חשש בהתנחלויות מהחרם ההולנדי: "מוצרי שלום"
שלוש רשתות השיווק הגדולות שהודיעו על החרמת מוצרים מההתנחלויות מבשרות, על פי הערכות, סחף מדיני-עסקי. חלק מבעלי המפעלים באזור כבר שינה כתובת, אך רובם בוחר להתבצר ולתקוף: "מעבר לניחוח האנטי-ישראלי, זה טמטום מדרגה ראשונה. מי שנפגע זה בעיקר הפועלים ומשפחותיהם"
הודעת שלוש רשתות בהולנד על הפסקת שיווק מוצרים מההתנחלויות לא הפתיעה את תעשייני האזור. אלו חוששים מההשלכות הכלכליות, אך לא עושים זאת בפומבי, מחשש להיפגע גם מבית, במה שמייצג יותר מכל את המצב המורכב שבו הם פועלים. בעוד גורמים במשרד החוץ הביעו חשש מסחף מדיני בנושא, כמה מבתי העסק רשומים כבר בכתובות בתחומי הקו הירוק ומנסים להתחמק מהגזירה.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
הולנד: רשתות מחרימות מוצרים מההתנחלויות
בלילה, ביער, השוטרים אנסו. אוקראינה מתפוצצת
"ההחלטה תפגע בנו באופן קשה מאוד, זה ברור ואין דרך להסתיר את זה", אמר מנכ"ל מפעל פלסטיק מאזור השומרון שמוצריו נמכרים בין היתר בענקית השיווק "אלדי", אחת המחרימות. הוא הבהיר כי אין בכוונתו להעביר את המפעל והביע תקווה "שההיגיון יחזור למנהלים שם". לדבריו, "עוד לא שמענו מהם שום דבר רשמי ולא ברור מתי זה ייצא לפועל, אבל דברים כאלו מגיעים אלינו כמעט מדי יום וזו התמודדות לא פשוטה. מעבר לניחוח האנטי-ישראלי, זה טמטום מדרגה ראשונה. מי שנפגע זה בעיקר הפלסטינים שמועסקים אצלנו. אם היקף הייצוא יירד, ניאלץ לפטר רבים מהם".
ההודעה ההולנדית עולה בקנה אחד עם איומים זהים מצד חברות ותאגידים מאירופה ועידוד פעיל של גופים שונים - שכולם תופסים תאוצה בחודשים האחרונים. מעל לכל מרחפת הנחיית האיחוד לאסור מימון פעילות מחקר ותעשייה מעבר לקו הירוק.
"אני לא משווק ברשתות המחרימות אבל זו בשורה לא טובה בכלל בשבילנו", הודה בעל מפעל לייצור מזון מאזור ירושלים. "רוב העבודה שלי מסתמכת על ייצוא, בעיקר לאירופה וגם להולנד - אחד השווקים המרכזיים. דיברתי עם קולגות ואנחנו מקווים שהממשלה תדע מה לעשות ברמה המדינית כדי לעצור את התופעה. לי אין כוונה לעזוב את אזור התעשייה שאני פועל בו אבל אני מכיר כמה וכמה חברות שפשוט העבירו ייצור למקומות אחרים ומשם מייצאים לאירופה, ואת הפעילות שמכוונת לשוק המקומי ולארצות הברית השאירו ביהודה ושומרון".
חשש מסחף באירופה
העברת מפעלים לתחומי הקו הירוק אינה תופעה חדשה, אך לצד שינויים עסקיים-אסטרטגיים שכאלה, רואות חברות רבות את המשך הייצוא מאזור השומרון כגורם שמחזק את הסיכוי לשלום. יהודה כהן, מנכ"ל אחת מהן, הזהיר אף הוא מפני פגיעה פוטנציאלית בפועלים הפלסטינים ואמר כי "ההחלטות האלו הן הדבר שפוגע הכי הרבה בדו-קיום ובקשר האמיתי שיש פה. כשהחלו החרמות בעל הבית שלי רצה להעביר את המפעל לאשדוד והבהרתי לו שאנחנו נשארים כאן. אנחנו עובדים עם הפלסטינים. אין דבר יפה מזה ואין דבר שתורם לשלום יותר מזה. אצלנו מתחילים את השלום מלמטה. המוצרים שלנו צריכים להיות משווקים כמוצרי שלום".
לטענת גרשון מסיקה, ראש המועצה האזורית שומרון, "החלטת הרשתות בהולנד נובעת אך ורק מבורות ומחוסר הכרת השטח. חרם על חברות הפועלות באזור פוגע בעיקר בפועלים הפלסטינים ובבני משפחותיהם".
לא רחוק משם, הביעו גורמים במשרד החוץ חשש מפני סחף אירופי בנושא. "גם בשוויץ, בנורבגיה ובאנגליה כבר החרימו בעבר מוצרי התנחלויות. ברגע שרשת מכובדת כזו מודיעה על חרם, זה מטיל צל על המוצרים ועל ישראל. יש אווירה שלילית בדעת הקהל נגד התנחלויות, וזה יוצר מעגל שלא ברורים סיכוייו להתרחב".
סגן שגריר הולנד בישראל, אמיל דה בונט, אמר כי ממשלתו "עובדת יחד עם מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי על דרך יישום החלטת האיחוד בנוגע לסימון הנכון של מוצרים מההתנחלויות. הולנד מתנגדת לחרם על ייבוא מוצרים מישראל. נושא זה אינו מונח על כף המאזניים וגם לא נמצא בדיונים".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
