יש לכם רעיון למיזם? כך תשמרו שלא יגנבו אותו

אתם נמצאים בפגישה אליה התכוננתם רבות, אולם בזמן חשיפת הרעיון שלכם, הצד השני נותן לכם להבין כי "גם הוא חשב על זה ממש עכשיו". לא רק זאת, אלא שהוא גם סבור כי יהיה לו קל יותר ליישם אותו בעצמו. הדם אוזל מפניכם ואתם מבינים, שיש מי שמסוגל לקחת את הרעיון עליו חלמתם ולהפוך אותו לשלו.

המדריך ליזם המתחיל - כתבות קודמות בסדרה:

• יש לכם רעיון לעסק? כך תוציאו אותו לפועל
• יזמים מתחילים: גוגל ומיקרוסופט רוצות לעזור לכם
• יזם מתחיל: על הגשת מעלית שמעת?
  

לאחר שבחנו כיצד להוציא לפועל מיזמים ואילו גופים יכולים לספק סיוע בדרך - הפעם נבחן כיצד תוכלו להגן על הרעיון שלכם מפני העתקה.

דילמת היזם: לגלות או לא להיות?

כשאדם מגלה לאחר סוד, שהוא למעשה ה"בייבי" הבא שלו, הוא עושה זאת במטרה לקבל משוב אמיתי וסיוע כספי או מקצועי, שבלעדיו אי אפשר להגשים את אותו הרעיון בצורה טובה. מצד שני, הוא עלול לשאול את האדם הלא נכון, שייקח את הרעיון ויעשה בו שימוש כאילו היה שלו.

בקשת עזרה מחברים, מכרים, יזמים, מאיצים וחממות, אינה דבר שיש להקל בו ראש. יש לתכנן זאת בצורה סבירה, שתבטיח שהרעיון יישאר מוגן ותשמור על השקט הנשפי שלכם. לפיכך, על היזם לתכנן מראש כמה לחשוף, למי לחשוף ואיך להגן על המידע שנחשף.

צעד ראשון: השלמה

כדי להתקדם, היזם צריך להשלים עם העובדה שעליו לחשוף את הרעיון האדיר שלו. זה לא קל, השלמה זו לא קלה, אבל היא כנראה שלב הכרחי שצריך לעבור ומשהשלמנו עם העובדה שאנו חושפים את הרעיון, צריך לבחור בדרך, או דרכים, המתאימות ביותר לרעיון עצמו.

עו"ד מקסים ארבל, שמלווה שנים רבות מיזמים בהתהוות, מסביר כי "לא ניתן לספק ליזם 100% בטחון, אבל יש אמצעים להקטין הסיכון שבגניבת הרעיון. מאבקי הפטנטים שבין סמסונג ואפל למשל, מצביעים על כך שיש מצבים שנסגרים בסוף רק בבית משפט. לכן המסקנה היא לאסוף חומרים למשפט מול אלו שאולי יפגעו או ישתמשו ברעיון שלכם, או להשתמש בחומרים אלו כדי להרתיע אותם".

צעד שני: הסכם סודיות (NDA)

פעולה פשוטה וזולה משמעותית היא חתימה משותפת על הסכם סודיות (NDA – Non Disclosure Agreement) עם הצד שנחשף לרעיון. בהסכם זה מתחייב החותם שלא לגלות ולא להשתמש במידע שהועבר אליו בנושא אלא אם קיבל על כך אישור מפורש בכתב.

אם הורדתם את ההסכם מהאינטרנט, מומלץ לעבור עליו מספר פעמים ולוודא כי אכן מדובר בהסכם סביר ולבצע התאמות ותיקונים רלוונטיים. כך למשל, יש לוודא כי הרשות השופטת אינה מחוז נידח במרכז ארה"ב אלא ביהמ"ש באזור ישראל.

היזמים נוהגים לדרוש חתימה על הסכם שכזה, אלא שהם לא תמיד בעמדה שהם יכולים לדרוש. כך למשל, משקיעים שונים מסרבים לחתום על הסכם שכזה שכן חתימה זו עלולה להגביל אותם בקשרים עם יזמים אחרים. גופים גדולים גם לא מסכימים בדרך כלל לחתום, כך שאם היזם מתייחס לחתימה על ההסכם כתנאי בל יעבור, הוא לא יוכל לצרף אנשים או לגייס משקיעים למיזם.

בעוד סרבני החתימה הגדולים דואגים יותר להגבלות שיוטלו עליהם במקרה של מעורבות במיזמים נוספים - הרבה סרבני חתימה אחרים יטענו שהיזם לא מחדש להם דבר וכי החתימה לא תאפשר להם לעסוק בנושאים דומים למיזם המוצג, שלא בצדק.

