לידיעת החוגגים: 5 מסעדות שוות בלונדון
הסושי של הסלבס, החדשה של מארק היקס, הבריטית השווה והכשרה (כן, כן!) שכבשה את מדורי האוכל ועוד. מזדמנים ללונדון בחודשים הקרובים? אל תשכחו להזמין מקום באחת המסעדות הלוהטות של העיר
כבר שנים שלונדון סובלת מתדמית גרועה בכל הקשור לאוכל. כולנו זוכרים היטב את הגיחות לעיר בסוף שנות ה־,90 שגרמו לתיירים להיצמד לאוכל סיני על מנת להימנע ממפגעים קולינריים שהמטבח הבריטי ייצר בקצב אחיד (צ'יפס עם חומץ.(!
עוד בערוץ האוכל:
אלא שעם הפיכתה של לונדון לבירה הקוסמופוליטית של העולם, החלו לנהור אליה שפים ממדינות רבות, מצוידים בנעלי הליכה, מצב רוח טוב ומאכלים אקזוטיים שמקורם בארצות מוצאם.
כך, ההודים הפכו את לונדון לבירת הצ'יקן טיקה, האיטלקים הפליאו עם מסעדות משובחות שמגישות יותר מסתם פיצה, והיפנים עושים סיבוב מוצלח עם מסעדות סושי שנפתחות חדשות לבקרים. גם שפים בריטים כדוגמת ג'יימי אוליבר ומארק היקס עידכנו את המטבח הבריטי ויצקו לתוכו פרשנות מודרנית. תייר שמגיע ללונדון היום חייב לעשות סיבוב אוכל, כחלק מהתפריט התיירותי הכולל שמציעה העיר.
כיאה לבירה קולינרית, התחרות על הקיבה מתעצמת. מסעדות חדשות נפתחות, טרנדים קולינריים מוכרזים בזה אחר זה והסועד הממוצע צריך לנעול נעלי ריצה על מנת להספיק לדגום את ההיצע המסחרר. יהיה זה יומרני ובלתי אפשרי לסקור את הסצנה הקולינרית של לונדון בכתבה אחת – גם ספר לא יספיק. אולם תיירים המזדמנים לבירה הבריטית בחודשים הקרובים ומעוניינים לבקר במסעדות הרותחות ביותר, לא ירצו לפספס את ההמלצות שלנו.
1.סושי סמבה - לונדון של מעלה
החוק הבלתי כתוב גורס כי לכל מסעדה טרנדית ולוהטת יש 15 דקות של תהילה. אש הטרנד דולקת במשך שלושה עד שישה חודשים ואז דועכת – והקהל עובר למסעדה הבאה. אלא שאת הכלל הזה הצליחה מסעדת "סושי סמבה" לנפץ לרסיסים.
המסעדה, בת לרשת עולמית מתפשטת, נפתחה בקומה ה־38 של מגדלי "הרון" בסיטי של לונדון לפני שנה, בדיוק בערב הפתיחה של האולימפיאדה. מרגע הגשת רול הסושי הראשון, היה ברור שלונדון התאהבה ב"סושי סמבה." קבלת הפנים לה זכתה "סושי סמבה" נשענה על תפריט פיוז'ן יפני־ברזילאי-פרואני משובח, כמו גם על הלוקיישן המרהיב של המסעדה.
החלל הדו־קומתי מוקף בקירות זכוכית, המאפשרים תצפית מהפנטת על לונדון של מטה. במסעדה הרהיבו עוז כשהחליטו לחנוך שתי מרפסות חיצוניות, המאפשרות לסועדים לבלוס סביצ'ה סלמון חמצמץ ועשיר בטעמים, בזמן שאלה יושבים תחת כיפת השמיים ומשקיפים על החיים השוקקים של הכרך הסואן. בעיר שבה מזג האוויר הוא אפרורי וגשום במשך 200 ימים בשנה, מדובר בהחלטה שיווקית מלאת אומץ.
