לא קל בכלל: להתמודד עם המעבר לכיתה ז'
דרישות גבוהות יותר בלימודים, שינויים חברתיים וכמובן גיל ההתבגרות, שמחרפן אותם ללא כל קשר. המעבר מהיסודי לחטיבת הביניים צופן בתוכו משברים רבים. איך תכינו אליהם את הילד, מה חשוב שאתם תעשו ומתי יש צורך בעזרה מקצועית?
חוזרים לבית הספר בערוץ הורים :
בלי קיטי ובוב ספוג: כך תוזילו הקניות לביה"ס
בחירת הילדים: איזה ילקוט הכי שווה לכיתה א'
בלי לעמוד בתור: איך להזמין ספרי לימוד ברשת
"המעבר לכיתה ז' הוא מעבר מורכב מכמה סיבות", מסבירה ד"ר איריס לבנשוס ארליך, פסיכולוגית מומחית ומרצה בפקולטה לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך. "הסיבה הראשונה קשורה לקפיצה משמעותית ברמת הלמידה. הדרישות הלימודיות בכיתה ז' הן משמעותיות יותר, מורכבות ודורשניות יותר מאשר בכיתה ו'. זוהי קפיצה משמעותית שלא כל הילדים מצליחים להתמודד עימה, ולכן פעמים רבות ילדים שהיו תלמידים טובים ביסודי מגיעים להישגים נמוכים יותר בחטיבה. בנוסף, נדרשת הרבה יותר למידה עצמאית ועמידה בסטנדרטים מחייבים בבחינות ובחנים".
לדברי לבנשוס ארליך ילדים רבים מגיעים לאבחון ראשון בכיתה ז' ומאובחנים עם לקויות למידה או הפרעות קשב. "במקרים כאלו נשאלת השאלה האם הקשיים הופיעו רק בחטיבה, והתשובה היא שלא. אלו קשיים התפתחותיים מולדים (ברוב המקרים) רק שהילד הסתדר בזכות היכולות האחרות שלו, כגון אינטליגנציה, יכולת חברתית ותמיכה של הבית ובמעבר לחטיבה זה כבר לא מספיק".
הסיבה השנייה לכך שהמעבר מורכב, מסבירה לבנשוס ארליך, קשורה לכך שחטיבת הביניים היא לרב מסגרת יותר גדולה. "לפעמים יש אפילו שמונה כיתות בשכבה. הילדים מגיעים ממספר אזורים ולכן היא פחות קהילתית, ובנוסף ישנם יותר מורים מקצועיים ופחות קשר עם המחנכת של הכיתה. זה מוביל לכך שהילד חייב להיות יותר עצמאי ולנהל את עצמו בתוך המסגרת הלימודית".
שריי גלב, מרצה ומנחת קבוצות בכירה במכון אדלר, מצביעה על התהליכים הפנימיים ההופכים את המעבר מהיסודי לחטיבה למאתגר עבור הילד. "בתקופה זו הילדים חווים חוסר ודאות עצום, הן לגבי מה שעובר בתוכם גופנית ונפשית והן מבחינת סביבת בית הספר החדש. חשוב לזכור שהילדים מגיעים לשלב ההתפתחותי חדש בגיל הזה. הם עוברים משלב הילדות לשליש הראשון של גיל ההתבגרות.
"זהו שלב שמאופיין בבלבול פנימי רב וכעסים. עולה פרץ הורמונלי בגוף הנער שמטרתו להתחיל את ההתבגרות המינית והפיסית והורמונים גורמים לסערת רגשות ושינוי גופני רב ולעתים אף מביך כמו שיעור בפנים ובגוף, עיוות של הקול, מבנה הגוף משתנה ולפתע צומחים השדיים אצל הבנות ועוד סממני מין שונים, המביכים את הנערים והנערות - וכל זאת בתקופה שהחברה הופכת למקום החשוב ביותר בחיי הנערים.
"ובתוך כל התקופה הפנימית הסוערת הזו עובר הילד מהחממה המוכרת של בית הספר היסודי, שבו המורים והחברים מוכרים מזה שנים ושיטת הלימוד ידועה ונוחה, לחטיבת הביניים - מקום גדול ומנוכר עם חברים חדשים לחלוטין, מורים אחרים ושיטת לימוד שונה לחלוטין".
אחד הנושאים הכי קשים עבור ילדים במעבר מהיסודי לחטיבת הביניים הוא הנושא החברתי. "בניגוד לבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים הילד צריך ליזום פעולות חברתיות, כי המסגרת הטבעית של הכיתה כבר לא מספיקה", מסבירה לבנשוס ארליך. "כך, למשל, מדורת ל"ג בעומר או מסיבת יום הולדת כבר לא נחגגות במסגרת כיתתית ולכן על הילד להשתייך לקבוצה מסויימת כדי להיות מוזמן.
"מצד שני, האלמנטים השליליים שיש בקבוצה בבית הספר היסודי, כגון החרמה, מלך הכיתה וכדומה, כמעט ולא קיימים. ילדים יכולים למצוא לעצמם חברים ממגוון רחב של ילדים, מכלל השכבה ולא רק מהכיתה וזה פותח אופציות רבות.
