אסי לוי: "האיסור על נישואים חד מיניים - חשוך"

השחקנית אסי לוי (43) נמצאת כעת במקום טוב בחיים שלה: תפקידים בטלוויזיה, בתיאטרון ובקולנוע, זוגיות טובה וחיי משפחה מאושרים.

למרות, ואולי בגלל המקום הנוח שלה, היא בוחרת להגיד מה מפריע לה. החל מתרבות הריאליטי, כלה בהתנגדות להתנחלויות ועד למסורת היהודית. עם זאת, את הביקורת היא בוחרת להעביר בכפפות של משי - היא לא מעוניינת להסתכסך עם אף אחד.  

"גם אם ארעב ללחם לא אעשה ריאליטי"

המסך הקטן לא היה הבחירה הראשונה של לוי. עם תפקיד בעונה השנייה של סדרת הדרמה "נויורק", שעלתה השבוע ב-yes, היא שבה לטלוויזיה ומנסה להסביר את ההיעדרות הממושכת.

אסי לוי ב"נויורק". "תפקיד מגניב"

"אני לא כל כך נוטה לעשות טלוויזיה" היא אומרת, "אני באה מהסיפור ומהדרמה והיום יש המון ריאליטי. שם אין תסריטים, אז הבחירות שלי נעשות בקפידה. ב'נויורק' יצא לי לעשות תפקיד ממש מגניב, כתוב נורא טוב, פאן מבחינתי. אני מניחה שהריאליטי זה משהו שיחלוף. כמו מין מותג אופנה כזה שכולם נורא אוהבים ומתלהבים".

את רואה את עצמך משתתפת בריאליטי?

"לא, גם אם ארעב ללחם. הציעו לי מ'האח הגדול', 'רוקדים עם כוכבים' ו'מחוברים'. זה לא הז'אנר שלי ואין לי שום צורך לחשוף את החיים שלי, את הסיפור שלי אני אחשוף איתך כי זה חלק מהמשחק, ואני אבחר מה לשתף ומה לא. שלא תחשוב, אני בהחלט חושבת שיש לריאליטי מקום, אבל במידה. אם היינו מדינה שיש לה ערוץ ריאליטי וערוץ דרמה אז סבבה, אבל זה לא צריך לבוא אחד על חשבון השני".

"פעם כוכבי תרבות היו אלתרמן והיום זה כוכבי ריאליטי, יש פחות משמעות לתוכן ויותר משמעות  לחיצוניות", היא אומרת, "אני לא מתחברת לעולם הזה. אני לא נהנית לראות אנשים מתקוטטים בטלוויזיה ואומרים אחד לשנייה 'יא שחור',  'יא לסבית'. זה נראה שאנשים אומרים 'בוא נראה כמה אפשר להתבזות כדי לזכות בחמש דקות של תהילה'. אני גם מפרגנת למי שעושה את זה. כל אחד מוכר את מרכולתו, מי שמאמין שזה מה שיש לו למכור -  זה בסדר, ואם הוא עושה מזה כסף, אז למה לא?".

ואולי זה מה שהקהל רוצה לראות?

"אם היו משקיעים כסף בתיאטראות, במבנים, בהשלמות הכנסה לאמנים ולכותבים, ציפי פינס (מנהלת בית ליסין, ר.ב) לא היתה צריכה לפחד מהקהל. אתה לא יכול להיות נאמן לבחירה הרפרטוארית במצב כזה. שהממשלה תשקיע במי שבאמת מייצג את ישראל ובחיוב. הקולנוע זה השגריר הכי טוב שלנו במדינה עד היום, יש גם אמנים ולהקות שמצליחות, אלה השגרירים האמיתיים. הם הפרצוף שלנו ובטח לא מה שקורה בפוליטיקה.

 "אני לא איזו נושאת דגל. עם זאת, אני באמת חושבת שסדרי העדיפויות קצת התבלבלו. אני לא אגיד לך שאני בעד ההתנחלויות כי ההפך הוא הנכון, אני גם לא גאה להיות חלק מעם כובש. רק חבל לי שבישראל 2013 לא משקיעים בתרבות. אני יכולה להגיד שכל קולנוען נלחם בשיניים כדי להפיק סרט, דבר שבכל מדינה מתוקנת לא היה קורה. יש אמנים שאין להם כסף לאכול. ראיתי באיזה נתון שפורסם בתקשורת ש-60 אחוז מהעובדים של שח"ם לא עובדים ולא גומרים את החודש".

