תופעה: עוזבים את המושב ועוברים למגדל בב"ש
בתחילת שנות האלפיים עדיין נדיר היה לראות בנוף הבאר שבעי מגדלי מגורים, אך נראה כי השנה בירת הנגב הופכת להיות יותר דומה למרכז: מגדלים רבי קומות נבנים במרץ והדירות נחטפות. מי קונה אותן? בעיקר משפחות שגרו בווילות במושבים שמסביב. "כל חיי הקהילה מתרכזים בבאר שבע - יש שם יותר אקשן"
בתחילת שנות האלפיים נדיר היה לראות בנוף של באר שבע מגדלי מגורים, אך נראה כי בשנת 2013 הנוף של בירת הנגב הולך ונהיה דומה יותר לזה של המרכז. מי שמגיע לעיר הדרומית יכול להבחין בפרויקט המגדלים החדש שנבנה ברחוב הראשי שדרות רגר על ידי חברת אביסרור. לדברי החברה, כמעט כל 65 הדירות נרכשו - ונשאלת השאלה מדוע מהלכים המגדלים קסם על הדרומיים.
כתבות נוספות על באר שבע בערוץ הנדל"ן :
- באר שבע משתדרגת - ואיתה מחירי הדיור
- מגדלים בלב המדבר: תנופת הבנייה מגיעה לב"ש
- חזון אקדמי: סטודנטים עיצבו מחדש את באר שבע
בחברה מגדירים את תופעת ההגירה למגדלים כזו של "מצמצמי דיור". "רוב האוכלוסייה מגיעה אלינו מיישובי הלוויין - עומר, להבים ומיתר - וחלק משכונות נאות לון ורמות", אומר אמנון זיו, מנהל המכירות בפרויקט. "אצל רובם הילדים כבר יצאו מהבית, ועלויות האחזקה שלהם גדולות. הם גם רוצים להתקרב למרכז ומחפשים את היוקרה. אנחנו מנסים לענות על כל הצרכים הללו".
פרויקט אביסרור כולל 156 דירות בשני מגדלים בגובה 21 קומות ועוד שני בנייני בוטיק. בשלב א' נמכרו כמעט כל הדירות וכעת יצאה החברה לשיווק שלב ב' של הפרויקט. טווח המחירים, למי שמעוניין, עומד על החל מ-1.3 מיליון שקל לדירת 4 חדרים בשטח של 120 מ"ר. דירת 5 חדרים בשטח של 134 מ"ר תעלה לכם החל מ-1.435 מיליון שקל (לא כולל מרפסת). מדובר במתחמים סגורים, בהם יוכלו הדיירים ליהנות מסופרמרקט בוטיק, מסעדת סושי, בית קפה ועוד - כך לדברי החברה.
המיקום מהווה גם הוא שיקול, שכן הפרויקט קרוב לאוניברסיטה, לבית החולים, לעירייה ולבית המשפט. "הדיירים מגיעים מווילות יוקרתיות, אז אנחנו רוצים לענות על כל הסטנדרטים אליהם הורגלו", מסביר זיו. לדבריו, רוכשי הדירות הם בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים, אנשי הסגל האקדמי האוניברסיטאי, עובדי מפעלי ים המלח, רואי חשבון ועורכי דין ואחרים.
מגורים יוקרתיים, אבל בצמצום
דליה קאשי (48), נשואה ואם ל-3 ילדים בני 24, 22 ו-16, רכשה באחרונה דירה במגדלי אביסרור. היא ובני משפחתה מתגוררים כיום בווילה גדולה ביישוב להבים, וקאשי מנסה להסביר את סוד הקסם: "הילד השני עזב את הבית ונשארנו עם ילד אחד. החלטנו לעבור למגדלים, לבית קצת יותר קטן, יוקרתי אבל בצמצום. קרוב לעבודה של בעלי בבית החולים סורוקה".
לדבריה, "שמנו עין על המגדלים כשהם היו עוד על הנייר - אהבנו את התכנון של הדירה. קשה לנו עם הנסיעות לבאר שבע ובעלי הרבה זמן בבית החולים. רציתי להיות קרובה אליו, לידו. בגלל המרחק, היינו מתראים רק בשעות הלילה המאוחרות".
קאשי מספרת שאחד הבנים לומד באוניברסיטה ולא היה מרוצה כל כך מהמעבר של משפחתו קרוב יותר אליו. "רצינו להתחדש קצת בחיים. כל חיי הקהילה מתרכזים לנו בבאר שבע. אז החלטנו להתקרב. קצת יותר אקשן. אני בטוחה שיהיה לנו כיף שם", מסכמת קאשי.