כך הצליחה "סושי סמבה" לשמר את מעמדה כמסעדה הבכירה של לונדון כבר שנה ברציפות. אם חדירתה לבירה הבריטית נשענה על התהילה העולמית של מסעדת הדגל בניו־יורק, שנה אחרי אפשר לקבוע: הבריטים התאהבו בסושי והם רוקדים סמבה. יעיד על כך מצעד היפים והיפות של העיר, המרצף את המסעדה מדי ערב. ותעיד על כך גם רשימת ההמתנה הארוכה להזמנות למסעדה (אנחנו תיזמנו 20 יום עד לשולחן הקבלה של המסעדה.(
להגדיר את הסניף הלונדוני כמסעדה יעשה חטא ל"סושי סמבה." זוהי חוויה שלמה, שמקיפה את כל החושים. זוג מעליות בכניסה לבניין, הנטוע בסיטי של לונדון, יטיס אתכם במהירות מסחררת מעלה־מעלה, עד לקומה ה־.38 המעלית החיצונית מאפשרת תצפית יפהפייה על לונדון, ההולכת ומתרחקת מתחת. מי שנשימתו נעתקת מהנוף, מוזמן להשאיר את פיו פעור לנוכח העיצוב המהפנט של המסעדה הדו־קומתית. איך לתמצת זאת בשורה אחת? אין פריט עיצובי אחד מקרי במסעדה היפהפייה. הכניסה מעוטרת בציורי קיר יפניים, מהתקרה משתלשלים שנדלירים מלאי טעם והמדרגות המובילות לקומה העליונה של המסעדה משקיפות דרומה, אל נהר התמזה המתפתל. עוד לפני הכניסה לחדר האוכל של המסעדה אפשר לצאת החוצה, אל גג רחב ידיים שבטבורו נטוע עץ אדיר ממדים, צבוע בכתום ומאיר את הסביבה בתאורה סקסית.
חדר האוכל רחב הידיים מחופה בקשתות במבוק ומעוטר בעיקר בידוענים מכל העולם. הנה וויל איי אם, סולן להקת "בלאק אייד פיז" והנה גם פטריק דאפי, הלא הוא בובי מ"דאלאס," הפעם בלי פאמלה.
שבו, תתענגו על הנוף, בזמן שעל השולחן נוחתות בזו אחר זו מנות מקוריות, יצירתיות, מלאות דמיון ותעוזה. טאקיטוס, גרסה קטנה של טאקו מקסיקני, במילוי דג ילוטייל, אבוקדו ותחמיץ לימונים עסיסי; שרימפס טמפורה עם חומץ טראפל; רולים מיוחדים של סושי כדוגמת האל־טופו הקלאסי (סלמון, פלפל חלפיניו, עלי שישו, מוצרלה מותכת ובצל קריספי) ומנות עיקריות של דגים או בשר , מוגשים טריים ומעוטרים בתוספות משמחות קיבה.
הסביצ'ה הפרוביאני, עם דגים טריים שהושרו בטוביקו ווסאבי, מתיישר בשורה אחת עם הטרנד הקולינרי החם ביותר בלונדון כרגע – המטבח הפרוביאני. בעיקר מרשים לחוות את השירות המוקפד ואת האווירה הסקסית־יוקרתית של המסעדה. הסועד מרגיש שהוא נוטל חלק בהצגה ושחלל המסעדה הוא למעשה תיאטרון מופק היטב. מסעדות יוקרה נוטות להלחיץ את הסועד עם שורה של כללים כתובים ובלתי כתובים, אלא שכאן התחושה המיידית והראשונית היא תחושת נינוחות נטולת מאמץ. רוצים ללגום קוקטייל? צאו למרפסת היפהפייה. רוצים לעשן סיגריה? מרפסת אחרת תארח לכם חברה ותספק נוף לילי קסום. אם יש לכם זמן ותקציב למסעדה טובה אחת בלונדון – זה המקום.
Sushi Samba – Heron Tower, 110
Bishopsgate. 020–3640–7330
מחיר ממוצע לארוחה לסועד: 60 ליש"ט ומעלה
2. דאק אנד וופל - קוקטיילים יצירתיים
אחת ההנחות השגויות ביותר לגבי לונדון גורסת כי מדובר בעיר ללא הפסקה, הפועלת 24 שעות ביממה. הבדיחה העממית גורסת כי הדבר היחיד שניתן להזמין הביתה אחרי השעה 11 בלילה הוא אמבולנס. אבל "דאק אנד וופל," עוד כוכב עולה בשמי המסעדות של לונדון, מתיימר לשנות את הכלל.
זוהי מסעדה נון־שלנטית, אחותה הקטנה של "סושי סמבה," הממקומת קומה אחת מעליה, כלומר בקומה ה־40 במגדל "הרון". "דאק אנד וופל" פתוחה 24 שעות ביממה ובשעות הקטנות של הלילה מארחת קהל צעיר ואקלקטי. גם כאן התפאורה נשענת בעיקר על הנוף המופלא של לונדון, המקיף אותך מכל עבר וגורם גם לסועדים המאופקים ביותר לשלוף את הסמארטפונים ולהתחיל לתקתק תמונות. המלצרים מגלים הבנה לנוכח ההתפעלות הרבתית ולא אחת מסייעים במלאכת צילום תמונות הסועדים.
