איגוד לשכות המסחר: פוגעים במעסיקים בלי איזון
נשיא האיגוד אוריאל לין, נגד גל החקיקה לטובת העובדים: "בתיה"ד לעבודה הפרו האיזון בין זכויות העובדים למעסיקים בצורה חמורה לרעת המעסיקים, עתיד משק המדינה והציבור"
ימים ספורים לאחר שעתרו לבית הדין הארצי לעבודה בדרישה למנוע את השבתת הנמלים בשבוע הבא, באיגוד לשכות המסחר יוצאים למלחמה נגד גל החקיקה לטובת העובדים: "בתי הדין לעבודה הרחיקו לכת. חייב להיות איזון בין זכויות העובדים למעסיקים, אך הם הפרו אותו בצורה חמורה לרעת המעסיקים, עתיד משק המדינה והציבור בכללו". כך אמר היום (ג') אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, במסיבת עיתונאים שערך האיגוד בנושא השפעת החלטות בתי הדין לעבודה על המגזר העסקי.
מגמות החקיקה ופסיקות בתי הדין לעבודה מהשנים האחרונות, נוטות להתחשב בכך שהעובדים הם הצד החלש ביחסי העבודה. אולם על אף נחיצותן בשוק העבודה - לין סבור כי הן מיטיבות עם העובדים תוך פגיעה בזכויות המעסיקים ושחיקת המגזר העסקי. התוצאות, לדבריו, פוגעות במשק כולו ועלולות לטרפד בין היתר את הרפורמות במשק החשמל ובנמלי הים.
בין היתר הזכיר לין את פסיקת בית הדין לענייני עבודה בחיפה, שהתירה לעובדי חברת החשמל לעכב את החיבור של תחנת כוח פרטית לרשת החשמל, כל עוד הממשלה לא מנהלת עימם משא ומתן על הרפורמה.
"אם חיבור תחנת כוח חדשה מותנה בכך שהמדינה תשביע את רצון העובדים במו"מ - זה שיבוש חמור בשיקול דעתו של בית המשפט", חרץ. "שמים את טובתם של קומץ עובדים, ולא של העובדים המקופחים, לעומת טובת כל עם ישראל והמדינה משלמת דמי הסכמה".
הוא הוסיף: "תמיד יוצאים תמיד מנקודת שהמעסיקים תמיד חזקים יותר ועל בסיס זה פוגעים בהם בלי איזון. אם זה יימשך, המוטיבציה לפתוח עסקים תיפגע ותהיה נסיגה כלכלית. מי שישלם את המחיר זה ציבור העובדים".
עו"ד שלומי לויה, היועץ המשפטי של האיגוד, טען בין היתר כי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בפרשת פלאפון, פוגעת בחופש הביטוי ובחופש הקניין של המעסיקים. פסיקה זו אסרה על מעסיקים להביע את עמדתם בזמן התארגנות ראשונית של עובדים בעסק.
בנוסף הדגים את פסק הדין בו נדרשה אוניברסיטת בר אילן לפצות עובדת ב-50 אלף שקל בגין דחייה על הסף של בקשתה להמשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה. "מגיעים למצב של כפיית יחסי עבודה", אמר לויה. "חוק גיל פרישה קובע שאפשר לחייב עובד לפרוש בהגיעו לגיל פרישה, אבל בית הדין הארצי לעבודה החליט שהעובד רשאי לבקש להמשיך לעבוד ועל המעסיק לשקול זאת בכובד ראש".
דוגמה נוספת אותה הוא ציין, היא פסיקת בית הדין הארצי לעבודה לפיה אפשר לשקול בחיוב אישור תובענה ייצוגית גם במקום עבודה עם ארגון עובדים. "בית הדין משנה את הוראות החוק", קבע, "התוצאה היא שמעוררים חוסר סדר ויציבות במגזר העסקי".
"אין זכויות מעסיקים - רק חובות"
דן כרמלי, סמנכ"ל יחסי ממשל וחקיקה באיגוד, טען כי "יש מבול של חוקי עבודה - משנת 2000 ועד היום היו 155 תיקוני חקיקה, כולם נגד מעסיקים. אין זכויות מעסיקים - הכל חובות".
כרמלי הוסיף כי "בכנסת הקודמת היתה חקיקת עבודה פרועה. הממשלה הנוכחית לא השכילה לעצור זאת ועד כה הוגשו כ-100 הצעות חוק פרטיות וממשלתיות, כולן תחת מגמת עיגון זכויות העובדים. אלו דברים ששוחקים את המגזר העסקי". בין היתר הדגים הצעת חוק לפיה ח"כים יכולים להיכנס למקומות עבודה על פי הזמנת ארגון העובדים ובלי תיאום עם המעסיק.
עמי לפידות יו"ר קבוצת לפידות וסגן נשיא האיגוד, טען כי "קיימת העדפה ברורה של העובדים כיום ביחסי עבודה וזה מביא לחוסר תום לב מצידם, למשל להפרת נהלי עבודה של עובדים המוגנים מפני פיטורים, כמו נשים בהריון או במהלך טיפולי פוריות".
בפועל, המעסיקים יכולים לפנות לממונה על שוויון הזדמנויות במשרד הכלכלה בבקשה לפטר עובד גם בתקופה שבה הוא מוגן מפני פיטורים – אולם לפידות אמר, כי מדובר בהליך ממושך ובלתי יעיל, שגם מעורר "דה דמורליזציה בקרב העובדים".
לפידות התייחס גם לסוגיית חובת השימוע לפני פיטורים וציין כי היא לא מופיעה בחוק, אולם בתי הדין הרחיבו אותה בהדרגה ליותר ויותר מגזרים במשק. לין ציין בהקשר זה, כי "השימוע הוא הליך טקסי ולא אמיתי, שמבזה את העובד שכן המעסיק כבר הגיע למסקנה שאותו עובד לא רצוי".
מאיר קלוגהפט, מנכ"ל חברת שחק נא, אמר כי עסקים קטנים רבים אינם מצליחים לשרוד בישראל, בין היתר בשל מגמות אלה. "העסקים הקטנים הם המקור להעסקת עובדים במדינה, אבל רבים נשחקים ונגמרים", אמר. "זה קורה גם בגלל המיסוי והתקינה, אבל גם בגלל הפרת האיזון מול העובדים. לעסק קשה להחזיק מעמד אם הוא לא גדול ומבוסס".
לפנייה לכתב/ת 
