זהירות, הלוואות לפניך: יש דרך להיחלץ מהמינוס?
כולנו שואלים: איפה הכסף? נדמה שהוא נעלם בהלוואות המיותרות ובשעבוד חסר האחריות של העתיד שלנו עבור ההווה. כדי להיחלץ מהמעגל האינסופי של המינוסים, צריך להילחם בתופעה הזו בכל הכוח - כדי שהעתיד שלכם יהיה בטוח
הקיץ כאן מזמן והחופש נפל עלינו ללא הפתעה: מכל עבר מציפות אותנו פרסומות מפתות לקחת הלוואות, להגדיל את מסגרת האשראי, ללוות ולהגשים את החלום, ללוות ולשדרג את החופשה המשפחתית, ללוות ולעבור את החופש בכיף. מה נעשה אחרי החופש? מהיכן נחזיר את הר הכספים שלווינו? אני שומע את קולות הרקע: תפסיק לנדנד, משבית מסיבות שכמוך. תן לחיות.
- צעירים, אל תלוו על חשבון העתיד שלכם
- הלוואה זולה מהחיסכון שלכם: מי זכאי?
- המינוס של אחרי החגים: כדאי לקחת הלוואה?
הנה אני ממשיך. הלוואה מזיקה לחיינו הרבה יותר מגורמים אחרים אותם אנו מחשיבים רעים ומסוכנים. לאחרונה הפכה ההלוואה לעניין קל עוד יותר. מעודדים אותנו לקחת אשראי נוסף במיוחד בזמנים שבהם הצריכה מוגברת, למשל בחופש.
שימו לב שלקראת החופש, עולה כמות הפרסומות המעודדות הלוואה מצד הבנקים, חברות האשראי וגורמים נוספים בשוק. הפרסום של ההלוואות משובץ באופן לא תמים בצד פרסומות המעודדות צריכה, נופש ובילוי. החיבור הזה מבטיח צריכה מיותרת.
הצריכה המיותרת מעלה את השאלה - מהיכן הכסף? התשובה פשוטה: מהלוואה חדשה. יש פה מעגל ללא מוצא: הצריכה המיותרת גורמת להלוואה, שגורמת לצריכה מיותרת שגוררת הלוואה נוספת - וחוזר חלילה. משפחות ישראליות רבות לוות עשרות אלפי שקלים, הלוואות שרובן נובע מהרצון להעלות את רמת החיים ולשפר את איכותם, בכסף שאינו שייך להן.
שעבוד חסר אחריות של העתיד
המחשבה שהלוואה היא הכנסה נוספת - טעות ביסודה. זוהי אשליה. לא מעט אנשים בתוכנו חיים ברמה גבוהה יותר מכפי יכולתם. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מצביעים על פער קבוע בין הוצאות להכנסות.
אז כיצד מסתדרים? או בלשונו של שר האוצר: איפה הכסף? נדמה כי הוא בהלוואות מיותרות, בשעבוד חסר אחריות של העתיד - בשביל ההווה. כדי להיחלץ מהמעגל האינסופי, צריך להגיד לא להלוואות חדשות ולצמצם את הקיימות.
זה כמובן יחייב את המשפחה להתאים את הוצאותיה ליכולותיה האמיתיות ולא לדמיונות - אתגר גדול לדורנו, דור השפע, אך אין בררה; אי אפשר לפתור בעיה כלכלית בהווה על חשבון העתיד. אם משפחה לא מתנהלת נכון מבחינה כלכלית, הפתרון לא יימצא בהלוואה; זה כמו לנקות ריח שום מהפה על ידי אכילת שום.
השימוש בהלוואה מומלץ רק במקרים מסוימים ובמינון מוגדר וחד פעמי; בוודאי לא כדבר קבוע שבשגרה. חמור מהלוואה מיותרת הוא המעבר מהלוואה אחת להלוואה נוספת, וצריך להיאבק בתופעה בכל הכוח. אם המפרסמים מעודדים את צרכניהם ללוות, יש לדעת שמישהו מרוויח עליהם.
לווית כסף? הפכת לעבד
מה באשר לתנאי הלוואה ולכדאיותה? שאלה טובה בהחלט; אבל היא משנית לעצם השאלה, האם בכלל לקחת הלוואה. גם הלוואה בתנאים משופרים, אפילו ללא ריבית, היא טעות - אם המטרה היא שדרוג איכות החיים, חופשה יקרה ולא נצרכת וכדומה. רק אם קיימת הצדקה מוסרית, ערכית וכלכלית לקחת הלוואה, צריך למצוא את התנאים הטובים ביותר.
ככל שמצב המשפחה טוב, כלומר ללא חובות וההתחייבויות, כך היא תוכל לקבל תנאים טובים וזולים כאשר באמת תידרש להלוואה. לעומת זאת, ככל שמצב המשפחה גרוע מבחינה כלכלית, וחובותיה מציפים עד צוואר, תיאלץ המשפחה להודות לכל מקור כספי המוכן להלוות, כולל שוק אפור בתנאים איומים. יוצא מכך, שאסור לקחת הלוואות כדבר שבשגרה, ולו מהטעם שנוכל ליהנות מהאפשרות הזאת במצבי הצורך.
הפסוק במשלי (כ"ב: 7) לימד: "עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל, וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה". לענייננו, כדאי להדגיש את חצי הפסוק השני - בהלוואתו, הלווה הופך לעבדו של המלווה. נכון, לפעמים אדם נאלץ בדוחק ללוות כסף, אבל לא כדאי שאדם ייכנס מרצונו להתחייבות שתציב אותו בעמדת עבד. בכל מקרה, אין פה השבתת מסיבות; ההפך הוא הנכון - התנהלות נכונה ומתמדת לאור העקרונות שהצבענו עליהם, תוביל לכך שבעתיד יגדלו הסיכויים לחגוג מסיבות ולצאת לחופש ללא מצוקות מיותרות. נסו ותיהנו.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון פעמונים