הקונספט של "דאק אנד וופל" הוא בלתי מחייב. שבו, לגמו קוקטיילים יצירתיים (לכו על קוקטייל הבלאדי מריה המעולה והחריף,( הזמינו מנות קטנות לכל השולחן ותחלקו את החוויה עם השכנים לשולחן. סלט סלק עם משיחה של גבינת עזים ודבש, גבינת ריקוטה מעושנת מעוטרת בגרנולה ובדבש, ומנת הדגל - סופגנייה גדולה, ממולאת בבשר נימוח של לחי שור, שנחטפת במהירות. גם המנה שעל שמה קרויה המסעדה, וופל אפרירי, קונפי ברווז, ביצת עין ורוטב מייפל - נחשבת לפופולרית במיוחד.
בסופי שבוע מציעה המסעדה את תפריט הבראנץ' השווה ביותר בעיר. נסו את מנת ביצי הברווז, אפויות בתנור עם פטריות פרא, גבינת גרוייר ועליה הזלפות חמות של שמן טראפל משובח. המחירים לא יקרים (מנה עיקרית בבראנץ' עולה 10 ליש"ט
בממוצע) והאווירה תסייע לכם להתגבר על ההנגאובר של בילוי ליל אמש.
e – Heron Tower, 110ֳDuck & Waf
Bishopsgate. 020–3640–7310
מחיר ממוצע לסועד: 20 ליש"ט ומעלה
3. טראמשד - לחובבי הבשר
הסעיף הראשון המופיע במדריך הבלתי כתוב "לונדון למתקדמים" מסיר כל ספק: השכונה הכי טרנדית בלונדון בשנים האחרונות היא .'שורדיץ באמצע הדרך, בין מרכז העיר למזרח המחוספס, נטועה השכונה הסופר־קולית, המנוקדת בגלריות למכביר, ברים ומועדונים טרנדיים, חנויות של אופנה עצמאית, שוק אוכל בורגני וגם מוסדות קולינריים מצוינים.
שתי מסעדות נפתחו בחודשים האחרונים בשורדיץ' ומיד הפכו למוקד עלייה לרגל עבור כל חסידי מסדר אבירי הטרנד. הראשונה היא "טראמשד," מסעדת הדגל החדשה של הסלבריטי־שף מארק היקס. אחרי שעשה חיל עם שלל מסעדות עטורות תהילה (בראשן "אויסטר אנד צ'יפס,(" היקס נחשב לשף ששינה את התפאורה הקולינרית בלונדון. התפריט במסעדותיו מתמקד בחומר גלם מסוים וסביבו רוקם היקס פואטיקה שלמה ומתוכננת היטב.
התפריט ב"טראמשד" נע סביב סטייקים ומאכלי בשר, בגרסה המאוד קרניבורית שלהם. המנות שלו נוטפות דם ואפילו סלט העוף, המנה הכי "פחות" בשרית שלו, נשענת על בשר עוף שזה עתה נחצב עד העצם. אם לבאי המסעדה לא ברור מה תכליתה, העיצוב רווי סימני השאלה יספק סימני קריאה למכביר. אקווריום אדיר ממדים נמתח מהרצפה ועד לתקרת החלל הדו־קומתי ובמרכזו מתגוררים בכיף פוחלצים של פרה שלמה ועל גבה תרנגול מחציף פנים, משומרים בפורמלין.
את היצירה, אם אפשר לקרוא כך למיצג, עיצב האמן המוביל בעולם היום, דמיאן הירסט (שני מיליון דולר וגם לכם יש אחת בבית.( כך, למעשה, נולד הבאז הראשוני סביב המסעדה. צמחונים ודאי יחטפו סחרחורת ממפגן הבשר הזה, אבל עליהם להיזהר שלא להקיא על נעליהם של הסועדים הרבים הממתינים בתור בכניסה.
The Tramshed – 32 Rivington
Street. 020–7749–0478
מחיר ממוצע לסועד: 50 ליש"ט ומעלה
4. קלוב קלאב - הציפורן הטרנדית
לא רחוק מ"טראמשד," בפאתי שוק האוכל המקורה "ספיטפילד," ניצב כבר שנים אחד הברים המוצלחים ביותר בלונדון, 10" בלז." עד לא מכבר, שטפו את זוג קומות הבאר המוני בליינים, שנלחמו על פיסת מקום ועל שלוק של בירה. בשנה שעברה החליטו בעלי המקום לנצל את הפופולריות הגואה של בית המרזח שלהם, על מנת לפתוח מסעדה בקומתו השנייה של הבר. זהו, למעשה, מהלך מקובל מאוד בשנים האחרונות: ברים רבים, המסבים את פניהם ומגישים מנות קולינריות מוקפדות במקום פיש אנד צ'יפס. לפאבים הללו הוצמד השם גסטרו־פאב. אלא שב10" בלז" לקחו את המהלך צעד אחד נוסף קדימה וחנכו מסעדה טרנדית, המחוברת לפאב אך מנותקת ממנו במהותה. כך נולד "דה קלוב קלאב,“ או "מועדון הציפורן," לאבשלום קור שביניכם.