מערכת החינוך
לדברי לבנשוס ארליך מערכת החינוך מכירה בקושי שיש לידים במעבר מהיסודי לחטיבה ולכן בתהליכי הכשרת המורים ישנו קורס מיוחד העוסק בכך. בנוסף, לדבריה, ישנן תכניות רבות העוסקות במעבר ובמרבית בתי הספר בארץ יש אליו התייחסות נרחבת. התוכניות מתקיימות עוד בבית הספר היסודי ועוסקות בפיתוח עצמאות, לקיחת אחריות, יצירת קשרים חברתיים חדשים והפחתת חששות לקראת המעבר באמצעות קבלת ידע לגבי חטיבת הביניים. את התוכניות לרוב מעבירות מחנכות הכיתות, כחלק משיעורי חינוך וחברה.
אך חשוב שלא להשאיר את הטיפול בנושא למערכת החינוך בלבד. מלבד קבלת מידע רב ככל שניתן על חטיבת הביניים, מומלץ להורים לעבור תהליך קצר של הכנה, שלרוב ניתן במפגשי ההורים המתקיימים לפני פתיחת שנת הלימודים.
"חשוב שהילד יגיע לחטיבת הביניים כאשר הוא עצמאי גם בתפקודי היום יום וגם בתפקודי הלמידה", מדגישה לבנשוס ארליך. אם אין לו הרגלי למידה עצמאיים, כדאי לעזור לו לרכוש אותם מבעוד מועד. יש ילדים שההורים יכולים לעזור להם לרכוש מיומנויות אלו ואילו אחרים יזדקקו לאיש מקצוע, כאשר לרוב מדובר במורה להוראה מתקנת שמלמדת אסטרטגיות למידה. בנוסף הילד צריך לדעת לארגן לעצמו לוח זמנים, להתמודד עם עומס מידע ולפתח אסטרטגיות זיכרון יעילות".
-יש צורך בהתמודדות שונה כאשר מדובר בילדים עם לקויות למידה?
"כאשר מדובר בילדים עם לקויות למידה מומלץ להגיע לחטיבה עם אבחון עדכני ובו כל ההתאמות הלימודיות, כדי להקל על הילד. חשוב שההורים ידעו שאבחון שנערך בחופש הגדול בין כיתה ו' ל-ז' תקף מבחינת משרד החינוך עד לסיום התיכון. יחד עם זאת, אין חובה לערוך אבחון ובהחלט ניתן להתחיל את הלימודים בחטיבה, לעקוב אחר מצבו הלימודי והרגשי של הילד, ורק במידת הצורך לפנות לאבחון.
-ומה לגבי ילדים עם בעיות רגשיות או חברתיות?
"מבחינה רגשית הילד צריך להגיע לחטיבה כאשר הוא רואה במעבר אתגר והזדמנות ולא רק איום וקושי. ילד כזה יוכל לגייס כוחות, להתמודד ולהפיק את המירב מהמצב. אם לילד יש קושי במיומנויות חברתיות מומלץ לפנות לטיפול רגשי או קבוצתי בתחום זה, כדי להכין אותו למעבר. יחד עם זאת, חשוב לזכור שהרבה מהילדים שסבלו בבית הספר היסודי בתחום החברתי, יחוו את המעבר לחטיבה כחיובי. לכן, הרבה פעמים אם הילד במצב רוח טוב ולא מרגיש מאויים מהמעבר, אני ממליצה להתחיל את כיתה ז', לחכות מספר שבועות ולראות מה המצב - ורק אם הקשיים ממשיכים לפנות לטיפול. לרוב הילדים המעבר מהווה הזדמנות טובה להתחיל מחדש ולמצוא את מקומם".
"חשוב לשוחח עם הילד על חששותיו, פחדיו והתרגשותו", מוסיפה גלב. "צריך להקשיב, להכיל לשקף ולתת תוקף לכל מגוון הרגשות. להסביר לו שכל תחושה שעוברת עליו היא בסדר וטבעית. צריך ממש לומר לו 'אנחנו כאן איתך, אתה לא לבד. אתה מובן ואהוב'. זהו מסר חשוב ביותר וההורה יכול להעבירו רק אם הוא עצמו מעודד ורגוע. בנוסף, חשוב לצמצם את אי הוודאות על ידי ביקור במהלך החופש בבית הספר החדש, לערוך מפגש מוקדם עם המחנכת ואם ניתן גם עם חברי כיתתו החדשים".
גלב ממליצה גם לערוך פרידה יזומה מהחברים והמורים הישנים, לאסוף תמונות ומזכרות כדי להשאיר את העבר ולפנות מקום אמיתי להווה ולעתיד העומד בפתח. "חשוב לעודד את הילד על ידי העברת המסר הברור שאתם סומכים עליו, נמצאים לצידו ללא שיפוט וביקורת גם כשהוא פוחד או חרד ושהוא אהוב ומוערך בכל מקרה. אמרו לו שביחד תמצאו פתרון לכל בעיה שלא תצוץ בדרך החדשה, כי הרי משפחה טובה היא לא זו שאין לה בעיות, אלא זו שיש לה את הכלים לפתור אותן ביחד".
לפנייה לכתב/ת 