היית אומרת לשחקן מתחיל היום לעזוב את התחום?

"אי אפשר לעזוב את זה. אתה לא מחליט להיות שחקן, זה בנשמה שלך. פשוט צריך סבלנות. לא להסתכל מי עושה היום דברים אלא מי ישרוד עוד 20 שנה במקצוע, מי ימשיך לשחק, כמה גילה אלמגור יש לנו כבר? כמה ששון גבאי יש לנו?"

אסי לוי במחזה "אשה, בעל, בית". "קונפליקט מוכר" (צילום: גדי דגון)

תיאטרון וקולנוע הם האהבות הגדולות שלה. בקרוב היא תתחיל צילומים לסרט חדש - "הקפות" של הבמאית לי גילת לצידו של השחקן ליאור אשכנזי. עד שזה יקרה תוכלו לראות אותה  גם על הבמה במחזה "אישה, בעל, בית" שכתב שמואל הספרי ומוצג בבית ליסין.

לוי מגלמת במחזה את נאוה, המעוניינת לשפץ את הדירה שקנתה מהורי בעלה - יואל (מורדי גרשון), למרות התנגדותו.  "במחזה יש קונפליקט שהרבה מאוד אנשים מכירים - בין אם לשמור את הקיים או להתחיל מחדש",  מספרת לוי "ההתלבטות הזאת - אם הזיכרונות נמצאים בקירות או בלב שלנו. אחד מבני הזוג רוצה לשמר את כל הזיכרונות בבלטות, ואחת רוצה לשנות ולהתחיל מההתחלה. בכלל בעיניי זה מחזה מאוד פוליטי. מה זה אומר בית? למי שקנה אותו או למי שנולד בו?".

מה זה בית בשבילך?

"המקום שנעים לי להיות בו עם האהובים שלי, לא בהכרח הזיכרונות. ישראל זה השורשים שלי,השפה שלי, זה חלק ממי שאני, כמה שהסתובבתי בעולם, אני מרגישה הכי בבית כאן".

מאמינה באהבה, חופש ודמוקרטיה

לפני כשנה חשפה לוי בראיון למוסף שבעה ימים של "ידיעות אחרונות" כי היא מנהלת מערכת יחסים עם בת זוג. מאז לא מעט מדינות אישרו חוק המאפשר נישואים של זוגות חד מיניים. לדיווחים שלפיהם התחתנה עם בת זוגה הרקדנית תמר שלף היא מסרבת להתייחס, אולם לשאלת הנישואים החד מיניים בישראל היא לא מהססת לענות. "נורא חשוך בעיניי שזוגות חד מיניים לא יכולים להתחתן ולאמץ, אין לי אפילו מילים להגיד כמה זה עצוב בעיניי. אפילו בצרפת זה עבר, שהיא יחסית מדינה שמרנית".

מתי לדעתך יאושרו נישואים חד מיניים בישראל?

"כשהמדינה תופרד מהדת. אני מוכנה לחיות במדינה שהיא לא יהודית, אין לי שום צורך בטייטל מדינה יהודית. אני מאמינה באהבה, בחופש ובדמוקרטיה, יש מקום לכל אחד לחיות, להתבטא, לאהוב ולהתפתח. מה זה הגזענות הזו? אנחנו חייבים להבין שהמקום של היהודים בטוח ומובטח, הקיום של העם היהודי לא יהיה מוטל בספק. אני חושבת שדווקא בתור מדינה שעברה כל כך הרבה גזענות ואנטישמיות, הפכנו להיות עם מאוד גזעני, מה שנקרא העבד הופך להיות שליט אכזר מאוד רק אם ניתנת לו ההזדמנות".

את מרגישה מוערכת היום בישראל?

"אני מרגישה מוערכת מאוד. מהבחינה הזאת תמיד הרגשתי כך גם  מהמבקרים וגם  מהקהל, די ניצחתי את הנוסחה ואין לי תלונות מאף אחד. אני לא מפסיקה לעבוד קשה ולרצות. נכון שמקומי יותר נינוח משהייתי בת 20, אבל שתדע, דווקא ככל שאתה עובד יותר ומצליח יותר, לשמור על המקום שלך ועל המעמד שלך הרבה יותר קשה מלהצליח פעם ראשונה".