Google Brain: המחשב שלומד לחשוב
מתקרבים ל-AI? ענקית החיפוש וחברות ענק נוספות משקיעות במרץ סכומי עתק בפרויקט "למידה עמוקה", שמטרתו חיקוי ממוחשב של פעולת המוח האנושי. מדען מגוגל טוען: הפער בין מחשבים לבני אדם ייסגר ב-2029
בשקט ובבטחה, בזמן שיזמי היי-טק, חובבי גאדג'טים ובלוגרי טכנולוגיה מנסים למצוא את פריצת הדרך הבאה בשוק הטלפונים החכמים, פלטת צבעים החדשה באינסטגרם או שדרוג נוסף לצ'אט שלפייסבוק, עובדת ענקית הטכנולוגיה גוגל על תכניות שאפתניות בהרבה. עמוק במעבדות Google X ב-Mountain View קליפורניה, המקום שהביא לעולם את משקפי ה- Google Glass, תחת עינו הבוחנת של מייסד גוגל, סרגיי ברין, מפתחת גוגל את אחד מפרויקטי האינטליגנציה המלאכותית הגדולים ביותר אי פעם, ה-Google Brain.
גוגל, באמצעות צוות של מדענים מובילים מכל העולם, מנסה להביא לפריצת דרך בתחום "הלמידה החישובית" (Machine Learning), במסגרתו המחשב לומד מתוך דוגמאות, המאפשרות לבצע היקשים לוגיים ולהתמודד עם בעיות מורכבות.
תהליך בלתי נראה זה מקיף כבר היום את חיי היום יום שלנו, בלי שנרגיש: מנועי החיפוש לומדים לטייב את תוצאות החיפוש למילים ומונחים מסוימים, מנגנון דואר הזבל לומד לסנן דוא"ל לא רצוי ואלגוריתמי שפה לומדים לזהות את הקול האנושי ולתרגם אותו לפקודות בטלפון החכם.
אולם תהליך הלמידה החישובית הינו איטי ומורכב. כך למשל , על מנת לגרום למחשב להבדיל בין תמונות של מכונית לאופנוע, יש להזין עשרות אלפי תמונות שכאלו, כאשר לכל תמונה מותאם התיאור ההולם. עד לא מכבר, מדעני מחשב ומומחי אינטליגנציה מלאכותית האמינו כי למחשבים לעולם לא תהיה את יכולת הלמידה האינטואיטיבית אותה רוכש האדם מגיל ינקות. אולם רעיון מהפכני בשם "למידה עמוקה" (Deep Learning), עומד לשנות את הכל.
היום חתול, מחר העולם
מקורו של רעיון הלמידה העמוקה הינו בעולם מדעי החיים והמוח: ניסויים חדשניים מצביעים על כך שבגיל ינקות, חלקים במוח שתפקידם לעבד קול, מסוגלים להתמודד גם עם עיבוד מידע ויזואלי מהעיניים.המשמעות הינה שהמוח הינו למעשה מכונה רב תכליתית, שניתן לתכנתהלבצע משימות ספציפיות. תהליך הלמידה מנסה לחקות את פעילות תאי העצב בניאו-קורטקס,החלק במוחנו בו מתבצעים תהליכי החשיבה, וכך לזהות דפוסים של צליל ותמונה.
מדענים בתחום מנסים לבנות רשתות נוירוניות, אשר מחקות את פעולת המוח האנושי. רשתות מחשבים מורכבות אלו יוכלו לאסוף מידע, לנתח אותו, ולהגיב בהתאם. כך למשל, הצליח הניסוי של גוגל לזהות תמונות של חתולים מתוך צפייה במיליוני תמונות של היצורים השעירים שנלקחו, איך לא, מסרטוני יוטיוב. המדענים נאלצו "ללמד" את התוכנה לבצע את החיבור הלוגי שבין המילה חתול למידע הויזואלי, אולם הזיהוי התרחש באופן עצמאי.מדעני מוח מאמינים כי תהליך דומה מתרחש אצל עוללים אנושיים: תינוקות צופים בסביבתם ומצליחים לזהות עצמים שונים, אולם מצליחים "לחבר" להם מילה תיאורית רק בעזרת הוריהם.