צעד שלישי: תיעוד מלא

ההגנה השלישית והנפוצה פחות, היא סיכומי הפגישות והתרשומות מן השיחות. מהלך כזה מונע קיפאון בין הצדדים ומאפשר התקדמות אל היעד הנכסף שלשמו התכנסתם. רישום השיחה יכול להיות בצורה של סיכום שיחה בדואר האלקטרוני, ואפילו בהקלטה של השיחה ושמירתה.

בנוסף, לפני שהיזם הולך לפגישה, עליו לרשום את פרטיה כמו תאריך, שעה, מקום, נושא ומשתתפים, וכן את מה שהוא הולך לחשוף. את הרישומים הללו יש להעביר למשמורת, לצוי אצל עורך דין. עם סיום הפגישה יש להעביר אליו גם את הפירוט של אותה הפגישה וכן פגישות אחרות שקיים.

היתרון בשיטה זו ברור - על אף ששני הצדדים לא הוחתמו על הדיווחים, יש עורך דין ששומר את החומר ובעת מחלוקת יעיבר אותו עם חתימתו, לאימות זמן מסירת הכתוב. אמנם זו הגנה חלשה מההגנה שמעניק הסכם NDA, אבל המסמך קביל בבית משפט ואולי ירתיע שימוש לא חוקי.

צעד רביעי: מה הם פטנטים?

הדרך הוותיקה והמוכרת יותר היא רישום פטנט - כלי משפטי המספק הגנה על המצאות. לא כל רעיון יכול להירשם כפטנט והרישומים כפופים לחוקי המדינה הרושמת, המשתנים ממדינה למדינה. עם זאת, ההבדלים אינם מהותיים.

לפיכך, הדרישות לרישום פטנט כוללות המצאה של מוצר או הליך, שניתן להשתמש בו או ליישמו, ושיהיה חדש ומתקדם. כך למשל, קוד בדרך כלל לא יירשם כפטנט (למעט מקרים בהם מדובר בטכנולוגיה חדשה), אך הלוגיקה, התהליך או האלגוריתם אותו הוא מממש - בהחלט כן. את רישום הפטנטים יש לתת בידי רושמי פטנטים שהתמחו ברישום הגנתי.

"לא אחת ראינו רושמי פטנטים, שמעלים את ערך הפטנט כמה מונים על פני הרעיון אותו הביא היזם למשרדם" אומר עו"ד ארבל. "רושמי הפטנטים יוכלו גם להעריך את הסיכויים לרשום את הפטנט, המושפעים בין השאר מפירסומים קודמים של היזם או אחרים בנושא".

מה השלבים בדרך להכרזה על פטנט? ראשית - יש לבצע חקר שוק ולבדוק פטנטים קיימים, כדי לוודא שהרעיון אכן ראשוני וכדי לזהות מתחרים. מומלץ לעשות חיפוש ראשוני עצמאי במאגר של גוגל פטנט ובמשרדי הפטנטים האמריקאי, האנגלי והאירופאי. כן אפשר לחקור את בסיסי הנתונים השונים של הפטנטים המפוזרים ברחבי האינטרנט.

החיפוש מצריך טיפה זמן אך לא יעלה אגורה ובכל מקרה ישמש הקדמה טובה לרישום הפטנט ולחיפוש המקצועי. כשתפנו למשרד רישום הפטנטים, לרוב הוא יציע לעשות את החיפוש איתו או עם חברת חיפוש שהוא עובד עימה. יש חברות המציעות את שירותן לפי התוצאות,ו ככל שנמצאו יותר פטנטים עם מלות החיפוש שהצעתם, תשלמו יותר.

הליך רישום פטנט הוא הממוסד ביותר והמרתיע ביותר במאבקים בבית משפט. זה לא נובע רק מרישום המוקדם, אלא גם מעובדה שמתקיים סחר פטנטים ובייחוד סחר בפטנטים שהופרו. כך שגם נרשם פטנט וניתן להראות שהופר - יהיו כאלו שישמחו לקנותו, כדי לתבוע אחרים.

לסיכום זיכרו - אין כספת שלא ניתן לפרוץ ומכאן שגם אי אפשר לעצור פגיעה בקניין הרוחני שחושף יזם מתחיל ב-100%. עם זאת, פעולות נכונות יכולות לגרום לאחרים להרתע מלפגוע בקניין שלכם, לעצור פגיעה שבוצעה, להקטין את הנזק הכלכלי כתוצאה מכך והכי חשוב - לקדם את הרעיון שלכם.