מיקי מרוביץ', בעלי חברת מיקי השקעות משרד תיווך נדל"ן שעוסק בתיווך דירות להשקעה ולהשכרה, מספר כי "בשנתיים-שלוש האחרונות יש גידול בתנופת הבנייה, שלא הייתה הרבה שנים. אבל הבנייה כיום מתגמדת לעומת כמות האנשים שיגיעו לבאר שבע בשנים הקרובות - בעקבות הקמת עיר הבה"דים והקמת פארק ההיי-טק בצמוד לאוניברסיטת בן גוריון".
מרוביץ' מסביר כי "הדירות במגדלים נחטפו במהירות בעיקר על ידי משקיעים - ולא על ידי תושבי באר שבע שידם לא משגת לקנות. המגדלים מבוקשים כי אנשים אוהבים את הבתים החדשים, ואילו שאר הבניינים בעיר ישנים מאוד וללא ממ"ד". לדבריו, הוא נתקל במשקיעים שהתגוררו בווילות ענק ביישובי הלוויין, אך העדיפו לעזוב. "אני מכיר עורכי דין שקנו דירה במגדל כי נמאס להם להחזיק בית בעומר. כל הילדים עזבו למרכז, ולהורים אין סיבה להחזיק בית בשטח של 250 מ"ר", הוא אומר.
מרוביץ' מדגיש כי מחירי הדירות בבאר שבע עלו בשנים האחרונות, ונראה כי העיר אף צמצמה פערים עם ערים אחרות קרובות יותר למרכז, כמו מודיעין ויבנה. הסיבה, הוא אומר, נעוצה במחסור בדירות. "אם היה שפע של דירות בעיר - לא היה זינוק כה חד במחיר", הוא טוען.
על פי נתוני חברת עתיד ניהול משכנתאות, מחיר דירת יוקרה ממוצעת בבאר שבע עומד על 1.53 מיליון שקל. המשכנתא הממוצעת הנלקחת על דירות אלו עומדת על 60% מימון - כלומר משכנתא בסך 920 אלף שקל. 21% ממשפרי הדיור הנוטלים משכתנאות בבנייני היוקרה בעיר, מגיעים בעיקר מהיישובים המבוססים בסביבה.
"רוב משפרי הדיור הללו כלל לא צריכים את המשכנתא, כיוון שערך הנכס שהם מוכרים גבוה מעלות הדירה הנרכשת", מסביר עידן אלקבץ, סמנכ"ל בעתיד ניהול משכנתאות. לדבריו, "הסיבה שהם בכל זאת נוטלים משכנתא, היא שרובם אנשים שיש להם התנהלות בשוק ההון, והריבית הנמוכה על משכתנאות בהשוואה להלוואות אחרות מאפשרת להם להשקיע את רוב התקבולים מהמכירה, באפיקים שהתשואה עליהם גבוהה מהריבית הנגבית על המשכנתאות".
עוד מגדל ועוד מגדל
הבתים רבי הקומות הראשונים בעיר באר שבע נבנו בשנות ה-50 של המאה הקודמת, ועד אז בנייה רוויה כלל לא הייתה רווחת בעיר. ותיקי העיר יודעים לספר כי לא רבים מהתושבים ששו לקנות דירות בבתים רבי קומות - והעדיפו את הבנייה צמודת הקרקע.
במסגרת התוכנית האסטרטגית של העיר, הושם דגש על פיתוח מתחמי המגורים והוחלט שמרכז העיר והשכונות הוותיקות יאופיינו בבנייה רוויה, על מנת ליצור מרחב אורבני המשלב מגורים, מסחר, ריאות ירוקות, מסלולי הליכה, ריצה ואופניים. במעטפת של באר שבע, מצפון ועד דרום, מפתחים שכונות יוקרה לבנייה צמודת קרקע, שתיתן מענה לאוכלוסיות חזקות ומשפרי דיור.
חוץ משדרות רגר, גם בשכונה א' בולט מגדל שנראה כאילו הודבק על נוף הבניינים המצהיב. זהו מגדל מגורים של חברת י.ח דמרי סוקולוב, שבנתה גם את מגדלי קרן המתנשאים מעל בית העירייה האפור. לדברי אמיר כהן, מנהל המכירות הארצי של החברה, דירות 4 חדרים במגדלים הן בשטח של 120 מ"ר ועולות בין 1.1-1.3 מיליון שקל - עובדה שלדבריו מושכת את הרוכשים, שלרובם זו דירה שנייה שהם קונים.
"המפרט הטכני של המגדלים עשיר יותר מאשר המפרט הטכני בבניינים נמוכים, שכן הקמת חדרי כושר ולובי מפואר אינם אפשריים בבנייה נמוכה יותר", מוסיף כהן. לדבריו, גם במגדלים של חברת י.ח דמרי, מרבית הרוכשים הם משפרי דיור בני 45 פלוס, "חלקם הגדול מגיע מבתי קרקע, בין אם בשכונות בבאר שבע או ביישובי הלווין הסמוכים שמחפשים לחזור לעיר. הם באים מבתים יחסית גדולים ולא מוכנים להתפשר על הגודל".