לידתו של המחשב הסקסי
בנייה של רשתות מחשב דמויות נוריונים הינה יקרה להחריד, ולכן וגוגל הינה בין החברות היחידות היום בשוק, שיש לה את המשאבים, ואולי גם החזון, לעסוק בכך. המדענים בפרויקט החליטו להגדיל פי כמה את רשתות המחשבים בהם מתבצע תהליך הלמידה של המחשב. אחד הניסויים כלל מערכת למידה של כ -16,000 ליבות מחשבים, בעלי יותר ממיליון קישורים. על מנת לדמות פעילות של מוח אנושי, שואפים המדענים להגיע לכ-100 טריליון קישורים. לטובת המאמץ האדיר הזה, גוגל מגייסת את מיטב הטכנולוגיה שקיימת היום בשוק, החל מכרטיסים גרפיים (GPU) שנולדו בתעשיית המשחקים, ועד למחשוב קוונטי.
בשנים האחרונות גוגל גם בולעת בשקיקה חברות קטנות שעוסקות בתחום זה, ואף מגייסת לצידה את המוחות הגדולים ביותר באקדמיה. המדען והעתידן ריי קורצווייל, תומך נלהב של קידום טכנולוגית אינטליגנציה מלאכותית, הצטרף אף הוא לצוות של גוגל, ובאמתחתו תחזיות מעניינות (ויש שיגידו קודרות) למדי. לפי קורצווייל, ביום שהמחשב ידע ללמוד שפות מורכבות, הוא יפתח במהרה גם מודעות: "יש לי חזון עקבי אודות התאריך 2029...אין הכוונה רק לאינטליגנציה לוגית. הכוונה לאינטליגנציה רגשית, מצחיקה, כזו שתבין בדיחות, תוכל להיות סקסית, אוהבת ותוכל להבין רגשות אנושיים. זו למעשה המשימה המורכבת ביותר שלנו. זה מה שמפריד בין מחשבים לבני אנוש היום. אני מאמין שפער זה יסגר עד 2029."
ראוי לציין שבספר משנות ה-80 (שהתפרסם בשנות ה-90) חזה קורצווייל את מנועי החיפוש, כך שכדאי לקחת את דבריו ברצינות.
קטן, חכם ואולי גם זדוני
כיצד מילים מורכבות כגון רשתות נוירוניות ולמידה עמוקה יכולים לשנות את חיינו בזמן הקרוב, אם בכלל? בטווח הקרוב, מערכות AI מתקדמות יוכלו לסייע להפוך את מערכות המחשוב, החל מהמחשב הביתי ועד הטלפון החכם, לקטנים וקומפקטיים אף יותר מהיום. כיווץ של מערכות המחשוב דורש מהמהנדסים פתרונות יצירתיים בכל הנוגע לאספקת כוח ומהירות הפעולה, ואינטליגנציה חכמה, במיוחד כזו שלוקחת השראה מאמא טבע, יכולה להוות את הפתרון האלגנטי ביותר. מדען הנוירו-מחשוב איד אולשוסן, מסביר: "במקום להתחמק מהבעיה, הביולוגיה יכולה להגיד לנו איך להתמודד איתה... אם נוכל ללמוד מהביולוגיה כיצד להתמודד באופן טבעי עם מערכות מחשוב "רועשות", הדבר יוביל למודל שונה לחלוטין של מחשבים."
אולם חשוב מכך, בטווח הבינוני והרחוק,תחום הנוירו-מחשוב יוביל לעולם שונה לחלוטין של תוכנות חכמות. יתכן והטלפונים החכמים ילמדו "להכיר" את בעליהם, להבין את תחביביהם והעדפותיהם. אפליקציות יוכלו לאתר עבורנו את הבגדים שעונים על טעמנו האופנתי, או מסעדות שמגישות מנה שחביבה עלינו במיוחד. בתחום הביטחוני, מצלמות חכמות בשדה התעופה ידעו לזהות עבריינים נמלטים, ומערכות תצפית צבאיות ידעו להבדיל בין אויב לכוחותינו, וליירט אותם בהתאם.
האם התקדמות מדהימה זו הינה רק מסך תעתועים שמכסה על עתיד קודר בו מחשבי-על מפלצתיים כגון "סקיינט" אורבים וממתינים בשקיקה לחיסול המין האנושי? אולי לסופרי המדע הבדיוני ולאתיקנים הפתרונים. בינתיים ניכר שהשילוב בין מדעני המוח למדעני המחשב והתוכנה, טומן בחובו הבטחות רבות, לצד לא מעט סכנות.
