות מעין אלה "מצומצמת היא ביותר, אך היא שמורה וקיימת במקרים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת, כאשר יש חשש לפגיעה בנורמות משפטיות מבוססות".

שופטי בג"ץ ציינו כי בעתירה הנוכחית, שכאמור נדחתה, התקיים

השלב הראשון בשרשרת השלבים שציינו וכי הם מצאו היא מצריכה בדיקה מעמיקה נוספת, שהיא השלב השני, אולם זו התייתרה לנוכח הצהרת המדינה כי השימוש בזרחן לבן ייפסק, למעט שתי הסיטואציות החריגות.

לגופה של העתירה ציינו השופטים כי מאחר שהמדינה לא ציינה שהפסקת השימוש בזרחן מעוגנת בהנחיות קבועות, ראוי כי צה"ל יערוך בדיקה מקיפה ומעמיקה של נושא השימוש בזרחן לבן בצבא, כולל "נזקיו וסיכוניו" ושייבחנו החלופות האפשריות לשימוש בחומר. כמו כן המליצו השופטים למדינה שלא לחכות לעת חירום על מנת לבצע את הבדיקה.