המסעדה, למעשה, מדגימה את הגל החדש בלונדון – מטבח בריטי חדשני ומודרני, שיונק השראה מהמטבח הבריטי הישן אך משדרג אותו בעשרות מונים ומעניק לו פרשנות חדשה. הרוסטביף המקומי צלוי במידה מדויקת וכבר זכה להגדרה "הרוסטביף שמסוגל להחיות מחדש את האימפריה הבריטית." לצדו כדאי לציין את מנת האויסטר עם הכרישה ואת גלידת הקרמל, שאם לא תצליח להחיות את האימפריה, לפחות תצליח להרים מסיבה בחלל הפה שלכם.
התפריט נשען על מספר מצומצם של מנות קבועות ולצידן מנות מתחלפות רבות. בסופי שבוע מוצע תפריט בין חמש מנות, למרות שסועדים קבועים דווקא מעדיפים ארוחה של מנות קטנות רבות, שאפשר לחלוק בין יושבי השולחן. האווירה המקומית צעירה, נון־שלנטית ומתמזגת היטב עם יושבי הבאר שבקומה התחתונה.
.The Clove Club – 380 Old Street
020–7729–6496
מחיר ממוצע לסועד: 50 ליש"ט ומעלה
5. זסט כשרה עם אריסה
כבר עשורים שלמים שאוכל כשר סובל מתדמית נחותה ועמוסת נפטלין. מסעדות כשרות נחשבות, לא אחת, למסעדות שהולכים אליהן בבר־מצווה, או כשמארחים אורחים דתיים. גם בלונדון לא נהנות מסעדות כשרות מיוקרה של ממש.
שף ישראלי ושף יהודי־בריטי נטלו על עצמם את משימת שינוי התדמית של מסעדות כשרות. השניים, ערן טיבי וג'וש כץ, היו אחראים על המטבל של מסעדת "מייד אין קמדן," הנטועה בשכונה הפופולרית. מנות המסעדה ההיא נשענו על המטבח של רחל טיבי, אמו של ערן, המתגוררת בישראל. בשנה שעברה זכו המנות הללו לחותמת הכשרות של התנ"ך הקולינרי, כשהמסעדה שולבה במדריך "מישלן." טיבי הפך מהר מאוד לאחד הכוכבים המדוברים בשמי הקולינריה הלונדונית.
השניים מתעתדים לפתוח בסוף החודש הבא את המסעדה "זסט," שתפעל לצד בניין הקהילה היהודית המפואר, שבנייתו נשלמה בימים אלה בצפון לונדון. הבחירה בצמד אינה מקרית: בקהילה היהודית רצו לראות מסעדה כשרה וטרנדית, שלא מגישה כבד עוף וגפילטע פיש, אלא מנות מתוחכמות עם קריצה. טיבי נטל את המשימה בשתי ידיים והחליט לפתוח מסעדה של אוכל ים־תיכוני משודרג, הנשענת על הקולינריה הישראלית אך משתמשת בחומרי הגלם המקומיים, על מנת להתאימה לחך הבריטי. מנות הדגל של המסעדה כוללות את הגרסה המקומית לסלט קיסר (חסת עלים, פתיתי סלמון, פרמזן, קרוטונים ורוטב אריסה חריף;( סטייק דג קוד עם במיה וחצילים על מצע פתיתים, וגם פאי גבינת עזים ובטטה מתוקה עם בצל סגול מקורמל ושום צלוי.
עיתוני לונדון כבר מגלים עניין רב ומפליגים בקילומטראז' של כתבות על המסעדה החדשה. את התפריט ילווה תפריט קוקטיילים, ממנו תוכלו לדגום גם עראק במחיר קצת יותר שפוי מזה של הארץ. בשבוע הבא יספקו צמד השפים דגימה ליכולות הקולינריות שלהם, כשיפתחו מסעדת פופ־אפ שתגיש מנות ים־תיכוניות משודרגות למשך סוף שבוע אחד בלבד. הפופ־אפ נקרא "הנדז און" והוא יחייב את הבריטים חובבי הנימוס לאכול בידיים את המנות שיוגשו לשולחנם.
Zest – JW3 – 341 Finchley Road
מחיר ממוצע לסועד: 20 ליש"ט
- הכתבה פורסמה במקור במוסף "מסלול" של ידיעות אחרונות
לפנייה לכתב/ת 
